מהן השפעות הגיל על המוח והזיכרון, ואיך ניתן למנוע אותן?

על-פי ההערכות האחרונות, בשנת 2030, 20% מאוכלוסיית העולם תהיה בני 65 ומעלה. עם העלייה בתוחלת החיים והעלייה באחוז הקשישים באוכלוסייה, הזדקנות המוח היא לא רק בעיה מדעית-רפואית, אלא סוגיה חברתית-כלכלית-פוליטית שמטרידה רבים. ב-2016, לדוגמה, העלות הכוללת של דמנציה בארצות הברית הייתה 236 מיליארד דולר.

כמו הרבה תהליכים שמתרחשים במעבר השנים, ירידה ביכולות המוח והזיכרון שלנו מתרחשת לאורך זמן וקשה לזהות אותה בשלבים הראשונים, אך אם מצליחים לעשות את זה ופועלים בהתאם, אפשר לעכב אותה… במחקרים רואים שהסימנים הראשונים של הירידה לפעמים מופיעים לקראת גיל 40, ובקרב אנשים בני 60+ בעיות זיכרון כבר הופכות לנפוצות מאוד ולמטרד גדול שרבים מתלוננים עליו.

מוח האדם מתחיל להזדקן כבר בעשור הרביעי לחיים, וההזדקנות מתבטאת בשינויים בחומר האפור (נוירונים ותאי גלייה) ובחומר הלבן (שכבת המיאלין העוטפת את האקסונים מוליכי הפעילות החשמלית). שינויים אלה הם בלתי-נמנעים ומתרחשים בכל מוח.

 

 

זקנה בריאה מלווה בהצטמקות החומר האפור: עם הגיל חלה ירידה בנפח של אזורים רבים במוח, בעיקר בקליפת המוח המצחית, המתווכת פונקציות קוגניטיביות גבוהות,  ובהיפוקמפוס, הנדרש לאחסון אינפורמציה בזיכרון. אצל כ-65% מבני ה-75 ומעלה נצפים שינויים מבניים בחומר הלבן ועולה שכיחות הימצאותם של אזורים נקרוטיים כתוצאה מחסימת אספקת הדם הסדירה. יתר לחץ דם הוא הגורם העיקרי המנבא שינויים אלה.

 סוכרת, עודף משקל וחוסר פעילות גופנית מהווים גם הם גורמי סיכון להזדקנות המוח. שינויים פיזיולוגיים נוספים הנצפים עם העליה בגיל כוללים ירידה כללית בזרימת הדם במוח, ירידה בקצב צריכת החמצן במוח, וירידה בהפרשת נוירוטרנסמיטורים, בעיקר דופאמין וסרוטונין. לא בכדי סובלים קשישים רבים מאנהדוניה (חוסר יכולת לחוש הנאה מפעילויות שונות) ודיכאון.

אך כאמור זאת לא גזירה משמיים, וישנם כלים יעילים ומוכחים לחיזוק המוח. לפני שנכיר אותם חשוב שנבין קצת יותר את השפעת מעבר השנים על המוח, ונבין באילו תחומים שונים היא באה לידי ביטוי.

המוח והזיכרון שלנו משתנים לאורך השנים

המוח והזיכרון בגיל 40-60-
לקראת גיל 40 אנשים מתחילים באופן הדרגתי לשכוח יותר ויותר דברים קטנים; איפה המפתחות של הרכב, מה השם של הסרט שהם ראו בשבוע שעבר וכדומה. המוח עדיין חזק, אך משך הזמן הנחוץ עבור חלק מהתהליכים המוחיים, ביניהם למידה של מידע חדש ושינון פרטים, מתחיל לעלות ובכך להקשות על ביצועם. החל מגיל 40 לערך גם יכולת הסקת המסקנות וכישורי הלוגיקה מתחילים להיחלש, כפי שהוכח במסגרת מחקר משנת 2012 שנערך על ידי חוקרים מבית החולים Paul Brousse בצרפת. אלפי הנבדקים שהשתתפו במחקר הזה במשך 10 שנים הראו שעם הגיל מתרחשת ירידה טבעית במספר יכולות נוספות, למשל ירידה ביכולות השפה שלהם שבאה לידי ביטוי במבחנים של דיבור מהיר ושליפת מילים מהזיכרון - אך לא הכל שלילי! ישנן גם ראיות לכך שדווקא בתקופה הזאת של החיים יכולות מסוימות כמו קבלת החלטות מוסריות, שליטה על הרגשות ופירוש מצבים חברתיים משתפרות.

