חינוך יהודי מבית טוב, בית הספר קדימה דואג לדור ההמשך מזה 50 שנה

מישל קלעי, אמא לשלושה ילדים, ידעה תמיד שאת ילדיה היא תרצה לשלוח לאותו בית הספר בו למדה בילדותה, קדימה. פרן אמקראוט, רצתה להעניק לילדיה אותו חינוך יהודי טוב וחם אותו קיבלה בבית סיפרה בניו ג'רזי. היום שתיהן אמהות לילדים שלומדים בבית הספר הישראלי. איתי אבן חיים, היה תלמיד בבית הספר וזוקף ללימודים בו את הקשר החזק שלו ליהדות וישראל. שלושה סיפורים מרתקים על המוסד הישראלי הכי ותיק בעיר.

 

בזמן שבתי ספר רבים עדיין סגורים והלימודים מתנהלים דרך זום, בית הספר קדימה הינו אחד הראשונים שפתח את שעריו לתלמידים. בתחילת המגיפה היו אלו תלמידי הכיתות הראשונות, גן עד כיתה ב' והחל מהשבוע, חזרו גם תלמידים עד כיתה ו' לספסל הלימודים. הסיבה לכך היא פשוטה, כיתות קטנות, מה שמקל על שמירה על כללי הבטיחות והקפדה על ניקיון וחיטוי של חדרי השירותים והמרחבים הציבוריים. דברים שקלים יותר לפיקוח ושמירה בבתי ספר פרטיים קטנים מאשר ציבוריים וגדולים בהרבה.

השנה חוגג בית הספר קדימה 50 שנה מאז הוקם לראשונה על ידי הרב אליהו שוחט ואשתו פנינה. מאז עברו בבית הספר אלפי תלמידים ששומרים אליו פינה חמה ונוסטלגית. אחת מהן היא מישל קלעי, היום אמא לשלושה ילדים בני שבע, חמש ושנה. שני הגדולים לומדים בבית הספר והקטן עדיין בבית. מישל מספרת שתמיד ידעה שהיא רוצה שהילדים שלה ילמדו בבית ספר יהודי ועדיף קדימה, שם זכורות לה שנים קסומות שקירבו אותה לשורשיה היהודים. "יש לי עדיין את אותם חברים מאז, אלו חברים לחיים" מספרת מישל "נולדתי להורים יהודים שאינם דוברי עברית ושם למדתי את העברית שלי, אני זוכרת איך בט"ו בשבט היינו מביאים לבית הספר פירות שונים וחוגגים את חג האילנות, בפסח היה לנו סדר בכיתה לכל הילדים וקראנו את ההגדה. מאוד אהבתי את הלימודים והמורים שם. בעלי לעומת זאת, ממשפחה ישראלית, לא הבין את החשיבות של בית ספר יהודי פרטי. בפרספקטיבה שלו, הילדים ילמדו עברית כבר בבית ויקבלו את החינוך היהודי מאיתנו ההורים, אבל אני ידעתי שזה לא אותו דבר והתעקשתי לשלוח אותם לקדימה".

לשמחתה, בעלה של מישל השתכנע בסופו של דבר והמשפחה עברה לפני שנתיים לקלבסס מהעיר על מנת להיות קרובים לבית הספר בווסט הילס. "היום הוא כבר מבין ושמח מאוד שהתעקשתי על בית ספר יהודי. הבנות נמצאות במעין בועה קטנה וחמה והחינוך שהן מקבלות הינו מצויין. יש להן חברות מאוד קרובות וטובות בבית הספר שהאמהות שלהן גם הפכו לחברות הכי טובות שלי. הן לומדות על החגים, לומדות עברית, מאוד אוהבות את המורים שלהן, יש להן חוויה נהדרת בבית הספר".

מישל עדיין נפגשת עם המורות שלה במסגרת פגישות המחזור שעורך בית הספר מדי שנה. אחת מהן שעזבה את העיר לפני שנים ועברה לסן פרנסיסקו, אף הגיעה לחתונתה. לחתונה גם הגיעו כשבעה-שמונה מהחברים הטובים שלי מבית הספר שלמדו אתה ואת יכולה לתאר לעצמך עד כמה הם היו המומים כשראו את המורה שלהם בחתונה".

באחד מאירועי בית הספר שנערך קודם לסגירתו בעקבות המגיפה בשנה שעברה, הופתעה מישל לראות שם חברת ילדות אותה לא ראתה יותר מ-20 שנה. "מסתבר שדונה, חברת הילדות שלי, היא דודה של אחת החברות של בתי בכיתה" היא צוחקת.

