טראמפ והקורונה: אלה שלושת התרחישים האפשריים לשבועיים הקרובים
לאור גילויי אמפתיה משני צדי המתרס הפוליטי, ובעוד הקמפיין הרפובליקני תלוי על בלימה וזה הדמוקרטי בוחר בשכל רב בהנמכת הלהבות - רק אוויל יהיה נכון להמר על האופן בו המשבר הנוכחי הולך להשפיע על מפת האלקטורים של נובמבר. החכם לעומת זאת, מוכן לספק תרחישים אפשריים, כל שנותר לכם - הוא לבחור מתוך מרחב הסבירות הנ"ל
10.03.2020 07:31
יאיר קליינבאום
איחולי החלמה לצד ביקורת נוקבת על אי הטמעת נהלים בסביבתו של הנשיא, נשמעים לסירוגין בסחרור הכיאוטי אליו נכנס ביממה החולפת מחזור החדשות האמריקני והממסד הדמוקרטי הבונה כרגע את תכנית ב' (להלן).
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
במקביל, סנונית אמפתיה רבתית שטרם הומרה לסטטיסטיקה נשיאותית (הסקרים הראשונים בטח יצאו הערב), הולכת וצוברת תאוצה אף בקרב המצביעים העצמאיים של אמריקה.
ביושר עיתונאי יש להקדים ולומר, כי גם לו סקרים ראשוניים (כמה שהם שווים משהו) הבוחנים את השפעת התפנית הדרמטית במצבו הבריאותי של נשיא ארה"ב, היו מתפרסמים אמש, הרי שבהיקשר רב-מערכתי ובתזמון הנתון, הם אינם מסוגלים לשמש כסמן משמעותי המסייע לנבא את כיוון המאורעות לאור לוח-הזמנים הקיים.
בפועל, רק מתאבד שיעי יהמר על האופן בו המשבר הנוכחי עתיד להשפיע על מפת האלקטורים.
אל מול שנים-עשר ימי בידוד נוספים; אי-בהירות ביחס לאפשרות התפתחותם של תסמינים עתידיים; קמפיין נשיאותי התלוי על בלימה; וקמפיין דמוקרטי המגבש תכנית ב' (אף שנשיא ארה"ב עצמו ומצבו מעורר האמפתיה לא יורדים מהכותרות) וכמובן שבעה-עשר ימי ישורת אחרונה בהינתן החלמה מלאה - יש טעם אך ורק בהצגת תרחישים - לא בגרפומאניה ספקולטיבית.
מלבד קונספירציות בסגנון דייויד דיוק הנשמעות מפי מייקל מור ומיה פארו בהן הנשיא "ביים את ההידבקות" במטרה לעורר אמפתיה, לאף תלמיד של עיקרון ההפרכה של קרל פופר (מלבד אולי ג'ורג' סורוס) אין באמת מושג מה ניצב לפתחנו.
בטרם ניגש לשלושת התרחישים האפשריים הניתנים לאינדוקציה (ולכשליה), ראוי לציין, כי גם פרסום סקרים חדשים היום או מחר, לא בהכרח ישנה שכן אלה עלולים דווקא לנסות ולשדר 'עסקים כרגיל' בתקווה להעניק ארשת נורמליות במטרה לשווק את המשבר הנתון בבחינת ''עם כל הצער, מדובר בסוגיה רציונלית מדינית, בה ''מרבית המצביעים אינם מושפעים מהמשבר הנקודתי בו מצוי הנשיא אשר בטווח הארוך יתבקש על ידי העם האמריקני לפנות מקומו''.
אגב, אינני חושב שזהו המצב, אך לאור ניסיוני המר, אני משוכנע בתכלית, כי במצב הקשה בו נתונה העיתונות האמריקנית דהיום, סקרים שכאלה כבר עומדים היכון במטרה לנרמל את המשבר ולדכא את תרגומם של סנטימנטים אישיים לנתונים יבשים.
להלן שלושת התרחישים האפשריים בעת הזו.
- אמפתיה אמריקנית גוברת משני צדי המתרס הפוליטי
כפי שתהה הבוקר גדי טאוב על רקע מה שראה כ"גל סנטימנטלי השוטף חצי אמריקה. או אולי יותר מחצי... [בו] השאלה היא עד כמה ובעיני מי הביריון המחוספס יצטייר עכשיו כגיבור פצוע ומעורר אמפתיה" ניצבת שאלה נוספת - בהינתן העובדה שניצני אמפתיה זו התעוררו גם בליבות דמוקרטים, הרי שסביר להניח כי בחדר העריכה של הטיימס, בשדרה השמינית, ובמטה CNN, באטלנטה, כבר עומלים על איזון דייקני ועדין שבו הסנטימנטליות האמריקנית הנושנה והבלתי ניתנת למניעה מתקיימת אך אינה מפריעה למטרת העל ולמימוש האמצעים להשגתה.
ההתייחסות לאופן בו טיפל הנשיא במשבר הקורונה יחייב מעתה דמוקרטיים לשינויי סגנון ולשון משמעותיים משעה שהנשיא ורעייתו חלו.
לכן הטענה הבוטה כי הוא 'הביא זאת על עצמו', מלבד שכבר נרמזה – הרי שמשום שתתקשה לתפוס מקום בליבם של בני אומה זו - תיאלץ אסטרטגיית התמודדות חדשה.
על כן, למול הזדהות ראשונית נרחבת זו, מספר ימי עדנה יחסית מצד התקשורת האמריקנית ינתנו, אך סביר יותר יהיה להניח כי ההפוגה היחסית תנוצל להכנה מדורגת של דיסקורס בו ביידן יצטייר כמבוגר האחראי והממלכתי מבין השניים, (קרי זה שלא הביא את אמריקה למצב כה מסוכן בו נשיא נבצר מלתפקד בשיאו של משבר היסטורי) מה שייאלץ מצביעים מתלבטים ודמוקרטים מזדהים לבצע חישוב מחודש - שולי התרחיש הזה מובילים אותנו לסנריו השני.
