"כל מי שנטל חלק בהוצאתה להורג של ליסה צריך לחוש בושה"

תושבת קנזס הוצאה להורג במהלך הלילה על ידי הממשל הפדרלי בארה"ב לראשונה מזה 70 שנה ואחרי שורה של דחיות וערעורים שהעמידו בספק את ביצוע גזר הדין, עד שכאמור לבסוף הוא בוצע ומותה הוכרז בשעה 1:31 לפנות בוקר שעון מקומי. 

ליסה מונטגומרי בת ה-52 הוכרזה כמתה לאחר שרעל הוזרק לגופה בבית הכלא הפדרלי שבמדינת אינדיאנה. היא הייתה האסירה ה-11 שהוצאה להורג (והאשה היחידה מתוכם) מאז חודש יולי האחרון כתוצאה מהחלטת ממשל טראמפ להחזיר את עונש המוות הפדרלי לאחר הפסקה של כ-17 שנים.

על פי התיאורים מזירת ההוצאה להורג, ברגע שהורם הווילון מתוך התא בו שכבה מונטגומרי בהמתנה לזריקת הרעל, היא הסתכלה לרגע במבט מבולבל לעבר העיתונאים שצפו בה מבעד לזכוכית הדקה. מיד לאחר מכן, אשה שעמדה בסמוך אליה התקרבה לעברה, הסירה ממנה את מסכת הפנים ושאלה אותה האם ברצונה לומר מילים אחרונות. "לא" השיבה מונטגומרי בקול שקט ועמום.

היא נקשה בעצבנות מספר פעמים באצבעותיה על אחד האגודלים שלה המקועקע בצורת לב, אך לא הראתה סימני מצוקה ורגע לאחר מכן עצמה את עיניה. כאשר החומר הרעיל הוזרק אל תוך זרועה, היא החלה ללקק את שפתה ולהתנשם בכבדות, בזמן שהסם הקטלני התפשט בגופה. 

חדר הוצאה להורג באמצעות זריקה קטלנית. צילום אילוסטרציה

רגעים לאחר מכן, מספר פעימות נראו מתוך פלג גופה העליון ולפתע הופסקו. מונטגומרי שכבה באותו הזמן על גבי האלונקה בתא ההוצאה להורג כשהיא עדיין עונדת את משקפייה. בשעה 1:30, נציג הרשויות נכנס לחדר כשהוא חובש כפפות שחורות וסטתוסקופ אותו הצמיד לחזה במטרה להקשיב לתפקוד ליבה, ואז יצא החוצה. דקה לאחר מכן הוכרז באופן רשמי מותה. 

"תאוות הדם הפחדנית של הממשל הכושל יושמה הלילה במלואה", מסרה קלי הנרי, עורכת דינה של מונטוגמרי בהצהרתה, "כל מי שנטל חלק בהוצאתה להורג של ליסה צריך לחוש בושה. הממשל לא בחל באף אמצעי עבור שקיקתו להרוג את האשה הפגועה וההוזה הזאת. הוצאתה להורג של ליסה מונטוגמרי הייתה רחוקה מכל צדק". 

עונש המוות בוצע לאחר מספר שעות של ערכאות משפטיות במטרה לעכבו עד שבית המשפט העליון דחה את כולן ופינה את הדרך ליישום גזר הדין במלואו. המטרה העיקרית של מונטגומרי ועורכי דינה הייתה לדחות את ההוצאה להורג לאחרי ה-20 בינואר, שכן הם קיוו שג'ו ביידן יורה על הפסקת ביצוע עונשי מוות ברמה הפדרלית עם כניסתו הלבן בתאריך זה.

מונטוגמרי היא אחת מתוך שלושה נידונים למוות שתאריך הוצאתם להורג נקבע בטרם ג'ו ביידן יושבע לנשיאות ביום רביעי הבא. ביידן עצמו צפוי לעצור את המשך ההוצאות להורג הפדרליות.  

