דעה: כך שרדתי חקירה של החטיבה היהודית בשב"כ - הגיע הזמן לשאול, האם במשטרת ישראל יש בעיית אנטישמיות?

לפני שאגש ללב המאמר (להלן) אבקש לגלות סוד כואב שמעטים יודעים עליו ושישב על לבי כעשור:

לפני 10 שנים, בבוקר יום שישי, טיילתי לתומי בעיר העתיקה בירושלים כשנעצרתי באלימות בידי שוטר מהפזורה הבדואית.

הייתי סטודנט לתואר ראשון בהיסטוריה, חובב שירה, ודיי אתלטי שנהנה לקחת כדורסל איתו לכל מקום -בטח שלא קנאי, סתם בחור שהחליט לרדת מהר הצופים לעיר העתיקה אחרי בוקר בספרייה ובבריכה האוניברסיטאית. לא רחוק משער הר הבית שוטר גרר אותי לזינזאנה תוך שהוא צורח בקשר "הוא מנסה להיכנס בכוח להר", (שקר מוחלט).

הגעתי אזוק למשטרת מרחב-דוד שם נחקרתי בידי דרוזי נעים הליכות שצילם אותי.

"אתה דתי?" - הייתה שאלתו השנייה, וכשעניתי שלמדתי בעבר במוסד דתי, הגיעו אנשי החטיבה היהודית בשב"כ (שאחרי ששיחררו אותי אמרו לאמא שלי "הבן שלך גאון").

חוקרי החטיבה (קיריל ואיתמר) החזיקו אותי במשך שעות, הפחידו את אמי (עולה חדשה מאמריקה) ש"יכולתי להתחיל מלחמת עולם שלישית", ולבסוף, אחרי שלא קיבלו תשובה מספיק טובה ללמה הסתובבתי בעיר העתיקה, שלחו אותי להסתכלות פסיכיאטרית (הרופא שיחרר אותי אחרי 5 דקות)..

חוץ מזה הוציאו צו-הרחקה מהעיר העתיקה למשך שבועיים נגדי.

אך הדבר הבאמת מעניין הוא מה שקרה בחדר החקירות כשחוקרי השב"כ ביקשו ממני לצאת למסדרון.

שם ישב מולי השוטר שבגלל שקריו הסתבכתי. הסתכלתי עליו ושאלתי "תגיד מדוע אתה משקר עליי?, תיכנס לשב"כ ותגיד להם את האמת! אין לך אלוהים?".

הוא השפיל מבט נבוך לרצפה ואמר - "יש לי משפחה" - סוג של "רק צייתתי לפקודות" בסגנון הפזורה.

אני חושב שאם לא היו עוברים כל כך הרבה שנים, כבר הייתי תובע את משטרת ישראל על כמה מאות אלפים.

מצד שני, איך אתלונן כשבחורות דתיות נזרקות לעמודי ברזל, ונערים דתיים מאבדים את חייהם במרדף מיותר.

כשבמשטרה מתחמקים מלתת את הדין על הרג נער, קל לשוטרים להטיח את ראשה של נערה הערב בהפגנה ישר לתוך עץ. pic.twitter.com/E2D4P09kbc

— ישראל כהן (@Israelcohen911) January 2, 2021

החיים במדינתנו אינם קלים, בטח לא עבור נציגי אכיפת החוק.

קוצר הסבלנות והחספוס של חלק מהשוטרים נובע מההווי הישראלי והמציאות הביטוחונית הקשה - אך בשנים האחרונות החיים פה נהיו קלים יותר, ההוויה הישראלית התרככה, והמציאות הביטחונית היא לא מה שהייתה ב-2003 - לכן מה מצדיק הטחת נערה בת 14 לתוך עץ במהלך הפגנה שלווה? או מעצר ברוטלי של נערה בת 15 שקראה לשוטר 'פיצי' (ועכשיו בגלל תגובתו הברברית כל הארץ כבר ראתה שהוא פיצי).

אתמול בהפגנה בצומת שילת:
בחורה נעצרת באלימות אך ורק בגלל שקראה לשוטר "פיצי".
אפס סובלנות, וזה מפחיד. מאוד!! pic.twitter.com/sGDLX8Ei4d

— צבי סוכות (@tzvisuccot) December 31, 2020

היחס המיוחד לדתיים לא החל היום.

חילונים חוסמי כביש, וחרדים חוסמי כביש לא זוכים לאותו יחס.

כמו שמתנחלים חוסמי כביש, לא זוכים לאותו יחס שמקבלים אפילו יוצאי אתיופיה.

