דרמה עולמית: ארה"ב רשמית נועצת סכין בלב הריאה הירוקה של העולם

ארה"ב, אחת המדינות המזהמות בעולם עזבה היום באופן רשמי את הסכם פריז- הסכם גלובלי מלפני חמש שנים שסייע לחתור כדי למנוע את האיום של שינוי אקלים קטסטרופלי לכדור הארץ וכל תושבי המדינות העולם כאחד להפחית באופן דרמטי את פליטת גזי החממה - הגורמת להתחממות כדור הארץ.

איום ביצוע המהלך הזה, שנשמע זה זמן רב מפיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והופעל על ידי ממשלו לפני כשנה, מבודד עוד יותר את החלטת וושינגטון דיסי משאר עולם, אך אין לו השפעה מיידית על המאמצים הבינלאומיים לרסן את ההתחממות הגלובלית.

החלטה תמוהה זו שנתפסת כקיצונית ע"י מומחים סביבתיים, מצערת במיוחד מכיוון שהיא מהווה טריגר להשפעה שלילית על ראשי מדינות אחרים, אשר מאז ההודעה של הנשיא על כך ביוני 2017, יצרה רגרסיה בהתקדמות ההסכם, אפקט הדומינו הזו כונה גם "אפקט טראמפ".

בזמן שממשל הנשיא הקודם, ברק אובמה, עודד לפעול למען הסביבה - המדיניות של הנשיא דונלד טראמפ שונה. ביוני 2017, כמה חודשים לאחר כניסתו לבית הלבן, הודיע הנשיא האמריקני על כוונתו לפרוש מההסכם. טראמפ אמר אז כי הוא מבקש להשיג "הסכם הוגן למשלמי המסים שלנו. איננו רוצים שמנהיגים ומדינות אחרות ילעגו לנו יותר, והם לא יעשו זאת. נבחרתי לייצג את אזרחי פיטסבורג, לא את פריז". לדברי טראמפ, "הסכם פריז הוא עסקה רעה לאמריקנים, והצעד הזה עומד בהתאם להבטחת הבחירות לשים את העובדים האמריקנים בראש סדר העדיפויות. ממשל אובמה נשא ונתן על ההסכם וחתם מתוך ייאוש".

כשאובמה בתקופת כהונתו חתם על צו נשיאותי חגיגי המגדיר את התחממות כדור הארץ כגורם איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. הנשיא העריך כי אסונות הטבע, עליית מפלס מי הים והקרחונים הנמסים יגרמו לבעיות קשות של פליטים, ומאות אלפי בני אדם ייאלצו לעזוב את בתיהם ולנוע ולנוד ברחבי עולם. הנשיא הדמוקרטי לא דאג רק לדורות הבאים, שיהיה להם כדור ארץ לחיות בו, אלא חשב גם על האסונות שבדרך, שעימם תתמודד אוכלוסיית העולם הנוכחית. טראמפ, מנקודת מבט של שמירה על התקציב של המדינה עבור האמריקאים ועבור הכלכלה ביטל את הצו של אובמה, שבשעתו הגדיל עד מאוד את התקציבים למלחמה על שמירת כדור הארץ.

מאז נכנס טראמפ לתפקידו בינואר 2017 הוא לחם במלוא המרץ כדי להפוך על פיהן את הרגולציות של אובמה בנושא השמירה על כדור הארץ ומניעת התחממותו. הנשיא הרפובליקני עשה זאת במהירות שיא שתסכלה לא מעט ארגוני סביבה ומדינות בעולם. ובתוך ביתו הניף את מקל הגזירה על הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה של ארה"ב, והעמיד בראשה את סקוט פרויט.

באופן די אירוני, האיש שמינה טראמפ לראשות סוכנות שאמורה להגן על בריאות האדם והסביבה נחשב למכחיש התחממות גלובלית. בעבר - עוד כשהיה התובע הכללי של מדינת אוקלהומה - הגיש 14 תביעות נגד סוכנות ארה"ב להגנה על איכות הסביבה בטענה שאימצה תקנות לא סבירות הפוגעות בתעשיית הנפט של המדינה.