המוח והזיכרון בגיל 60 והלאה

בתקופה הזאת של החיים ההאטה במשך זמן הביצוע של תהליכים מוחיים מסוימים נמשכת, והיא משפיעה גם על הפרשת כמויות יותר קטנות של הורמונים ומוליכים עצביים כמו דופמין, אצטילכולין וסרוטונין. לשינויים האלו יש השפעה משמעותי על כך שבתקופה הזאת של החיים יש ירידה ביכולות הקוגניטיביות, שלעיתים מלווה בסבירות להופעת תחושות דיכאון ובעיות דומות. כמו כן, בשלב הזה של החיים המוח יותר פגיע למחלות קשות, ככל הנראה בשל דלקות שונות שמשפיעות עליו והצטברות של משקעים מסוכנים.   כדי להבין את השינויים האלו, אפשר לבחון אותם באמצעות 5 התחומים הבאים. אם אתם חווים את השינויים המתוארים בסעיפים הבאים, נזקי הזמן כבר החלו ומומלץ לפעול על מנת להאט או לעצור את התהליך.

 

 

איך מתבטאת הירידה בתפקוד המוחי?

1. מהירות עיבוד מידע

 המדד הזה מתאר את המהירות שבה המוח שלנו מעבד מידע חדש שקלט מהחושים. עיבוד מידע הוא השלב הראשוני בשרשרת פעולות שבסופה נפיק תגובה מתאימה, כמו לעצור אחרי שראינו תמרור המורה על כך או להעביר פריט למישהו שביקש אותו. מהירות העיבוד משפיעה כמעט על כל שאר היכולות של המוח שלנו, אך רק על משך הזמן הנדרש לתהליך מסוים, ולא על האפשרות או חוסר האפשרות לבצע פעולה מסוימת.   ככל שהשנים עוברות, מהירות עיבוד המידע של המוח שלנו יורדת. משמעות הדבר היא שבגיל מתקדם תהליך החשיבה של אנשים ארוך יותר מאשר זה של צעירים. הירידה הזאת מתחילה להשפיע עלינו בתקופת הבגרות המוקדמת, ועד לגיל 70 היא כבר מורגשת למדי. היא משפיעה בעיקר על היכולת לבצע משימות הדורשות קליטה ועיבוד מהירים של מידע ו/או ביצוע החלטות מהירות, ויכולה להיות מורגשת למשל בנהיגה.

2. ריכוז

 גם היכולת לשמור על ריכוז משתנה לאורך השנים, וכדי להבין אותה טוב יותר ניתן לפרק אותה לכמה סוגים שונים: היכולת להתרכז במשהו למשך זמן ארוך, היכולת לשמור על ריכוז למרות הסחות דעת שונות והיכולת להעביר קשב בין דברים שונים בצורה מהירה ויעילה. ריכוז למשל הוא קריטי לעיבוד המידע (שפורט מעלה), כי הוא יקבע מהו המידע החשוב מכל הקלט של החושים, יפנה אליו את תשומת הלב ויאפשר לו להיכנס למוח. ללא ריכוז קשה מאוד לנצל את היכולות השונות.   היכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן כמעט ולא משתנה כאשר אנחנו מזדקנים, אך חלוקת הקשב או הריכוז והיכולת "לחסום" הסחות דעת ורעשים הולכות ויורדת. לכן בגיל מבוגר אנחנו צריכים להתאמץ יותר מבעבר להקשיב לשיחות בסביבה רועשת, וגם יותר קשה לנו לבצע ריבוי משימות או לעבור במהירות ממשימה למשימה אחרת הדורשת כישורים שונים. דוגמאות להופעת השינויים האלו יכולות להיות שאתם מעדיפים שלא לדבר עם אנשים במהלך נהיגה, או מתקשים לעקוב אחרי המתרחש על מסך הטלוויזיה במהלך קטעי אקשן עמוסים.

