מיתוסים ותפיסות מוטעות על חיסוני mRNA

בעידן הנוכחי של ערב רב של מידע בערוצים שונים, אנשי צוות רפואי נתקלים במטופלים המביעים הסתייגות מפני קבלת חיסונים או מתן חיסונים לילדיהם. ישנן סיבות רבות בגינן מטופלים מפתחים פחד או התנגדות לחיסונים. במאמר זה יפורטו כל התפיסות השגויות בעניין החיסונים.

ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) ערך מחדש רשימת מיתוסים נפוצים אודות חיסונים אשר הוכנה במקור ע"י המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (Centers for Disease Control and Prevention), על מנת שהרשימה תספק מידע שימושי הן עבור רופאים אשר מחסנים מטופלים במרפאותיהם והן עבור הורים המהססים לחסן את ילדיהם. בעוד שבחלק מהמקרים הסירוב לקבלת החיסון נובע משיקולים דתיים או פילוסופיים, אחרים מודאגים מבטיחות או יעילות של חיסונים, או ייתכן ומאמינים כי מחלות הניתנות למניעה ע"י חיסונים אינן מהוות סיכון בריאותי משמעותי.

בשעה טובה אפשר להגיד שבימים האחרונים אנחנו רואים אור מוחשי בקצה מנהרת הקורונה שבה אנו חיים בחודשים האחרונים - חיסונים למחלה קיבלו אישור לשימוש מהגופים הגדולים בעולם, עשו את דרכם למדינות רבות, ובימים הקרובים כנראה יתגבשו תוכניות שונות לשימוש בהם. אך האופן שבו החיסונים פותחו, חששות מובנים של אנשים שחרדים לבריאותם והמיסתורין הרב שעדיין אופף את נגיף הקורונה עצמו, הובילו למיתוסים רבים סביב הנושא הזה וחשוב לדעת שמאחורי חלק גדול מהם אין שום בדל של אמת. אז מה נכון ומה שקר מוחלט בנוגע לחיסונים נגד הקורונה? כיצד הם שונים מחיסונים אחרים שפותחו בעבר וכמה ביטחון באמת יש לנו בבטיחות השימוש בהם?

להלן 11 התפיסות השגויות הנפוצות בנוגע לחיסונים:

1. החיסון לא בטוח לשימוש כי הוא פותח כל כך מהר
זמן הפיתוח והאישור הקצר, יחסית, שעברו מרבית חיסוני הקורונה נכון להיום הוא סיבה מרכזית למיתוסים הרבים שסובבים אותם, אשר חלק גדול מתוכם נוגע לבטיחות השימוש בהם. אך יש לקחת בחשבון את הרקע לתהליך הזה; הוא הואץ מפני שהעולם מתמודד עם משבר שכמוהו לא הכרנו כנראה מאז ימי השפעת הספרדית. יכול להיות שאם בעבר היה עולה צורך דומה, אז מהירות הפיתוח של החיסונים האלו לא הייתה כה חריגה, אך כעת זה המקרה. מומחים בעולם הבריאות וגם גופי פיקוח חיצוניים מאשרים את העובדה שלמרות שפיתוח החיסונים זורז, בדיקות הבטיחות השונות שנדרשות עדיין בוצעו. החיסון של חברת פייזר למשל, נבדק נכון להיום על כ-43,000 אנשים והוכיח רמת יעילות של כ-95% ללא שום ראיה משמעותית שצריכה להדאיג אותנו. במקביל, החיסון של חברת אסטרהזניקה עבר בדיקות מתקדמות בעזרת 20,000 נסיינים שאישרו את יעילותו ועברו בקרה של חברה חיצונית שאישרה את תקינות ההתנהלות שלה. כמו כן יש לזכור שאחרי כל זאת, החיסונים עדיין עוברים בקרה חוזרת של מנהל התרופות האמריקאי וגופים מקבילים מכל רחבי העולם, ונכון לעכשיו אף דגל אדום לא הורם. אז נכון, משך הזמן הקצר מעורר סימני שאלה וחשדנות, אך חברות התרופות מבטיחות לנו שהלו"ז המקוצר התאפשר הודות להשקעת משאבים רבים ואישורי חירום. נכון לעכשיו עוד לא התגלתה סיבה משמעותית להטיל בכך ספק.

