״אני לא עושה אופנה, אני האופנה עצמה״: 50 שנה למותה של קוקו שאנל
חלף יובל מאז מעצבת האופנה האגדית, קוקו שאנל עזבה את העולם, ומאז הפכה לסמל פמיניסטי ואחת מאושיות האופנה המפורסמות בעולם. נראה שזה הזמן הנכון ביותר לשים זרקור על חייה של אחת הנשים החשובות ביותר בתעשיית האופנה, ובכלל
01.16.2021 19:00
לני כהן
קוקו שאנל, שנולדה בשם גבריאל בונר שאנל, בשנת 1883, גדלה כבת למשפחה חסרת השכלה, ענייה ודלת אמצעים. כבר בגיל צעיר, שאנל ניתבה את דרכה במרץ ונחישות, אל עבר צמרת האופנה העולמית, והצליחה לקשור קשרים בקרב אנשים מהתעשייה. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
קוקו שאנל
החלה לפתח עניין באופנה כבר בגיל צעיר. היא למדה תפירה מנזירות בבית היתומים בו חיה, ובמהרה החלה לתפור בגדים עבור עצמה. כבר שם, התפתח הסגנון הקלאסי שלה, שמזוהה איתה עד ימים אלו. אחרי שעברה את גיל 18, עזבה שאנל את בית היתומים, והחלה לעבוד כזמרת קברט, שם גם אימצה לעצמה את השם ״קוקו״.
בגיל 22, עברה שאנל לאחוזתו של מגדל סוסים עשיר, שם הכירה אחד מחבריו, איתו היא נהילה רומן רב שנים. לאחר מכן, בעזרתו, הצליח קוקו לפתוח (בשנת 1910) חנות כובעים משלה, ברחוב ראשי בפריז. תוך שנים ספורות בלבד, פתחה עוד שתי חנויות, ולאט לאט הרחיבה את ההיצע מכובעים בלבד, לבגדים.
הסגנון הייחודי ופורץ הדרך של שאנל התחיל להתחבב על נשות פריז, בדגש על נשים מהמעמד הגבוה, והעסקים שלה החלו לשגשג. פלטת הצבעים אשר אפיינה את בגדיה ובכלל, את העיצוב של שאנל היא די מצומצמת, והסגנון הוא מינימליסטי, מה שגרם לה לבלוט בנוף מקומי.
מעבר לכך, שאנל גם דגלה בנוחות מקסימלית, והאמינה שבגדים צריכים להיות בראש ובראשונה נוחים. היא גם הייתה הראשונה לקצר את אורכה של החצאית, ולהוריד מגובהו של הצווארון. בנוסף, קוקו ניסתה גם להכניס את המכנסיים לאופנת הנשים, אך מהלך זה הצליח רק עשרים שנה אחרי. כנראה ששנות ה-30 היה מוקדם מדי עבור העולם, וקוקו שאנל, הייתה מומחית בלהקדים את זמנה.
למעשה, לא רק בתעשיית האופנה שאנל הייתה פורצת דרך, אלא גם בתחומים נוספים. היא נהגה לגזור את שערה לקארה קצר וחד (מנהג שהחל לאחר מות אהובה ב1917) ואף השתזפה באופן קבוע, ובכך הצליחה גם לשבור את מוסכמות העור הצחור שהיה כה מאופיין בתקופה.
כידוע, אחד הצבעים האהובים ביותר על שאנל, וזה שכיכב ברוב הפריטים בעיצובה היה הצבע השחור. בזמנה, הצבע היה מקושר בעיקר למנהגי אבלות, כך שהביקורות לא איחרו להגיע: הגברים התריסו על אובדן הנשיות בעקבות, ואילו הנשים, נטו לאמץ את הצבע, והדגמים הקלאסים, הפשוטים והנוחים של שאנל.
וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את השמלה השחורה, הקטנה, בעיצובה של קוקו, שהפכה להיות סמל אייקון כבר בזמנה, ועד היום. עיתון ״ווג״ האמריקאי אף הכריז עליה כסמל לנשים בעלות טעם משובח, ומעמד יוקרתי, וכיום, ניתן למצוא שמלה כזו כמעט בכל מלתחה נשית.
שלושים שנה מאוחר יותר, עיצבה שאנל פריט אופנה אייקוני נוסף: חליפת השאנל הידועה, אשר נשים מפורסמות רבות ברחבי העולם נהגו ללבוש כגון גרייס קלי, ג׳קי קנדי, אודרי הפבורן ועוד. שאנל סיפרה כי שאבה את ההשראה ליצירת החליפה מחליפות גברים, ומדי צבא, ולכן החליפה מתאפיינת בבד קשיח, מבנה מרובע, וריבוי כיסים.
שאנל נפטרה בפריז, בשנת 1971, אותה החליף כמעצב בית האופנה שהותירה מאחור, קארל לגרפלד. יורש העצר הקפיד לשמור על סגנונה של שאנל, ואף הביא אותו לשיאים חדשים, עד למותו, בשנת 2019. אין ספק כי הנוכחות של קוקו שאנל, ומפעל חייה, ישארו לעוד שנים רבות בתעשיית האופנה ובעולם כולו. התרומה שלה לתחום האופנה הנשית, תפיסת הערך העצמי, ובכלל, אסתטיקה, חשובה ורבת ערך אז, ועד היום.