לאחר שטראמפ מינה את פרויט לראש הסוכנות להגנת הסביבה, הוא החליט לקצץ שליש מתקציב הסוכנות הפדרלית. במילים אחרות: הוא סירס את הארגון וקיצץ את תקציבו מ-8.2 מיליארד דולר ל-5.7 מיליארד דולר. מדובר בתקציב הנמוך ביותר שהוקצה לארגון ב-40 השנים האחרונות. ולא רק זאת: בעקבות רוח הדברים החליט גם ראש הסוכנות למחוק מהאתרים הרשמיים של הממשל הפדרלי כל מידע על התחממות כדור הארץ. מדענים שעבדו במשרות ייעוץ לסוכנות פוטרו, ואלה שנשארו לא זכו לקבל תקציבים הולמים למחקרים שהם עורכים בנושא. גם המילה "מדע" נמחקה מהכותרת של אחד האגפים המובילים בארגון - אגף המדע והטכנולוגיה הפך לאגף טכנולוגיה בלבד.

סקוט פרויט, ראש הסוכנות האמריקאית להגנת איכות הסביבה שמונה ע"י טראמפ- רואה עין בעין עם האיש שהעניק לו את התפקיד

מפגינים אמריקאיים שחולקים על ביטול דיעת המדענים ע"י הממשל

גישה זו מפתיעה רבים מאחר וארה"ב סופגת אסונות ופגעי טבע רבים שהושפעו מפאת מצב האקלים שמחריף בעשורים האחרונים, כדוגמת השריפות בקליפורניה וסופות הטורנדו שמכות ללא רחם במדינות שונות ברחבי אמריקה.

יש הסבורים כי קהל מצביעיו של טראמפ, הבסיס הפוליטי שלו, אשר הריע לו בזמן ההחלטה כאמור מתנגדים למדע לא רק כי הוא מוביל לקדמה, אלא בעיקר כי הם שותפים לבוז שרוחש הנשיא האמריקני לנושא- דאגה לפלנטה, ידע וחדשנות, ותעדוף את טובת הכלכלה על פני נושאים אלו. ההנחה הרובצת שחלק ניכר ממצביעיו של טראמפ שייכים לקבוצה של בעלי השכלה נמוכה, וטראמפ התאים להם היטב כשהצהיר "כמה אני אוהב את אלה עם החינוך הפגום", ונשמע כמי שתופר את עצמו את עצמו לקהל היעד שלו.

כך נראה טורנדו טיפוסי פעיל בארה"ב

זוג מביט על הריסות ביתו לאחר שהטורנדו התפוגג

שכונות שלמות קבורות מתחת למים לאחר שטפונות בארה"ב

שריפות ענק בקליפורניה

כמעט 200 מדינות חתמו על הסכם האקלים בפריז בדצמבר 2015, שבה כל מדינה הציבה יעדים כדי לבלום את פליטת גזי החממה - המובילים לשינוי אקלים. המטרה של ההסכם הייתה בין היתר לגרום לכך שכדור הארץ לא יתחמם יותר מ-1.5 מעלות מהמצב שהיה לפני המהפכה התעשייתית. ממשל אובמה התחייב בין היתר לצמצם את פליטות גזי החמה ב-26 עד 28 אחוזים עד לשנת 2030, לעומת הרמות של 2005.

עשרות מנהיגים מכל העולם התאחדו להציל את העתיד האקולוגי של כדור הארץ

ארגוני איכות סביבה מקווים כי אם טראמפ יפסיד בבחירות כעת, ביידן שייבחר יחזיר את ארצות הברית להסכם, כפי שהתחייבו כל המועמדים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. "הנשיא הבא צריך יהיה להצטרף להסכם באופן מיידי ולהתחייב להשתמש באנרגיה נקייה, כפי שמתחייב ממצב החירום האקלימי", אמרה ז'ן סו העומדת בראש אחד הארגונים.

גם מנכ"לים רבים בארה"ב בזמן ההכרזה הביעו את אכזבתם מההחלטה. מנכ"ל אפל, טים קוק, כתב במייל ששלח לעובדי החברה לפני כשנה, כי "דיברתי אתמול עם הנשיא טראפ וניסיתי לשכנע אותו שלא לפרוש מההסכם. זה לא עזר". הוא הוסיף כי שינויי האקלים הם אמיתיים, ועל כולם להיאבק בהם. לדבריו, פרישת ארה"ב מהסכם פריז לא תשפיע על המחויבות של אפל להגנה על הסביבה. "כמעט כל האנרגיה שאפל משתמשת בה היא ממקורות מתחדשים - דבר שאנו מאמינים שהוא טובה לסביבה ולעסקים", הוא כתב. קוק גם צייץ בטוויטר כי פרישת ארה"ב מהסכם פריז היא "החלטה שגויה עבור כדור הארץ".