 2. החיסון נגד קורונה יגרום לאנשים לחלות בקורונה

חיסונים שונים שפותחו בעבר היו מבוססים על חיידקים מוחלשים של מחלות שונות שהגוף שלנו היה יכול לזהות וללמוד כיצד להתמודד איתם מבלי שהם יגרמו לנזק, אך לא תמיד זה היה המקרה. בשל כך, במיוחד כשמדובר במחלה מאיימת כמו הקורונה, יש חשש שקבלת החיסון עלולה לגרום למעשה לאנשים לחלות בה. אך המיתוס הזה קל מאוד להפרכה, משום שאין לכך שום ראיות בניסויים של חברות התרופות השונות שהחיסונים שלהן התקדמו לאחרונה לשלבי אישור ושימוש. גם השימוש הראשוני שכבר נעשה בחיסונים שונים במדינות אחרות, כמו למשל החיסון של חברת פייזר בבריטניה, לא העלה שום ראיות להדבקה המונית. ראוי להתעכב עוד רגע קצר על החיסון של חברת פייזר, מפני שהוא וגם החיסון של חברת מודרנה כלל לא מבוססים על נגיפי קורונה מוחלשים. הפיתוחים האלו מבוססים על טכנולוגיית mRNA (קיצור של messenger RNA ובעברית: RNA שליח) שמשמעותה בפועל היא שמה שמוזרק לגוף הוא לא נגיף מוחלש, אלא רק החלבונים הייחודיים של המעטפת שלו. הגוף שלנו לומד לזהות את החלבונים האלו ולדחות את חדירתם לתאים הבריאים שלנו, אך גם אם הם חודרים אין בתוכם למעשה שום דבר שמסכן את הבריאות. יש לציין שאנשים עדיין עלולים לחלות בקורונה זמן קצר לאחר קבלת החיסון, שבמקרים רבים יוענק בשתי מנות נפרדות, כי לגוף לוקח זמן לפתח נוגדנים, אך זה לא אומר שהחיסון היה מקור המחלה.

3. מחלות החלו להיעלם מן העולם עוד לפני פיתוח חיסונים, הודות לשיפור היגיינה וסניטציה

מדובר בהצהרה נפוצה מצד מתנגדי חיסונים, כאשר המסר מאחורי הטענה הנ"ל הוא שלמעשה אין צורך בחיסונים. אין ספק כי שיפור התנאים הסוציו-אקונומיים השפיע באופן עקיף על התחלואה. תזונה טובה יותר, לצד פיתוח תרופות אנטיביוטיות וטיפולים אחרים הובילו לשיפור הישרדות חולים רבים. כמו כן, תנאי מגורים פחות צפופים הפחיתו את שיעורי ההדבקה במחלות, לצד שיעורי ילודה נמוכים יותר אשר הובילו להפחתה במספר האנשים העלילים הבאים במגע באותו משק בית. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעורי ההיארעות של מחלות לאורך השנים עולה תמונה ברורה של ההשפעה המשמעותית הישירה שיש לחיסונים, גם בעידן המודרני.

לדוגמה, על אף התנודות לאורך השנים בשיעורי חצבת, הירידה האמיתית והממושכת בשיעורי המחלה הופיעה במקביל לאישור ולשימוש הנרחב בחיסון כנגד הוירוס החל משנת 1963. מחלות אחרות הניתנות למניעה באמצעות חיסונים הדגימו דפוס היארעות די דומה, כאשר בכל המקרים, פרט ל-Hepatitis B, תועדה ירידה משמעותית בשיעור המקרים במקביל לפיתוח החיסון. דוגמא נוספת היא היעלמותם של זיהומי Haemophilus Influenza type b, זיהומים אשר היו נפוצים עד אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. מאחר ותנאי הסניטציה כיום אינם טובים יותר משהיו בשנות התשעים של המאה הקודמת, לא ניתן לייחס את היעלמות הזיהומים הללו בשנים האחרונות בקרב ילדים במדינות אשר הכלילו את החיסון כנגד הזיהום בשגרת החיסונים, לגורם אחר מלבד החיסון.