3. כישורי שפה

 תחום כישורי השפה כולל מגוון רחב של פעולות מוחיות שמאפשרות לנו להבין ולהפיק מסרים מורכבים בכתב ובעל פה.   אוצר המילים שלנו נשאר יחסית יציב גם בשלבים מאוחרים של החיים, וגם היכולת להבין שפה כתובה ומדוברת, אלא אם יש בעיות ראייה או שמיעה. השינוי המרכזי של מעבר השנים נוגע ליכולת "הפקת" שפה והוא מתבטא בכמה דרכים שונות; איות של מילים מוכרות הופך לקשה יותר, מהירות הדיבור יורדת ומורגש קושי בשליפת מילים מהזיכרון שפוגע בשטף הדיבור - בעיקר מגיל 70 והלאה.

4. תפקודים ניהוליים

 אלו הם תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות תחומים שונים. תפקודים ניהוליים מאפשרים בין השאר לפתור בעיות, לארגן מידע באופן יעיל, לחשוב באופן מופשט, להסתגל למצבים חדשים ועוד.   כפי שתואר בחלק הקודם של הכתבה, הכישורים הניהוליים שלנו נשארים יציבים לאורך רוב החיים ואפילו משתפרים בתקופות מסוימות, אבל אז מתחילה צניחה ביעילות שלהם. לאנשים בגיל הזהב עדיין יש תפקודים ניהוליים ברמה מסוימת, אך היא נמוכה יחסית לזו של צעירים מהם ולכן נדרש יותר זמן לביצועם והתוצאות יהיו פחות טובות.

5. זיכרון

 זהו התחום שאנחנו אולי הכי חוששים מפני התדרדרותו לאורך השנים, ובצדק. ניתן לתאר את התחום בעזרת הגדרות כלליות שחלקן חופפות זו לזו באופן מסוים: זיכרון ארוך טווח, זיכרון לטווח קצר, זיכרון בקשר לדברים שיש לעשות בעתיד, זיכרון נוהלי ששומר את הידע הנחוץ לצורך ביצוע פעולות שונות ועוד. הזיכרון נפגע לאורך השנים, אך אולי תופתעו לגלות שאת הסוגים שנפגעים ניתן לשמר ואף לחזק, ועל כך נרחיב ממש עוד מעט. תהליכי הזיכרון הם למעשה שרשרת של קליטת מידע רלוונטי, קידוד ואיחסון שלו על מנת שנוכל לשלוף אותו יותר מאוחר. שרשרת זו מערבת את מרבית המרכיבים שתוארו מעלה. בשל כך, כאשר התהליכים נעשים יותר איטיים ונפגעים מעט, זה מצטבר וכמובן שפוגם גם בתהליכי זיכרון ושליפה. ככל שמאמנים ומאתגרים את המוח יותר ומפעילים אותו בדרכים הנכונות, כך אפשר לשמר ולחזק את היכולות שלו בכלל ואת הזיכרון בפרט.

 

 

איך אפשר לשמר ולחזק את היכולות של המוח והזיכרון בגיל מבוגר?
כפי שהבנתם, למרות שהמוח הוא כנראה האיבר המורכב והחשוב ביותר בגוף, וכמו כל איבר אחר הוא מושפע מחלוף הזמן ובשל מורכבותו וחשיבותו, לפגיעה בו יש השלכות משמעותיות הכוללות ירידה באיכות החיים בשלב יחסית מוקדם, הרבה לפני שאנחנו מוכנים להודות בכך. הדרך להתמודד עם התפתחות הנזקים האלו לא שונה בהרבה מזו שבה כדאי לנו לשמור על השרירים והגוף באופן כללי - אימונים הן של הגוף והן של המוח.

אימון משקולות: להגנה מהזדקנות
אז לחוקרי המוח יש חדשות טובות: התעמלות מאיטה את הזדקנות המוח ומשפרת ביצוע מטלות קוגניטיביות.

חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ביקשו לבדוק אם אימוני כוח יכולים לספק הגנה מפני הזדקנות המוח בעזרת שמירה על זרימת דם לאזורים בשונים במוח.
התוצאות הראו כי אצל נשים שהתאמנו שני אימונים שבועיים חלה עצירה בהידרדרות תפקודי המוח, זאת ביחס לשתי הקבוצות האחרות. החוקרים סיכמו בהמלצה לאימון כוח של 45 דקות פעמיים בשבוע לחיזוק ושיפור זרימת הדם למוח וקבלת הטבה ליכולות קוגניטיביות.