- התקשורת הדמוקרטית בוחרת בנראטיב 'היועצת השכבתית' - הבייס מתעמק
בתרחיש זה, תוך ארבעה חמישה ימים מיום יציאתו של הנשיא מהבידוד, מחליטים (בתיאום או שלא עם קמפיין ביידן) לכונן נראטיב שבו בלא התייחסות ישירה למצבו הרפואי של הנשיא מודגשת אשמתו הנסיבתית במהלך העניינים הרחב.
ניתוק מצבו הרפואי מהקונסטלציה החוקתית-פוליטית הרחבה העלולה להתרגש, אגב הדגשת האספקטים השליליים שבהתנהלותו הנשיאותית, אך לא האישית כביכול, תמקד את השיח בהשלכות המתמשכות של המשבר הרפואי הגדול על אמריקה כיחידה כוללת.
אנו רואים כבר שני סוגי עיתונאים. אלה הפוסעים בכיוון זה של ניתוק המשבר מנסיבותיו האישיות של הנשיא (מתונים), וזן שונה הקושר ישירות בין מצבו ובין מצב האומה על דרך השלילה והתלות ההדדית (הרדיקלים).
ככל שמועד יציאתו מהבידוד של הנשיא יתקרב, צמד 'המחנות' ינהלו בין ובין עצמם את הדיסקורס הפרשני-חדשותי.
מן הסתם, המסר העיקרי הוא "אתה יצרת במחדליך את הסופה (מצד המתונים), ולכן היא הגיעה לסף ביתך (מצד הרדיקלים)".
החולשה בנראטיב זה, היא בהתעלמותו מנטיית דעת-הקהל שהוזכרה בראשית התרחיש הראשון.
אמריקה היא בכל זאת אומה נוצרית, ובה רוב לדעת קהל הגורסת כי ישנו אי-צדק בראייתו של אדם חולה כמי שבא על עונשו. לכן צמד הנראטיבים הפנים דמוקרטים 'יתפשרו' על יצירת דיסוננס קוגנטיבי בין התוצאות הכלליות והנסיבות האישיות, 'ריאל-פוליטיק' זה יאומץ בידי הדמוקרטים מסיבות טקטיות - ובהחלט ייתכן שהוא יעבוד.
אגב מאוד יתכן (בהתאם למצבו של טראמפ) שנתחיל גם לחוש בטפטוף הולך וגובר של תביעה למנות את סגן-הנשיא פנס למחליף זמני על רקע סימני שאלה לגבי מצבו 'האמיתי' של הנשיא, ורוחו המאיימת של התירון ה-25, חכו כמה ימים לזה - סליחה זה כבר קרה הבוקר ב-CBS.
התרחיש האחרון והשלישי הוא זה בו אימרת צ'רצ'יל "לעולם אל תתן למשבר טוב להתבזבז", מתממש לטובת הרפובליקנים.
במצב זה לא רק שהאמפתיה ההמונית המכוננת את תרחיש א' מתקיימת, אלא שהבייס הנקרא לדגל ניצב באופן עוד יותר משמעותי כשהוא מצוייד בארשת ממלכתיות סנטימנטלית המציבה אותו לצדו של נשיא אמריקה שנפל למשכב.
קמפיין טראמפ מצליח לעדן את תדמיתו ולהיהפך לאטרקטיבי מבעבר עבור דמוקרטים מתונים ופניו האנושיות של הנשיא מנתצות את מכונות יחסי הציבור הדמוקרטיות.
טראמפ לפתע מגלה אצילות רייגניות כמעט, הוא יוצא מסיפור זה הן כישו הנוצרי של קורונה, והן כמייצג מומנט של גבורה נשיאותית כל-אמריקנית.
זה יכול להיות נאום גדול, רגע מצולם בלתי-נשכח, אמירה כזו או אחרת - מה שזה לא יהיה, זה עלול להיות מומנט משנה היסטוריה.
כל תרחיש תלוי ועומד על יסוד מספר משתנים בלתי ניתנים לחיזוי.
בעיקרם א. לוח הזמנים הרפואי ב. כוחה של התקשורת האמריקנית בעיצוב שפה ג. התקבלות שינויים בתוך צמד המשתנים הקודמים בקרב דעת הקהל וברשתות החברתיות והמשודרות.
אני צופה סינתזה בין האמפתיה הרחבה של תרחיש א' המאלצת את ניצחון המתונים הדמורקטים בתרחיש ב', המבקשים לבלום את קמפיין טראמפ מלממש באופן חיובי את היתרון הקיים בטווח הנראה לעין בדעת הקהל המתרחבת לטובת הנשיא.
'סינתזה' זו רק תדגיש כמה הפכה המדיה האמריקנית למנותקת מערכיה המייסדים של ארצות הברית של אמריקה, שגם אם אינם מקויימים בידי אזרחיה - הם עדיין לא פסו.
קרי, ניתוק תקשורתי זה, למרות מאמציו להפריד בין החולה והמחלה, הבחירות והאדם, ישחק לטובת הנשיא ויגדיל את עוצמת תמיכתו הפופולרית.
מה שבטוח, גנבי הקולות הדמוקרטים לפחות יחושו עתה אולי מעט נקיפות מצפון כשיבקשו לנסות ולגזול את הבחירות ה-59 בתולדות ארצות הברית של אמריקה מגיבור אמריקני.
אלה התרחישים האפשריים כרגע.