קשה להתווכח עם אלפי העדויות, מהפוגרום החולני והסדיסטי בעמונה, עד מכות הרצח שקיבלו מתנחלות ב-2005, ועד היום - כשמדובר בה"הפגנות" , או "הפרות סדר" מצד דתיים, לא משנה אם זו ילדה בת 14, או מתנחלים בני 30, היחס שונה - מה שמוביל להשערה שלמשטרת ישראל יתכן ויש בעיית אנטישמיות מערכתית.

ומדוע? כי הייתם מעזים לדמיין את מיטב הנוער החילוני מקבל אלות בראש? את נערי השומר-הצעיר או הנוער-העובד מוטחים מול המצלמה על קיר או עמוד או עץ במהלך הפגנות לא אלימות? ברור שלא.

כי השוטרים האלה אולי לא חוקרי יוון הקלאסית, או כימאים, אך הם מדברים את שפת הכוח, ויודעים בדיוק מי הבוס של המדינה הזו (הפרקליטות) - ומה ראשיה חושבים על הנוער הדתי לעומת הנוער הלא דתי.

האמת היא שיחס המשטרה לדתיים הגיע לרמה שאני מבין מדוע הם ממאנים לציית לפקודות.

ישנן מספר סיבות לתופעה זו.

1. משטרת ישראל מרבה לקבל פקודות מבתי-המשפט ולא מהממשלה ומשר הפנים - מה שאומר שהאחריות העליונה היא כלפי מוסדות שרואים בציונות-הדתית ובחרדים אויב במאבק על ההגמוניה במדינת ישראל - זו רוח המפקד שגם שוטר דרוזי/אתיופי/רוסי/צ'רקסי מבין - הוא מבין בדיוק מי הבוס סובל ומי לא ורוח המפקד הזו עלולה לרמז כי יחס אכזרי אליהם לא יזכה לאותה תגובה של יחס אכזרי לאחרים
2. במשטרת ישראל, למרות נוכחות קצינים ושוטרים דתיים (מיעוט מבוטל) ערכי היהדות לא מוטמעים בתקנונים ובפרוטוקולים (הרבה פחות מבצבא).
3. בקרב שוטרים בשטח, החוק היבש לא תמיד חשוב במגע עם מפגינים, וגם אם כן, בעיני רבים שנתפסו במצלמה - הסדר והכוח עליון על המוסר והצדק.
4. שוטרים רבים הבאים מ''אוכלוסייות מוחלשות'' (עולים חדשים, בני מיעוטים, יוצאי אתיופיה), עלולים בקלות יתר להיטמע עם "ערכי" המערכת במטרה 'להיקלט' במוסד ממלכתי, ולהתקדם בסולם החברתי.
5. יש שיאמרו שרמת קציני יחידות האכיפה במשטרה נמוכה מזו של קציני יחידות העלית בצבא הקבע. (איני קובע זאת כעובדה, זו השערה ששמעתי משוטרים).
6. הנראטיב התקשורתי סלחני בהרבה לאלימות כלפי דתיים (התנתקות, עמונה, הפגנות חרדים) מאשר לאלימות כלפי חילונים (ראה את ההבדל בין הפגיעה באנשי מחאת בלפור, או אנשי מחאת 2011, או אפילו מחאת האתיופים בהשוואה לאלימות המחרידה במקרי עמונה/וההפגנות שקדמו להתנתקות).

משטרת ישראל, השב"כ, הפרקליטות אינם רעים - הם פשוט כבר לא גופים יהודיים. לכן אין לבוא בתלונות אליהם - כשהגוף לא יהודי, גם הנשמה מן הסתם.

היסטורית, כשגורם כוח שאינו כפופים למוסר היהודי, בא במגע עם יהודים, ברור מה יקרה - במיוחד שאותם יהודים מסכנים את ההגמוניה שלו.

השוטרים מבינים היטב מי מסכן את ההגמוניה, במיוחד בני ובנות הציונות הדתית עם האידיאליזם התשוקה והממלכתיות שלהם - הם הרי ה'אויב' ב-הא הידיעה של המוסדות הממונים אליהם המשטרה רגישה במיוחד - התקשורת ובתי המשפט.

כשיהודים אידיאליסטיים אינם חביבי המערכת (שכן יש להם חזון חלופי); כשהרמה האנושית של רבים משוטרינו לא דומה לזו של קציני הצבא; וכשתהליכי הביקורת הפנימית במח"ש והפרקליטות עצמם זוכים לביקורת; כשהמשטרה מבקשת לקלוט אוכלוסייה שקל יהיה לשלבה בלי יותר מדי שאלות, גם לחילוני כמוני ברור שיש נוסחה מדויקת שתתממש בשטח כנגד הדוסים.

איך אומרים - תפוס ת'יהודי.

אגב, לגבי הערבים? הם הרבה פחות מסוכנים - בכל זאת, הם רק מאיימים על השטח - לא על ההגמוניה..

לתגובות: 

yairkleinbaum@gmail.com