אבל לא רק אימון כוח, כל פעילות גופנית של 30 דקות בכל יום מיטיבה עם תיפקוד המוח. מחקר אחר הראה כי פעילות גופנית נלחמת בדלקת כרונית שנצפתה אצל חולי אלצהיימר, דיכאון ומחלות מוח אחרות.

פעילות גופנית שיגרתית הראתה השפעות אנטי-דלקתיות נגד מחלות כמו סוכרת ודלקת מפרקים שגרונית, ולכן, אמרו החוקרים כי כל סוג של פעילות גופנית בעצימות בינונית, כגון הליכה, רכיבה על אופניים, ושחייה, עשויה להיות בעלת השפעה אנטי-דלקתית.

מחקר אחר מאותה אוניברסיטה עוסק שנים רבות בחקר "משאבים קוגניטיביים רזרביים". כאשר נבדקים בני 65 ומעלה מבצעים מטלות קוגניטיביות, לא כולם מתקשים וחלקם מבצעים את המטלות היטב, כמו צעירים. במוחם של כל הקשישים חלים שינויים אנטומיים תלויי-גיל, אז מדוע יש כאלה שעמידים יותר בפני ההתדרדרות הקוגניטיבית? מה יכול להסביר את השונות הרבה בין הנבדקים? כמו כן, נבדקים שמצליחים יותר במטלות זיכרון, מבצעים היטב גם מטלות אחרות כגון מטלות שפה, קשב והתמצאות מרחבית. כלומר הם "מחוסנים" ויכולות קוגניטיביות רבות שלהם נשמרות. הזדקנות המוח תלויה הן בתורשה והן בסביבה.

בעוד מחקר נמצא כי נפח ההיפוקמפוס וקליפת המוח המצחית במוחם של נבדקים בני 65 ומעלה שהתעמלו שלוש פעמים בשבוע במשך שישה חודשים היה גדול משמעותית מנפח אזורים אלה במוחם של נבדקי הביקורת שלא התעמלו (בתהליך ההזדקנות הטבעי ההיפוקמפוס מאבד כאחוז וחצי מנפחו כל שנה).

במחקר נוסף שנעשה באוניברסיטת אילינוי, 247 נבדקים בני 65 ומעלה חולקו לשלוש קבוצות של פעילות גופנית: אימוני כוח עם משקולות, ריקוד, והליכה. הנבדקים התאמנו במשך שישה חודשים ובסופם ניכר שיפור משמעותי אצל כולם בביצוע מטלות זיכרון.  אז בין אם התעמלתם באופן סדיר מגיל צעיר ובין אם התחלתם בגיל הזהב, לעולם לא מאוחר ושלושים דקות של פעילות גופנית (כולל הליכה) לפחות שלוש פעמים בשבוע יאטו משמעותית את הצטמקות המוח שלכם.

אימונים אירוביים: טובים במיוחד עבור בריאות המוח
ולמרות שכל פעילות גופנית טובה, מסתבר שאימונים אירוביים עשויים להיות טובים במיוחד עבור בריאות המוח. מחקר שבדק נפח מוח בקרב קשישים מצא קשישים שהשתתפו בפעילות אירובית היו בעלי נפח גבוה יותר מאשר אחרים שביצעו פעילות גופנית אחרת.

 

פעילות גופנית עוזרת לתחזק מוח חד ומונעת התדרדרות

 

מדיטציה: לזרימת דם טובה
מחקרים רבים הראו במשך שנים את ההשפעה של מדיטציה על תחומי חיים שונים.

לצד היתרונות הרבים אשר נמצאו בקרב המתרגלים נמצא גם כי תרגול יומי של 12 דקות משפר את זרימת הדם למוח ומאט את הזדקנות התאים.

תמיד ללמוד: כדי לא להשתעמם
דרך נוספת לשמור על יכולות המוח וליצור קשרים חדשים המובילים לגמישות ותפקוד טוב יותר היא למידה והתמודדות עם אתגרים חדשים.

המוח מתעמעם במהירות בשגרה והולך לטייס האוטומטי כשהוא משתעמם, למידה של יכולות ותחומים חדשים ושיפור יכולות ישנים, יכולה לעזור למוח להישאר גמיש ומתפקד.