מנכ"ל אפל, טים קוקו ניסה לשכנע את טראמפ ליסוג מהחלטתו

ובכל זאת, סוכנות האו"ם שמפקחת על ההסכם, צרפת כמארחת של שיחות פריז ב-2015 ושלוש מדינות כיום עומדות בראש הגוף שמארגן אותן - צ'ילה, בריטניה ואיטליה - פרסמה הצהרה משותפת המביעה חרטה על הנסיגה האמריקאית.

"אין אחריות גדולה יותר מאשר להגן על כדור הארץ שלנו ועל אנשים מפני האיום של שינוי האקלים", נאמר בהצהרה. "המדע ברור כי עלינו להגדיל בדחיפות את הפעולה ולעבוד יחד כדי להפחית את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית ולהבטיח עתיד ירוק ובריא יותר לכולנו. הסכם פריז מספק את המסגרת הנכונה כדי להשיג זאת".

"אנו נשארים מחויבים לעבוד עם כל בעלי העניין והשותפים בארה"ב ברחבי העולם כדי להאיץ את פעילות האקלים, ועם כל החותמים כדי להבטיח את היישום המלא של הסכם פריז", הוסיפו.

הסיבוב המתוכנן הבא של שיחות האקלים של האו"ם יתקיים בגלזגו, סקוטלנד, בשנת 2021. נכון לעכשיו, 189 מדינות אישרו את ההסכם, שמטרתו לשמור על העלייה בטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם "הרבה מתחת" ל- 2 מעלות צלזיוס (3.6 מעלות פרנהייט), באופן אידיאלי לא יותר מ 1.5 צלזיוס (2.7 פרנהייט), לעומת הרמות הטרום תעשייתיות. שש מדינות נוספות חתמו, אך לא אישרו את ההסכם.

מדענים מראים אנליזה כי כל עלייה מעבר ל- 2 מעלות צלזיוס יכול להוות השפעה הרסנית על חלקים גדולים של העולם, עליית פני הים, סופות טרופיות והחמרת בצורת ושיטפונות.

העולם כבר התחמם 1.2 מעלות צלזיוס (2.2 מעלות פרנהייט) מאז תקופת הטרום תעשייה, כך המאמצים הם באמת על מניעת עוד 0.3 -0.7 מעלות צלזיוס (0.5 -1.3 מעלות פרנהייט) התחממות מרגע זה, הם הגישו שאנחנו נמצאים במצב קריטי והזמן לפעול הוא כעת.

עידן התעשייה גרם להתחממות גלובלית לאין שיעור

"העובדה שארה"ב יוצאת מפריז עשויה להפחית את המאמצים למתן את החרפת המצב, ובכך יגדיל את מספר האנשים שנכנסים למצב של חיים או מוות בגלל ההשפעות של שינוי האקלים: זה ברור משימוש בכלי המדע", ציינה מדענית האקלים של אוניברסיטת קורנל נטלי מהוואלד, מחברת של דו"חות המדע של האו"ם על ההתחממות הגלובלית.

הסכם פריז מחייב מדינות לקבוע יעדים משלהן להפחתת גזי חממה כגון פחמן דו חמצני, ולהגדיל בהתמדה מטרות אלה כל כמה שנים. הדרישה המחייבת היחידה היא שמדינות יצטרכו לדווח במדויק על מאמציהן.

"היופי במערכת הזו הוא שאף אחד לא יכול לטעון שהציקו להם שידבקו בתוכנית ספיציפית כלשהי", אמר נייג'ל פרוויס, לשעבר מנהל משא ומתן בנושא האקלים של ארה"ב בממשלים של הנשיאים ביל קלינטון וג'ורג' בוש.