בנוסף, ניתן ללמוד רבות מנסיונן של מספר מדינות מפותחות לאחר שאיפשרו לשיעורי הההתחסנות לצנוח. בבריטניה, בשבדיה וביפן צומצם השימוש בחיסון נגד שעלת בשל חשש מפני החיסון. ההשפעה של צעד זה הייתה דרמטית ומיידית עם עליה ניכרת בשיעורי התחלואה של שעלת. בבריטניה, לאחר ירידה משמעותית בהיקף ההתחסנות כנגד שעלת בשנת 1974, נרשמה מגיפה של למעלה מ-100,000 מקרים של שעלת ו-36 מקרי תמותה בשנת 1978.

מהניסיון של המדינות הללו עולה כי לא רק שמחלות לא היו נעלמות ללא חיסונים, אלא שבמידה והחיסונים יופסקו, אותן מחלות עלולות לחזור.

4. חיסון הקורונה עלול לשנות את ה-DNA שלנו

טכנולוגיית ה-mRNA שהוצגה בסעיף 2 היא ככל הנראה הסיבה למיתוס המוזר הזה, שיש אף הנוטים לייחס באופן גורף לכלל החיסונים. אז הרשו לנו להרגיע אותם ואתכם ולספר לכם שאין שום בסיס לכך. החלבון של מעטפת הקורונה שמצוי בחיסונים מסוימים הוא חסר השפעה על התאים וה-DNA שלנו, הוא רק מפעיל את מערכת החיסון ומעודד יצירת נוגדנים מתאימים נגד נגיף הקורונה, שכמובן אינם מזיקים לגוף. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אף פרסם מסמך מפורט שמסביר את ההשפעות של חיסונים שכאלה ושולל את המיתוס הזה ורבים אחרים.

החיסון יכול להפוך אותך למוטציה? לא

5. מרבית החולים שמפתחים מחלה זיהומית חוסנו קודם לכן כנגד הזיהום

טענה נפוצה נוספת של מתנגדי חיסונים, אשר נועדה לחזק את טענתם לכך שחיסונים אינם יעילים. במקרים רבים של התפרצות מחלה זיהומית, מספר החולים המחוסנים אכן עולה על מספר החולים לא-מחוסנים. פרדוקס זה נובע משני גורמים: ראשית, אין חיסון בעל יעילות של 100% ולא כל אלו שקיבלו את החיסון מפתחים חסינות. מרבית חיסוני הילדות הינם יעילים ב-85%-95% מהמחוסנים. שנית, במדינות מסוימות, דוגמת ארצות הברית, מספר המחוסנים גדול לאין שיעור ממספר הלא-מחוסנים ולכן לא מדובר בהוכחה לכך שהחיסון אינו יעיל, אלא שהמספר האבסולוטי של מקרי מחלה בקרב מחוסנים הרבה יותר גדול בגלל האוכלוסיה הגדולה של אלו שחוסנו לעומת אלו שלא חוסנו.

6. חיסונים עלולים להוביל לתופעות לוואי רבות, לתחלואה ואף לתמותה

חיסונים למעשה בטוחים מאוד לשימוש ומרבית תופעות הלוואי של חיסונים הן קלות וחולפות, כמו למשל כאב בזרוע או חום קל. תופעות לוואי חמורות יותר מופיעות לעיתים נדירות, כאשר מדובר בסדר גודל של מקרה בודד על כל אלפי או מיליוני מנות חיסון. בכל הנוגע לטענות כי חיסונים עלולים להוביל למות המטופל, מקרי התמותה אותם ניתן כביכול לייחס לחיסונים הם כה נדירים כך שלא ניתן לבחון סטטיסטית את הסיכון הנ"ל.