קריאה: לקיים דיון משמעותי
פעילות נוספת שמחזקת את הקשרים במוח ומיטיבה איתו היא קריאה והשתתפות בשיחות או דיונים בנושאים שונים. חשיבה ביקורתית מחזקת ומאפשרת קשרים עצביים במוח. ההרגל המחזק החזק ביותר הוא להמשיך לחשוב ברמה עמוקה. למשל בהשתתפות בדיונים על ספר שקראת, סרט שראית ואפילו הפרק האחרון בסדרת הטלוויזיה האהובה עליכם.

ציור: בשביל הקשרים במוח
אפילו למילוי ספר צביעה, למבוגרים, יש יתרונות בריאותיים. במחקר בו השתתפו מבוגרים בני 60-70 שעסקו בציור נראו קשרים חדשים בין הסינפסות במוח. בנוסף הם קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני החוסן הפסיכולוגי.

אז אין צורך לצייר באופן מקצועי כדי לזכות ביתרונות הללו, גם שרבוט עשוי לחזק את המוח שלכם.

תזונה: דגנים מלאים, ירקות ועלים ירוקים- מזון למוח
מחקר שעסק בתזונה המחזקת ביותר למוח מצא כי שילוב התפריט הים תיכוני ותפריט ה-DASH  הם הטובים ביותר לחיזוק, שימור ובניית המוח.

המזון שאנחנו אוכלים מספק את הדלק למוח שלנו. הרכיבים התזונתיים שנמצאו כמיטיבים ביותר הם דגנים מלאים, ירקות עלים ירוקים, אגוזים, דגים, פירות יער, שמן זית, שעועית, כמו גם כמויות מוגבלות של גבינה, יין ושוקולד מריר. 

 

תזונה ים תיכונית- הכי טובה לשמירה על המוח

בלי מזון עתיר בשומן
קיימת אי הסכמה בנוגע להשפעת השומן על הסיכון לחלות באלצהיימר, בקרב המומחים השונים אולם ההנחיה הכוללת לפיה יש להימנע ממזונות מטוגנים ומאכלים עתירי שומן שכן הם אינם טובים לבריאות, תקפה גם כאשר עוסקים בבריאות המוח.

תזונה עשירה בשומן עשויה לגרום לעלייה במשקל שהיא גורם סיכון לסוכרת. וסוכרת, בתורה, היא גורם סיכון לאלצהיימר.

למרות שמדענים אינם בטוחים בדיוק כיצד סוכרת ואלצהיימר מקושרים, איגוד האלצהיימר האמריקאי פרסם כי מזונות עתירי שומן משנים את הכימיה במוח ופוגעים בתאי המוח.

שינה טובה: לניקוי המוח ומניעת חרדה

מניעת שינה באופן קבוע עלולה לעלות את הסיכון לדמנציה. במהלך השינה, המוח מנקה חלק מהרעילות שנבנתה כתוצאה מלחץ שנצבר במשך היום.

ללא שינה טובה אנו רואים חרדה מוגברת ומתח. שינה משקמת ועוזרת להיות יותר אנרגטי נפשית ופיזית. 

חברים: מחזקים את המוח
חוקרי המוח גילו כי חברות ושמירה על חברויות יכולות להגן מפני ירידה קוגניטיבית. אחד הדברים המשמעותיים ביותר לבריאות המוח הם הקשרים לאחרים. במיוחד תחושת הקהילה המשותפת, המהווה גורם עיקרי המשפיע על בריאות המוח שלנו ככל שאנו מתבגרים.

חשוב לדעת כי זה לא מספר החברים שיש לך אלא איכות ועומק הקשר איתם, הם אלה שבונים ומטפחים את המוח.

 

חברים לעת זקנה- מגן מירידה קוגנטיבית בפעילות מוחית

 

פאזלים ומשחקים: לחיזוק האונה הקידמית
בין אם אתם אוהבים לשחק שחמט או משחקי קלפים בשני המקרים אתם מאמנים את האונה הקדמית במוח שלכם, וזה טוב. "האונה הקדמית חשופה במיוחד לניוון ולהשפעות ההזדקנות", אומר ד"ר קנת ס, קוסק מנהל משותף במכון לחקר המוח באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה בארצות הברית.

במחקר של אוניברסיטת ויסקונסין מצאו החוקרים כי מבוגרים אשר הרכיבו באופן שגרתי פאזלים ושיחקו משחקי לוח שונים היו בעלי נפח מוחי גבוה יותר באזור האחראי על תפקודים קוגניטיביים, כולל זיכרון, מאלו שלא שיחקו במשחקים.