שכנים של משפחת קלעי באזור מגוריהם בקלבסס, לא ממש הבינו מדוע מישל שולחת את בנותיה לבית ספר פרטי יהודי. ככלות הכל, יש בתי ספר מצויינים באזור, הם טענו נגדה. "נכון, יש שם בתי ספר טובים, אבל הם לא מקבלים חינוך יהודי. חלקם שולחים את ילדיהם ללימודי אחר הצהריים בבית ספר לעברית או מבקרים בבית הכנסת, אבל זה ממש לא אותו הדבר. העומק של מה שהילדים לומדים בבית ספר יהודי פרטי כקדימה, הוא לא אותו חינוך שהם יכולים לקבל בבית ספר ציבורי ויהיה טוב ככל שיהיה. הם לומדים בכל יום יהדות, עברית, מסורת, ישראל, אלו דברים שהם לא יכולים ללמוד בבית ספר ציבורי או בביקורים מדי פעם בבית הכנסת".

פראן אמקראוט, נשיאת חברי הועד של בית הספר ואם לארבעה ילדים, נולדה בקליבלנד להורים אמריקאים-יהודים וגדלה בניו ג'רזי. בילדותה למדה בבית הספר היהודי סיימון שכטר עד כיתה ו'. הראיון איתה מתקיים בעברית שוטפת. "זה בזכות בית הספר, ריקודי העם והקהילה" היא מסבירה. "כשהילדים שלי נולדו  היה לי ברור שאני רוצה בית ספר עם תוכנית עברית טובה. בעלי ישראלי ורציתי מקום שהוא גם ירגיש בנוח איתו כששמעתי על קדימה, ידעתי שזה המקום הנכון עבורנו. הבכורה שלי מסיימת השנה כיתה ח', היא התחילה ללמוד בקדימה בגשר, לפני גן חובה. יש לי עוד שלושה ילדים שלומדים בבית הספר, תאומים בכיתה ז' והקטן בכיתה ה'. כולם התחילו ללמוד שם מאז שהם בגנון.

איך מממנים בית ספר יהודי פרטי לארבעה ילדים? פראן מודה שזה לא קל אבל מבחינתה זהו דבר הכרחי. מה שעזר לה ולמשפחות רבות אחרות היה הקיצוץ המשמעותי בשכר הלימוד שהתאפשר בזכות משפחת אבן חיים, שון ודורית שהחליטו לתמוך בבית הספר ואיפשרו להנהלה להוזיל את דמי הלימוד מ-25 אלף דולר לשנה לכ-15 אלף דולר. "ההוזלה בדמי הלימוד לפני כארבע-חמש שנים, אפשרה ליותר משפחות להכניס את הילדים שלהם לבית הספר ולהעניק להם חינוך יהודי".

הורים רבים אחרים וילדיהם, אשר איתם דיברתי במסגרת כתיבת כתבה זאת, סיפרו לי שעבורם קדימה הוא יותר מאשר בית ספר בלבד, קדימה הוא משפחה. פראן מסכימה "זה ממש כך, אנו כולנו משפחה אחת גדולה, כולם מכירים את כולם. במשך עשר השנים שהילדים שלי הולכים לבית הספר הזה, מעולם לא הייתי צריכה לריב עם הילדים ולהתעקש שהם צריכים ללכת ללמוד, הם תמיד שמחים ללכת לבית הספר, הם הולכים לשם עם חיוך, יש להם קשרים עמוקים וטובים עם המורים והמורות שלהם. כשאנו מבקרים בישראל, הם מדברים עם הסבא והסבתא וכל בני הדודים שלהם בעברית. הלימודים חיזקו את מי שהם כיהודים וחיזקו את הקשר שלהם לישראל וזה נפלא".

בנם של דורית ושון אבן חיים, איתי, בן 26 , למד בבית הספר מכיתה א'-ח'. בראיון טלפוני מניו יורק שם הוא גר ועובד בימים אלו, הוא מספר: "יש לי זכרונות מאוד טובים מבית הספר. אחד החברים הכי טובים שלי הוא מישהו שלמד איתי בקדימה מכיתה א' ואני שומר על קשר עם עוד חברים מתקופה זאת, רק לפני יומיים אכלנו ארוחת ערב ביחד, כל מי שלמד איתי בקדימה, יצא עם ערכים טובים ואני רואה את זה עד היום. למורים והמורות שלימדו אותנו, יש חלק גדול בכך, היה להם חלק מאוד גדול בהתפתחות האישית שלי, הם היו מעין דמות הורית שמאוד הערכתי ואני זוכר את כולם לטובה".