ליסה מונטגומרי. צילום: AP

הוצאתה להורג של מונטוגמרי התעכבה במספר שעות לאחר שבית המשפט קיבל תחילה את בקשתה של עורכת דינה לבצע אבחון כשירות נפשית לאסירה. "היא סובלת ממחלה נפשית קשה ביותר, שנובעת מעינוי מיני שעברה לאורך חייה", טענה קלי הנרי, "מצבה הנפשי הולך ומדרדר, ולכן אנחנו מבקשים לקבל הזדמנות להוכיח שהיא אינה כשירה לעמוד לדין".

במקור, הוצאתה להורג של מונטגומרי תוכננה ל-8 בדצמבר, אולם בסוף חודש נובמבר בית המשפט הפדרלי בוושינגטון די. סי. נענה לבקשת הדחייה לאחר ששני עורכי דינה חלו בקורונה. השניים ביקשו זמן נוסף כדי לבקש מהנשיא טראמפ להמתיק את עונשה, והם ביקשו להטיל עליה מאסר עולם במקום עונש מוות.

שופט בית המשפט הפדרלי, רנדולף מוס, הורה למשרד המשפטים שלא להוציא את מונטגומרי להורג עד ה-31 בדצמבר. בתגובה נקבע מועד חדש, ה-12 בינואר אלא שבשלב זה, מוס שוב פסק נגד משרד המשפטים וטען שאסור לאנשיו לקבוע את המועד החדש לביצוע העונש עד שעורכי דינה של מונטגומרי יסיימו את תהליך הערעורים.

אלא שאז הגיעה פסיקתם של שלושה שופטים בוועדה מיוחדת של ביהמ"ש הפדרלי לערעורים, שהפכו את פסיקה האחרונה של מוס והחליטו כי משרד המשפטים אכן יכול לקבוע את מועד ההוצאה להורג. החלטה זו סללה את הדרך לקראת ביצוע העונש המוות אמש, אולם אז נוצר אותו עיכוב בגין בדיקת הכשירות הנפשית אשר לבסוף נדחה וההוצאה להורג אושרה סופית וכאמור הלילה בוצעה. 

המתתה של ליסה מונטוגמרי היוותה רגע היסטורי בתחום עונשי המוות הפדרליים בארה"ב מאחר שעד אז, הפעם האחרונה שבה אשה הוצאה להורג בנסיבות דומות, התרחשה בשנת 1953 כאשר בוני היידי הומתה בתא גז במסגרת גזר דין מוות שהתבצע במדינת מיזורי. 

בפעם האחרונה שהוצאה אישה להורג, עונש המוות בוצע באמצעות תא גז כמו זה שבבית הסוהר בוויומינג. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשנת 2008 מונטגומרי הורשעה ברצח שביצעה ארבע שנים קודם לכן. במהלכו היא חנקה למוות את בובי ג'ו סטינט בת ה-23, שהייתה בחודש השמיני להריונה. על פי כתב התביעה, היא השתמשה לאחר מכן בסכין מטבח על מנת להוציא את העובר מבטנה של קורבנה ולקחה אותו אליה מתוך רצונה שיהיה שלה. למרבה הפלא התינוק שרד את האירוע הקשה.

שלוש שנים מאוחר יותר, היא הורשעה בחטיפת העובר ורציחת אמו ונגזר עליה עונש מוות. עורכי דינה טענו להגנתה כי היא סבלה מהזיות בזמן הרצח, אולם חבר המושבעים דחה את קו ההגנה. 

לאורך כל משפטה טענה עורכת הדין הנרי שוב ושוב כי מרשתה אינה ראויה לעונש שכזה מאחר שהיא לוקה בנפשה וסבלה בילדותה מהתעללות: "ליסה מונטגומרי כבר מזמן קיבלה עליה אחריות מלאה לפשעיה והיא לעולם לא תשוחרר מבית הסוהר, אך מחלת הנפש החמורה שלה וההשלכות ההרסניות מטראומת הילדות שחוותה, הופכים את הוצאת ההורג לאי צדק משווע".