התמקדו במשימה אחת כל פעם

אתם טובים ביישום מספר משימות יחד? כדי שתפסיקו. מחקרים הראו כי ככל שאנו מתבגרים מומלץ לבצע בכל פעם פעילות אחת ולהתרכז בה.

ריבוי משימות רעיל למוח כמו עישון סיגריות לריאות, אבל ההשפעות מתבהרות הרבה יותר מהר, בזמן שאנו עושים מספר משימות יחד המוח למעשה עובר בין משימות תוך כדי כך שהוא מקטין את בניית הרכיב של הזיכרון וההתמקדות בכל אחת מהמשימות ולמעשה מעייף את מערכות הגוף השונות ומחליש את המערכת החיסונית.

הנה כמה דוגמאות למשחקים שיכולים לשמור על המוח שלכם חד כתער:

פאזלים: סבלנות, זיהוי והתאמה

קיימים היום סוגים שונים ומגוון עצום של דוגמאות ומספר חלקים, אתם יכולים להרכיב פאזלים וליהנות משיפור יכולת הזיהוי וההתאמה, עד לסיום התמונה.

משחקים מאתגרים: ריכוז, הבנה ואילתור

ניסיתם פעם לסדר קוביה הונגרית? את כל ששת הפאות? מדובר באתגר לא פשוט בכלל. פיתרון הקוביה מצריך ריכוז, הבנה, אלתור והמון סבלנות. בנוסף יש משחקים שמהווים מעין חידה אותה תצטרכו לפתור בעזרת יצירתיות וחשיבה שלא אחת דורשת יציאה מהקופסא וזה בכלל לא פשוט כמו שאתם חושבים.

 משחקי שולחן: חשיבה, תיכנון קדימה ואסטרטגיה

שחמט הוא דוגמה למשחק שיש בו הכל. הוא מצריך ריכוז, חשיבה קדימה, אסטרטגיה ויכולת להבין או לנסות להבין מה עובר למתמודד מולך בראש. סביר להניח שבהתחלה אתם לא תספקו ביצועים מרשימים אבל ככל שתשחקו יותר אתם תשימו לב שאתם מתחילים להשתפר דרמטית. זה גם משפיע בכלל על חיי היום יום שלכם כי הראייה שלכם כבר לא תוגבל להיום או מחר אלא תוכלו כבר לראות קדימה.

דוגמה נוספת למשחק נפלא לכל המשפחה, הוא כמובן המונופול. כל אחד מאתנו ששיחק יודע שלפתוח משחק מונופול אוטומטית אומר שאתם שקועים עמוק במשחק לשעות הקרובות. אמנם חלק ניכר מהמשחק הוא מזל אבל גם החלטות נכונות ושקולות יכולים לקחת אתכם כל הדרך אל הניצחון.

 

 פאזלים ומשחקי חשיבה על כל סוגיהם יחזיקו את המוח שלכם צעיר ופעיל

 

משחקי הרכבה: יכולות מוטוריות, דימיון וריכוז

מי לא אוהב משחקי הרכבה? לא היה ילד שלא שיחק משחקי הרכבה בילדות ברמה זו או אחרת.

משחק מעולה, מהנה ומאפשר זמן איכות עם עצמכם, עם הילדים או הנכדים. דמיינו, תבנו מודלים מכל הסוגים, הגדלים והצורות וצרו לכם אוסף מרשים.

המשחק וההרכבה משפרים את היכולת המוטורית, חשיבה מקדימה, מפתחים את הדמיון ועוד.

משחק זיכרון טעם של פעם

רעיון נוסף למשחק שמשפר את יכולות המוח הם משחקי הזיכרון.

למעשה אותם משחקים של ילדות עוזרים לפתח ולשפר את הריכוז, הראייה המרחבית, הריכוז וההתבוננות. כשהם מתבצעים עם הילדים או הנכדים, זה גם כיף.

תשבץ: שיפור הזיכרון, מוטוריקה וריכוז

מעבר לכל אלו, יש לכם כמובן בזמינות די מידית את כל מה שהעיתונים מספקים לנו, תשחצים, תשבצים, סודוקו, היגיון ועוד. תדאגו לפנות לעצמכם בכל יום כמה שעות ושחקו

שיפור בתחומים של מוטוריקה, זיכרון, קשב וריכוז וכמובן הנאה - מובטח.