דעה: חודש ימי החסד נגמרו - התחזיות התממשו, ביידן הוא נשיא חלש ביותר, אפילו מאובמה

חזרה נואשת להסכם הגרעין האיראני.

המשך התדרדרות הדולר.

טיהורים פוליטיים בצמרת הצבא האמריקני. 

צווים נשיאותיים האוסרים על שימוש במילים מסוימות.

שיבה להסכם האקלים הקטסטרופלי, אובדן עשרות אלפי עבודות בסקטור האנרגיה, קפיצה לשמיים של מחירי האנרגיה, חזרה למועצת "זכויות האדם" של האו"ם , וזחילה חזרה לארגון הבריאות העולמי תוך מדיניות פייסנית כלפי סין. 

כל אלה במקביל להעמקת האחיזה האמריקנית המיותרת בסוריה וכתף קרה לישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות הם רק חלק מהייבול של ממשל ביידן בחודש החולף.

ייבול, שהוא למעשה זרע הנטמן וההולך ומעצב מציאות שתצמיח פירות באושים.

רק כך ניתן לתאר את החודש הראשון לכהונת אובמה השלישית.

האימפריה האמריקאית החלה לקרוס הרבה לפני ביידן וטראמפ.

זהו תהליך שהחל תרבותית כבר בשנות הארבעים של המאה ה-20, חינוכית בשנות השישים, כלכלית בשנות התשעים, ועכשיו לאור התהדקות אוליגרכיית הפירוק התאגידית גלובליסטית-מרקסיסטית, רק הולך ומואץ.

 אם היה איזשהו נשיא שהבין את הפסקה הקודמת, ואת הדרך לנסות להילחם במציאות הבלתי נמנעת של שקיעת ציוויליזציות תוך התמקדות בגורמי החולי באמצעות טיפול שורש, הרי שזה דונלד טראמפ שתחתיו החל מעין רנסנס אמריקני בכל תחומי החיים. היה זה רנסנס של מחשבה פוליטית ליברטריאנית ופופוליסטית, רנסנס של ייצור אמריקני, רנסנס של פטריוטיזם, ובעיקר רנסנס של שלום עבור האנושות כולה מינוס סין, צפון קוריאה, כמה דיקטטורות דרום אמריקניות וכמובן מדינות אפריקה שלצערן גם לתוך המאה ה-21 עדיין מחוץ למשחק.

מלבד העובדה שבשל תאוות בצע וכח, הבחירות הללו התרחשו בצורה שהתרחשו, נראה שהדבר המדאיג ביותר הן לא הטענות לגניבתן, טענות שכל אדם בעל ראש מתמטי מבין שקשה לפטור אותו כ"קונספירציה", אלא העובדה שהן בלמו את הרנסנס.

קרי, אפילו אם הייתה גניבה או לא הייתה, זה לא משנה (זה כן אבל ניחא), מה שמשנה מלבד שברור מה באמת קרה שם, וברור שהאליטות כפי שפורסם במגזין טיים (קישור) חברו כנגד כללי המשחק, הוא שמה שקרה שם - בלם את הרנסנס.

ומה שאני מנסה לומר הוא כך.

גם אם אמריקה יכולה להרשות לעצמה להוריד את הראש על בחירות המנוהלות כך תוך חשדות קשים לזיופים המוניים, ועל התוצאות המוכרזות כך, הרי שאמריקה אינה במעמד להוריד את ראשה לנשיא שיצא מנצח מהבחירות האלה - ולעובדה שהוא מחיש את קץ האימפריה האמריקנית.

נשיא חלש שיספק ייצור חלש ,יחסי חוץ רופסים, ומדינה המנוהלת בידי אינטרסים צרים של בעלי כוח תרבותי וכלכלי שאינם מעוניינים בערכים ובשגשוג אמריקני, אלא בעיקר בשימור כוחם, בבחינת אכול ושתה כי מחר לדעתם ממילא האימפריה תמות - זה מה שאנו מקבלים.

האנשים בעלי האינטרסים שהכתירו ומנהלים אותו לא באמת מבינים כסף וכוח ברמה גלובלית, הם מבינים אותו ברמה האמריקנית, וכיצד מתוך תאוות ממון וכוח הם מסוגלים לתרגם את האינטרסים לקרדיט גלובליסטי ולחיי תענוגים.

לכן , הם הפרובנציאליים, בעוד טראמפ הוא איש העולם הגדול.

אמריקה במצב עדין מדי במאזן ההגמוניה למול סין כדי לאפשר לעצמה פרובנציאליות וחולשה כפי שמקרין ביידן והאנשים שהמציאו אותו.

זו עובדה שלא משנה אם אתה רפובליקני או דמוקרטי, לאור ציר הזמן ההיסטורי, אין לאמריקה פריבילגיה לעוד נשיא גרוע. 

עובדה נוספת היא שהסופטבול שהנשיאים הקודמים שיחקו עם סין ואירופה לא הטיב עם ארה"ב.

בפועל, מדינות הן כמו בני אדם.

לעתים הם מנוהלים מדחפים לא נכונים , נכנסים למלחמות לא נכונות ולמערכות יחסים רעילות, פועלים ממניעים בעייתיים, ומזניחים את האינטרסים החשובים ביותר עבור הכחשת המציאות. ולעתים הם סתם טיפשים. השקר שמספרים אנשים על כך ש'אמריקה חזרה לעצמה', היא רק אם "עצמה" זה ביצת גלובליסטים לא חכמים במיוחד שמבזבזים את ירושת הדורות הקודמים. השקר הוא שהצל החיוור והמדורדר שהפכה אמריקה משנות השישים ועד טראמפ היא אמריקה. זו לא אמריקה, זו בושה.

אם אמריקה היא ביצה גלובליסטית מושחתת וחולנית, אז כן - אפשר לומר שהיא עכשיו תחת ביידן חזרה לעצמה.

אם הידרדרות מתמשכת היא אמריקה, אז כן, היא חזרה לעצמה.

או שהיא בעצם חזרה אל אליטות המקרבות אותה או אט אט אל קיצה?.

התשובה ברורה. התפרקות הדמוקרטיה בנובמבר הייתה רק תוצאה מאוחרת של כך.

לתגובות: Yairkleinbaum@gmail.com