הידיעה שההורים שלו החליטו לתמוך בבית הספר (היום נקרא המבנה על שם משפחתם), מעוררת בו גאווה גדולה. "יש הרבה אנשים אומרים שהם תומכים בחינוך יהודי וכמה שהוא חשוב, אבל לא כולם עושים משהו עם זה. ההורים שלי ממש תומכים בבית הספר, הלכה למעשה ואני מאוד גאה בהם על כך".

כבחור צעיר שנולד וגדל בלוס אנג'לס להורים ישראלים, איתי הספיק להכיר גם ילדי ישראלים אחרים ויהודים-אמריקאים שלמדו בבתי ספר ציבוריים ומודה שהיחס שלהם ליהדות שונה. זהו לא סוד שאחוז ההתבוללות בקרב הקהילה היהודית ובעיקר הישראלית בארה"ב, הינו גבוה מאוד. זאת בעוד שבקרב ילדים יהודים שהתחנכו בבתי ספר פרטיים-יהודים, אחוז ההתבוללות נמוך בהרבה. "כולנו בקדימה קיבלנו את אותה חוויה יהודית, חגגנו את כל החגים ביחד, אמרנו את ברכת המזון, למדנו את אותן תפילות ואלו דברים שנשארו איתנו עד היום. אילולא הייתי הולך לקדימה, לא הייתי מקבל את כל הבסיס הזה, אני מאוד מעריך את זה שההורים שלי דאגו לכך שאקבל חינוך יהודי. זכיתי".

אביו, שון אבן חיים מספר על מה הוביל אותו לרכוש את בית הספר ולתמוך בו: "הבנתי שיש הרבה הורים שמצבם הכלכלי לא כל כך רע, הם לא רואים את עצמם ככאלו שזקוקים לעזרה, הם לא הרגישו שהם זכאים לבקש מלגה והאופציה להרשמה לבית  הספר אפילו לא עלתה בראשם. זו הסיבה שהחלטנו להוזיל את דמי הלימוד כך שלא משנה מה מצבך הכלכלי, הלימודים בבית הספר עדיין יהיו אפשריים עבורך".

התשלום עבור הלימודים בבתי ספר יהודים הינו בסביבות ה-30-35 אלף דולר בשנה. כשלמשפחה יש בין 2-4 ילדים, מדובר כבר בהוצאה עצומה שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. "שמתי לב שיש הורים יהודים ששולחים את ילדיהם לבתי ספר נוצריים", אומר שון "וכששאלתי אותם מדוע, הם הסבירו לי שהם לא רוצים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הציבוריים, חשוב להם שיקבלו חינוך טוב, אבל אין להם אפשרות לשלוח אותם לבתי ספר יהודים זו הברירה היחידה שעומדת בפניהם. זה השלב בו החלטתי לאמץ את המודל של בתי ספר נוצריים ולתמוך בבית הספר מה שיאפשר ליותר הורים יהודים לשלוח את ילדיהם לקבל חינוך יהודי".

בני הזוג אבן חיים רכשו את בניין בית הספר במערב הוואלי,הוזילו את דמי הלימוד לכ-15 אלף דולר בשנה, בדומה לבתי ספר נוצריים רבים. התוצאות נראות מעודדות. בשנה שעברה (שנת הלימודים 2019-2020) התווספו לבית הספר 100 תלמידים חדשים. מניין התלמידים עלה ל-250 תלמידים והמספרים היו ממשיכים לעלות. אבל אז הקורונה הגיעה ועצרה את הכל. "היום בתי ספר רבים בארה"ב מבקשים לחקות את המודל הזה שלנו, פנו אליי כדי שאלמד אותם איך עשינו את זה" אומר שון. 

הרעיון הוא פשוט למדי- תוזילו את דמי הלימוד וכך תמשכו יותר תלמידים לבית הספר. בסופו של דבר, זה ישתלם לכולם. גם בית הספר יגדל וגם יותר ילדים יזכו לחינוך יהודי פרטי, שבסופו הדבר זאת המטרה. "אני חושב שההשקעה בילדים שלנו וחינוכם הוא הדבר החשוב ביותר עבורנו, חשוב לנו לתרום למען חינוך יהודי ושמירה על הדור הבא בקהילה שלנו".

לפרטים והרשמה: 818-346-0849

info@kadimadayschool.org

www.kadimadayschool.org

 7011Shoup Ave, West Hills, CA 91307