אחד המיתוסים העיקשים נוגע לטענה כי החיסון כנגד דיפתריה-טטנוס-שעלת (DTaP) עלול לגרום לתסמונת מוות בעריסה (Sudden Infant Death Syndrome). המקור לטענה הוא בעקבות מספר מקרי תמותה כאלו של ילדים זמן קצר לאחר קבלת החיסון. עם זאת, דבר זה אינו מוכיח כי מדובר בקשר סיבתי ואם לוקחים בחשבון כי מרבית מקרי המוות בעריסה מופיעים בטווח הגילים בו ניתנות שלוש מנות של החיסון נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת, סביר להניח כי מנה כלשהי של החיסון קדמה למקרה של מוות בעריסה. למעשה, מספר מחקרים מהימנים בנושא שנערכו במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת הראו כי ילדים אשר קיבלו את החיסון היו בסיכון נמוך יותר לתסמונת מוות בעריסה.

בנוגע לבעיות רפואיות אחרות הנקשרות לחיסונים, אין הוכחות המצביעות על קשר בין חיסונים ובין סיכון מוגבר לאוטיזם, אסתמה או מחלות אוטואימוניות. חשוב להסביר להורים כי הופעת תסמיני אוטיזם לעיתים קרובות מקבילה למועד מתן החיסונים, אך למעשה אין להם קשר לחיסונים.

7. אין צורך לחסן כנגד מחלה שכבר אינה קיימת באזור

במדינות רבות, חיסונים הובילו לירידה לשיעורים נמוכים מאוד של מרבית המחלות הניתנות למניעה ע"י חיסון. עם זאת, חלק מהזיהומים הללו עדיין די שכיחים באזורים אחרים בעולם. מטיילים עלולים שלא ביודעין להעביר את המחלות הללו לכל מדינה אחרת ובמידה והאוכלוסייה באותה מדינה אינה מוגנת דיה ע"י חיסונים, אזי מחלות אלו עשויות להתפשט במהירות באוכלוסיה ולהוביל למגיפה.

כמו כן, מקרי המחלה המעטים יחסית בכל מדינה עלולים להפוך במהירות לעשרות או מאות אלפי מקרים ללא ההגנה המתקבלת מחיסונים. לאור זאת, גם אם סבורים כי הסיכוי להדבקה בכל מחלה הוא קטן, המחלות עדיין קיימות ועדיין תתכן הדבקה של אנשים שאינם מוגנים. בנוסף לכך, חשוב להגן גם על האנשים בסביבתנו, כאשר יש לקחת בחשבון כי ישנם אנשים אשר אינם יכולים להתחסן מסיבות שונות (למשל, בשל תגובות אלרגיות למרכיבי החיסון).

8. מתן של מספר רב של חיסונים בו-זמנית לילד מעלה את הסיכון לתופעות לוואי ועלול להעמיס על מערכת החיסון

ילדים נחשפים על-בסיס יומי לאנטיגנים זרים רבים, החל מאכילת מוצרי מזון המחדירים חיידקים חדשים לגוף ועד כמות רבה של חיידקים המצויים בחלל הפה והאף, כך שמערכת החיסון נחשפת לאנטיגנים רבים בו זמנית. המידע הקיים בספרות הרפואית מעיד על כך שלמתן של מגוון חיסונים בו-זמנית אין השפעה שלילית על מערכת החיסון של ילדים.

מחקרים שונים בחנו את השפעות מתן משלבים שונים של חיסונים בו-זמנית ומצאו כי יעילות החיסונים דומה בין אם ניתנים בצורה משולבת, או אם ניתנים בנפרד וכי שילובים אלו אינם כרוכים בסיכון מוגבר לתופעות לוואי.

קיימות שתי סיבות עיקריות לתיעדוף מתן מספר חיסונים בו זמנית לילד. הראשונה היא הרצון לחסן את הילד מוקדם ככל הניתן על מנת לספק לו הגנה כבר במהלך החודשים הראשונים לחיים בהם הוא חשוף לזיהומים. השנייה היא שמתן מספר חיסונים במקביל משמעו הפחתת מספר הביקורים במרפאה הנדרשים עבור קבלת חיסונים. ע"י כך ניתן לחסוך להורים זמן וכסף, לצד הפחתת החוויה הטראומטית עבור הילד.

