מסופר שכאשר מונתה גולדה מאיר ב-1969 לראשות ממשלת ישראל גבות רמות הורמו על כך שכדברי אפרים קישון 'מה זכה העם הצעיר ורב האון הזה בעסקנית ישישה?.'
קישון לימים התחרט על דבריו, והיה מחסידיה הגדולים ביותר של הקו הניצי והממלכתי שהובילה מאיר בממשלה.
בת 71 הייתה גולדה כשהפכה לראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל - עד מהרה, היא הפכה לראש הממשלה הפופולרי ביותר שידעה ישראל מלבד דוד בן גוריון. כן, למרות הפנתרים.
הקפדתה על יום עבודה בן 13 שעות, הסמכותנות שאיפשרה לה להחזיק קצר את כל חברי הקבינט שלה, והיותה נערצת על ידי יהודי התפוצות הפכוה למעשה לפופוליסטית האמיתית היחידה שידע העם היהודי בעת המודרנית.
אולי לא צריך להשוות בין נשיא ארה"ב לבין ראש ממשלת ישראל (שלפי יואב גלבר אפילו ניקסון פחד ממנה) אך בפועל שני האישים הראו בגיל מתקדם רמות אנרגיה צ'רצ'יליות במהותן - גם בלי הוויסקי והסיגרים.
בשעות הצהריים המוקדמות אמש, שוחחתי עם אשת חינוך יהודייה מאפ-סטייט ניו-יורק.
היא קראה לנשיא טראמפ נרקסיסט, וצירפה שמות גנאי נוספים כיד המלך.מכיוון שהיא קרובת משפחה, המשכתי להאזין ל'מדוע היא מצביעה לביידן'.
טענותיה לא הכילו נתונים כלכליים או עובדות מדיניות, אלא התאפיינו ברגשות המכוסים באליטיזם צדקני של אשת פרברים יהודייה ומבוססת.
בעולם הווילות של אפ-סטייט ניו יורק קמלה האריס היא מנהיגה 'שמרנית', שלמרות שעשתה קריירה דרך זוגיות אינטימית עם ראש העיר האפרו-אמריקני של סן פרנסיסקו, ווייליאם בראון, הרי שעתה היא התמסדה ו"ידעת שהיא התחתנה עם יהודי"? היא אמרה בהתלהבות אכן, מה נאמר? האדמו"רה מג'מייקה.
כששאלתי לדעתה על הגילויים האחרונים בפרשת ביידן-סין/רוסיה/אוקראינה דבריי זכו להתעלמות משל היו זבוב על סלט הבוטיק שהיא סועדת בצהריים - עצוב.
'הנשיא לא מתנהג כמצופה' אמרה - אין ספק, דמוקרטים מודדים נשיא בסטנדרטים התנהגותיים ולא בתוצאות - בקיצור, אם היית ילד גאון-בלגניסט, והתבגרת להפוך לאאוטסיידר הנלחם למען עמך ולא רק למען שימור מסגרות קודמות ובלתי מתפקדות - קרי, אם באת כמו גבר אמריקאי אמיתי - אין לך סיכוי אצל נשות הפרברים המפחדות מטסטוסטרון ומצדק.
בכל טענה נגדית תיענה - ב"אני לא רוצה לדבר על פוליטיקה" אחרי שזכית לחפירה שאינה פוליטית אלא בעיקר רכילותית, שכן בשלב זה טענות הדמוקרטים מבוססות על דחיית המציאות ולשון הרע.
אביה של אישה זו (דודי) הוא ניצול שואה, ואיש עסקים מצליח, אשר תרם רבות לצבא ולמדינת ישראל - הוא כמובן יצביע ממקום מושבו בפלורידה לנשיא טראמפ.
הביצה בוושינגטון אכזרית, התקשורת מסרבת להאמין ב'אמת', וכל שנותר הוא להמר על אמריקה או להפסיד לסוציאליזם-'דמוקרטי'.
למען אנרגיה, מצוינות ומנהיגות, למול חולשה, הסתאבות בינונית ובירוקרטיה.
למען נשיא המקריב מיליארדים כדי להציל עם מעצמו - ומואשם בהיותו בעל פגמים פסיכולוגיים
אדם המקריב את שמו וכספו, את חיי הפאר שחי כדי לעבוד מסביב לשעון עבור ארץ שהוא אוהב, נחשד ומואשם בכל דבר אנושי מתחת השמש - אין ספק,
אפרים קישון צדק כשכינה את השמאלנים הישראלים בשנות השבעים כבעלי בעיה נפשית - יאיר קליינבאום צודק כשהוא קורא כך לאמריקנים של העשור הנוכחי.
קישון הגן בעברית על מאיר, אני אעשה כן על טראמפ. ואתהה למול הטרגדיה הנפתחת לאורך, שבה עוגמת הנפש ועלבונו של הנשיא אינם מה שמגיע לו על תרומתו. בדיוק כפי שעוגמת הנפש והעלבון של מאיר לא הייתה הדבר אשר הגיע לה, על מחדל יום הכיפורים.
סיפורה של אמריקה כולה דומה לסיפורו של העם היהודי - עמים המבקשים להטיב עם האנושות, אך שהברברים המנומסים בתוכם ומחוצה להם לא מוכנים להעניק לאורם לזרוח. ואולי זו הסיבה למה צ'רצ'יל לא נבחר ב-1946.
הנשיא מגלם את דמות ארצות הברית בשלמות שליחות הממשל האלטרואיסטית, המשך למורשת ג'פרסון, אדמס, לינקולן ות'די רוזוולט.
זאת בשונה מהעסקן המושחת ג'ו ביידן.
לכאורה כמובן.