פריצת דרך רפואית: חדשות מרגשות לחובבי ושונאי חריף

יש אנשים שאוהבים אוכל חריף- כמה שיותר, יותר טוב. אחרים יוצאים מגדרם כדי להמנע מלצרוך אותם פלפלים עמוסי הקפסאיצין שחורך להם את החיך, הרכיב הביולוגי שנותן לפלפלי הצ'ילי את הזינג הטיפוסי שלהם.

כעת, פיתחו החוקרים מכשיר נייד (בצורת פלפל צ'ילי) שיכול לחשוף כמה קפסאיצין מכיל הפלפל שמולכם, שניה לפני שהוא מונח על לשונכם העדינה. הם מדווחים על התוצאה שלהם במדד-ACS Applied Nano Material.

קצת רקע והיסטוריה: פלפלי חריף הם מרכיב מזון מאוד פופולרי ברחבי העולם. בנוסף להפקת טעם חריף, קפסאיצין בפלפלים יש מספר יתרונות בריאותיים- הם אנטי מחמצנים, אנטי מסרטנים ואנטי דלקתיים. לכן, הביקוש לקפסאיצין כתוסף מזון ותרופות גדל.

זהו התבלין העתיק בעולם והוא היווה חלק בלתי נפרד מהמטבח המקסיקני כבר לפני 6000 שנה. הפלפלים הראשונים הגיעו לאירופה ב-1492 בספינתו של כריסטופר קולומבוס שהביא איתו לאירופה תפוחי אדמה, שעועית עגבניות והמון צ׳ילי. הוא זה שנתן להם את השם פלפלים מתוך ההיכרות עם הפלפל השחור- התבלין החריף ביותר שהיה ניתן למצוא בתקופה זו באירופה.

חריפותו של פלפל הצ'ילי נובעת מריכוז הקפסאיצין הגבוה ברקמת החיבור שבין הגרעינים לפרי ובבשר הפרי עצמו. כל זן של פלפלים נבדל בכמות הקפסאיצין ובטעמים הנלווים אליו. אפקט החריפות קורה במפגש שבין החומר הפעיל לקולטני הכאב על הלשון ולא לבלוטות הטעם. הגוף מגיב לחריפות ומניע תהליכים כמו חילוף חומרים מהיר, זרימת דם מוגברת, הזעה, עיניים דומעות ואף נוזל. במקביל הגוף משחרר גם אנדורפינים אשר מעוררים בנו תחושות מעוררות וחיוביות.

לחריפות הצ׳ילי סגולות רפואיות רבות. הוא מונע מחלות בזכות כמויות גדולות של ויטמין  B ו C, בטא קארוטן, אשלגן, מגנזיום וברזל. אכילת פלפל חריף יכולה לשמש כמשכך כאבים וטיפול בדלקות פרקים.

וורקורן לימבוט ועמיתיו רצו לפתח שיטה פשוטה, מדויקת וזולה לכמת את תכולת הקפסאיצין של פלפלי חריף ודגימות מזון. שיטות אחרות שפותחו למטרה זו הן מסובכות, גוזלות זמן, או דורשות מכשור יקר ומגושם.

החוקרים הכינו מכשיר נייד בצורת פלפל חריף קטן שיכול להיות מחובר לסמארטפון כדי להציג את תוצאות הניתוח. החיישן האלקטרוכימי המבוסס על נייר בתוך המכשיר כלל 'graphene nanoplatelet' שמשולב עם אטומי חנקן כדי לשפר את מוליכות החשמל שלהם.

כאשר הצוות הוסיף טיפה של קפסאיצין מדולל לחיישן, התרכובת עברה חמצון והגיבה בהפחתה, וייצרה זרם חשמלי שהמכשיר זיהה. לאחר אופטימיזציה של החיישן, החוקרים השתמשו בו כדי לקבוע ריכוזי קפסאיצין בשש דגימות צ'ילי מיובשות.

הם הוסיפו את הצ'ילי לתמיסה המכילה אתנול, ניערו אותו, ואז בחנו טיפה מהדגימה. המכשיר מדד במדויק ריכוזי קפסאיצין מ μM 7.5-90 בשש  הדגימות, והוא יכול לזהות עד 0.37  μM בדגימות מדוללות.

זה אחורי הקלעים לרעיון שפותח ונגיש לאפליקציית סמארטפון בכף ידך.

 זללני צ'ילי, היכונו.