9. טכנולוגיית חיסוני ה-mRNA היא חדשה ולא בדוקה. אין נסיון איתה בבני אדם

שימוש ב-mRNA לחיסונים נחקר ופותח החל משנות התשעים של המאה ה-20. מ-2017 והלאה החיסון נוסה על בני אדם בניסויים קליניים מוקדמים כנגד מחלות זיהומיות וכנגד סרטן [3]. מאז הצטברו נתונים על יעילותה ועל בטיחותה של הטכנולוגיה במעקב אחרי המחוסנים במשך שנה ומעלה. חברת Moderna והשותפה של Pfizer, חברת BioNTech, שפיתחו את החיסון למחלת ה-Covid-19 צברו ניסיון בניסויים הקליניים האלה, המפורטים בטבלה מטה:

לכן, אי אפשר לטעון שהחיסון חדש לחלוטין ולא נוסה מעולם. הטכנולוגיה נכנסת כעת לשימוש מסחרי אך היא מוכרת בעולם המדע והרפואה. מאחר שהחיסון מיוצר בשיטה מלאכותית לחלוטין ושאינה מערבת נגיפים פעילים,ייצורו מהיר ורמת בטיחותו גבוהה. אין חשש לזיהומים עם חלקיקי וירוסים, זיהומים ביולוגיים, רעלנים, שאריות אנטיביוטיקה, פורמלין ואלרגנים (למרות שכל אלו מנוקים כמובן גם בתהליך ייצור ״מסורתי״, ולא נמצאים בחיסונים עצמם).

10. מי שכבר חלה בקורונה לא צריך להתחסן

זה נכון שמי שחלה בעבר במחלת הקורונה כבר כנראה נהנה מהגנה של נוגדים שהגוף שלו פיתח בעקבותיה, כפי שכבר הוסבר, אך יתכן שהם לא ישרדו למשך הרבה זמן ואיתם תיעלם ההגנה שלהם על הגוף. נכון לעכשיו, בשל כמות הזמן הקטנה יחסית שעולם המדע מכיר את נגיף הקורונה, אנחנו בעצם לא יודעים כמה זמן שורדים נוגדני הקורונה בגוף - אלו שנוצרו באופן טבעי וגם אלו שנוצרו בעזרת חיסון. עם זאת, ממספר מחקרים ראשוניים שבוצעו עד היום עלו ראיות מדאיגות לכך שמשך הזמן הזה אינו ארוך כפי שהיינו רוצים... בשל כך מומחי רפואה מודאגים מאוד בקשר לאפשרות שאנשים יחלו בקורונה יותר מפעם אחת, ומהנזק האפשרי של החשיפה הכפולה הזאת לגוף שלהם, שייתכן שכבר סובל מתופעות לוואי שונות.

11. החיסונים ישימו סוף למגפת הקורונה

 כולנו רוצים שימי הקורונה כבר יגמרו ונוכל לחזור לשגרת החיים האהובה שלנו - החיסונים הם צעד חשוב בדרך לעתיד הזה, אך הוא עדיין לא כאן. חיסון מוצלח ויעיל כמו הדוגמאות שתוארו לאורך הכתבה הוא בהחלט התחלה מצוינת והוא ללא ספק יצמצם משמעותית את מספר המתים והחולים הקשים, אך המגפה כנראה שלא תיעלם לחלוטין. ייקח זמן רב עד שמספר מנות מספק יגיע לארץ לצד כל הציוד הנדרש, וצריך לחכות עד שחלק גדול מספיק מהאוכלוסייה הכללית יקבל חיסונים באופן המלא והראוי. אנשים שיסרבו להתחסן עלולים להמשיך ולהפיץ אותה או להידבק בה ברחבי העולם, ויש עוד שיבושים אפשריים רבים בדרך וסכנות שיש להיזהר מהן. אז נכון, העתיד כיום נראה ורוד, וכפי שהבנתם מהכתבה ומהפרכת המיתוסים שתוארו בה, בהחלט יש סיבה לאופטימיות. החיסונים כרגע בהחלט נראים כמו כלי חשוב שיעזור לנו להגן על עצמנו ועל היקרים לנו, אך הדרך לניצחון אמיתי על המחלה מחייב מאתנו עוד קצת סבלנות והמשך הקפדה על ההנחיות של גופי הבריאות.