ארה"ב היא במקום השני בעולם אחרי סין, כיצרנית גזים כגון פחמן דו-חמצני ותרומתה להפחתת פליטות גז נתפסת כחשובה - אבל היא לא לבד במאמץ. בשבועות האחרונים הצטרפו סין, יפן ודרום קוריאה לאיחוד האירופי ולמספר מדינות נוספות בקביעת מועדים לאומיים להפסיק פליטת גזי חממה ומציאת פתרונות אחרים לשיפור האטמוספירה באמצעות עצים ועוד.

נטלי מהוואלד, מדענית אקלים מסבירה מדוע המצב חמור

המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, אמר כי הוא מעדיף לחתום את ארה"ב בחזרה להסכם פריז. ומכיוון שהוא הוקם כהסכם מנהלי, אין צורך באישור הקונגרס, הסביר פרוויס.

הדאגה כעת שאם ארה"ב תמשיך להישאר מחוץ להסכם, סביר להניח שמדינות אחרות ינסו להטיל מכסים על יבוא מארה"ב - מה שסולל את הדרך למלחמות סחר חדשות.

האיחוד האירופי דן כעת בחבילת הצעות, הידועה בשם "הניו גרין דיל"( New Green Deal) של האיחוד האירופי, שתכלול מה שנקרא התאמת הגבלת פחמן, שמטרתה למנוע מחברות להתחמק ממאמצי הפחתת פליטות בגוש בן ה-27 מדינות על ידי תהליכי ייצור סחורה במקומות ללא אמצעים מחמירים.

גרמניה, שמחזיקה כיום בנשיאות ה'מסתובבת בין מדינה למדינה' של האיחוד האירופי, אמרה שחשוב שאירופה תוביל על ידי דוגמה כעת, לאחר שארה"ב עזבה את ההסכם. דובר ממשלת גרמניה, סטפן זייברט, ציין היום  כי האיחוד האירופי שואף להפוך ליבשת הנייטרלית הראשונה בנושא האקלים עד 2050.

סטפן זייברט, דובר ממשלת גרמניה שמובילה כעת את האיחוד במאמצי הובלת הסכם פריז קדימה

פרופסור מהוואלד דאגה מכך שבעקבות החלטת ארה"ב, סין שהסכימה בתחילה להסדרי גזי הפליטה בהסכם של שתי מדינות עם ממשל אובמה, ומדינות אחרות עשויות להחליט שגם הן לא צריכים לעשות כל כך הרבה כדי לצמצם את זיהום הפחמן.

בעוד ממשל טראמפ נמנע מאמצעים פדרליים להפחתת פליטות, זייברט ציין כי מדינות, ערים ועסקים בארה"ב לחצו קדימה במאמציהם לתרום לשינוי הירוק.

בנוסף לגינוי מחו"ל, ארגוני בריאות סביבתיים וציבוריים בארה"ב מתחו ביקורת על הנסיגה של יום רביעי.

מפגינים בארה"ב כנגד החלטת הממשלה ובעד הסכם פריז

משבר האקלים הפך לנושא מרכזי לא רק עבור בוחרים אמריקאים בארה"ב, אלו בחירות שרלוונטיות לשאר אזרחי המדינות ברחבי העולם.

מה שהנשיא הבא יעשה או לא יעשה בארבע השנים הבאות ישפיע בצורה עמוקה על האם העולם מסוגל למנוע את ההשפעות הגרועות ביותר של שינויי האקלים, כך טוענים מדענים, קובעי מדיניות ופעילים סביבתיים.

הם אומרים שהעולם זקוק לנשיא ארה"ב שדואג לשינויי אקלים, משתי סיבות עיקריות- ראשית, מדינות רבות לוקחות את את הקו המנחה ממדיניות ארה"ב, במיוחד בנושאים כמו משבר האקלים, כלומר לוושינגטון יש הזדמנות ייחודית להשפיע. שנית, ארה"ב היא המזהמת השנייה בגודלה בעולם אחרי סין, ומשמעות הדבר שהיא מחויבת מוסרית לפעול.

המגיפה העניקה לעולם הזדמנות פז לתקן את משבר האקלים. אנחנו עומדים לבזבז את זה.

בשבוע הקרוב כאשר יתבררו תוצאות הבחירות נזכה לדעת אם מדיניות ארה"ב תשאר באותו קו שממשלת טראמפ הנהיגה או שנזכה לשינוי שהובטח ע"י ביידן.