רוצים להגביר את רמות הטסטוסטרון? התעמלות ולא נטילת הורמונים הם התשובה

רמות הטסטוסטרון נוטות לרדת אצל גברים מבוגרים, אך מחקר חדש מראה כי פעילות גופנית - ולא טסטוסטרון משלים - היא הדרך להצעיר את לב הגבר המזדקן.

חוקרים אוסטרלים מצאו כי ללא פעילות גופנית, הטיפול בטסטוסטרון לא הציע למטופלים שיפור כלל בבריאות הלב וכלי הדם.

אולם פעילות גופנית בלבד - ללא תוספי טסטוסטרון - העלתה את תפקוד העורקים.

ועם זאת, פעילות גופנית גם העלתה את רמות הטסטוסטרון הטבעיות של הגברים, כך נמצא במחקר.

מתעמל (קרדיט: דרימסטיימס)

לדברי מחבר המחקר ד"ר בו ייפ, השורה התחתונה ברורה: "כדי לשפר את בריאות העורקים, פעילות גופנית טובה יותר מטסטוסטרון."

ייפ, שהוא נשיא האגודה האנדוקרינית באוסטרליה, הודה כי "יש ירידה הדרגתית ברמות הטסטוסטרון ככל שגברים מתבגרים, ומתארכים לגיל הביניים."

וירידה זו מלווה לרוב בקו המותניים המתרחב ובמגוון רחב של בעיות בריאותיות.

כתוצאה מכך, הטיפול בטסטוסטרון צבר מעריצים, בעיקר במטרה להגביר את האנרגיה ואת מסת השריר.

ולמעשה, מכירות ההורמון העולמיות הרקיעו שחקים פי 12 בעשור הראשון של המאה ה -21.

זה לא בהכרח התפתחות טובה, הזהיר ייפ.

הוא טען כי גברים אינם צריכים להתחיל בטיפול בטסטוסטרון "אלא אם כן יש להם מצבים רפואיים המשפיעים על בלוטת יותרת המוח או על האשכים המפריעים לייצור הטסטוסטרון."

השימוש בטסטוסטרון ככלי לבניית גוף "אינו מאושר מבחינה רפואית, ויש להרתיע ממנו."

בנוסף לשיקולי בטיחות, האם טסטוסטרון יכול לסייע בהגנה על לב מזדקן?

ייפ, פרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מערב אוסטרליה, אמר כי היעדר מחקר מוקפד מקשה לענות על שאלה זו, וגם אין לדעת האם תועלת פוטנציאלית כלשהי עשויה להכריע את הסיכון הפוטנציאלי.

כדי לקבל יותר תובנות, ייפ וצוותו יצאו לשקול את ההשפעה היחסית של טיפול בטסטוסטרון ופעילות גופנית על בריאות הלב של 78 גברים בגילאים 50 עד 70

רמות הטסטוסטרון בקרב המשתתפים נעו בין נמוכות לנורמליות.

לאיש לא הייתה היסטוריה של מחלות לב, עישון או שטיפל בטסטוסטרון בתחילת המחקר.

בתחילה כולם עברו בדיקת זרימת דם עורקית כמדד לבריאות הלב ולתפקודם, לפני שחולקו באופן אקראי לארבע קבוצות.

קבוצה אחת עשתה פעילות אירובית וכוח פעמיים-שלוש בשבוע תוך כדי טיפול בטסטוסטרון; שנייה קיבלה טסטוסטרון לבד; שלישית קיבלה טיפול פלצבו; ורביעית קיבלה טיפול פלצבו עם שגרת פעילות גופנית.

הצוות מצא כי כשלעצמה, פעילות גופנית עוררה עלייה ברמות הטסטוסטרון, אם כי לא באותה מידה כמו העלייה של 62% ברמות ההורמונים שנראתה בקרב גברים שעברו טיפול בטסטוסטרון.

אך באופן קריטי ביותר, תפקוד העורקים עלה ב -28% בקרב אלו שהתעמלו ללא טיפול בטסטוסטרון.

זה השיג את השיפור של 19% שנראה בקרב אלו שהתעמלו ונטלו טיפול חלופי בטסטוסטרון.

אותם גברים שקיבלו טיפול טסטוסטרון בלבד לא ראו כלל שיפור בבריאות הלב.

החוקרים הגיעו למסקנה כי ייתכן שעדיף לבצע פעילות גופנית על פני תוספי טסטוסטרון לשיפור בריאות הלב אצל גברים מבוגרים.

מחשבה זו הודהדה על ידי ד"ר רוברט אקל, נשיא איגוד הלב האמריקני בעבר ונשיא הרפואה באיגוד האמריקני לסוכרת.

"ניסוי זה לא נועד להעריך את בטיחות הטסטוסטרון," הוא ציין, והשאיר את השאלה האם נטילת טיפול בתחליפי טסטוסטרון עשויה להוות סיכון לב ללא מענה.

ובכל זאת, אקל, פרופסור אמריטוס לרפואה באוניברסיטת קולורדו, אמר כי הוא מסכים כי "באופן כללי, אסור לתת טסטוסטרון אלא אם כן מישהו היפוגונדיאלי", הכוונה למצב בו בלוטות המין מפסיקות לייצר מספיק הורמוני מין.

באשר ליתרונות הבריאותיים הלב הפוטנציאליים של פעילות גופנית, אמר אקל כי אין כאן "הפתעות. פעילות גופנית מועילה ויש לקדמה."