רגע לפני שתהליך ההתאזרחות התייקר ב-80%: ביהמ"ש הכריע בסוגייה

בית המשפט הפדרלי בקליפורניה קבע כי יש להשהות את ההחלטת הממשל לייקר את שירותי ההגירה השונים, שלושה ימים לפני שהשינוי היה אמור להיכנס לתוקף. בין היתר, השופט הצביע על "מינויים שלא כדין" במשרד לביטחון המולדת (DHS), כסיבות להחלטה.

אילוסטרציה

השופט ג'פרי ווייט - שמונה לביהמ"ש הפדרלי בצפון קליפורניה (סן פרנסיסקו) ע"י הנשיא ג'ורג' בוש הבן, כתב בפסיקתו ששני ראשי DHS שניסו לקדם את המדיניות, כלל לא היו אמורים לכהן בתפקיד. כך למשל, קווין מקאלינן מונה לתפקיד השר בפועל, לאחר התפטרותה של קירסטן נילסן, על אף שהיה השביעי בתור.

לאחר שמקאלינן פוטר, הנשיא טראמפ מינה שר בפועל נוסף, צ'אד וולף, ולא את סגן השר כפי שהחוק דורש. (אגב, וולף עדיין מכהן כשר בפועל מכיוון שרק לפני שבועיים הנשיא טראמפ מינה אותו לתפקיד השר, אך עד כה הסנאט נמנע מלהצביע בנושא).

מעבר למינויים שלא בוצעו בהתאם לחוק, השופט ווייט גם טען שהממשל הפדרלי לא בחן את סוגיית ההתייקרות של שירותי ההגירה, כפי שהחוק דורש, כמו כן את השפעת ההחלטה על משפחות מעוטות יכולת.

השר לביטחון המולדת בפועל, צ'אד וולף. אופן המינוי שלו ושל מקאלינן היה אחד הגורמים להחלטה של ביהמ"ש (צילום: Getty Images)

כאמור, השינויים היו אמורים להיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב, מהלך שבפועל היה מייקר את שירותי ההגירה השונים בכ-20%. כך למשל, בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית, המדינה ביקשה לקבל 50 דולר מכל אדם שמגיש בקשה לקבלת מעמד של פליט (כמו גם 550 דולר עבור אשרת עבודה).

החלטה שרלוונטית יותר לקהל הישראלי החי בארצות הברית היא התייקרות תהליך התאזרחות (נטורליזציה), שהיה אמור לזנק מ-640 דולר ל-1,170.

"השתכנעתי מטענות התביעה בתיק, לפיהן צו המניעה משרת את האינטרס הציבורי, שכן השינוי היה מונע ממשפחות מעוטות יכולת ואנשים פגיעים במיוחד, לפתוח בתהליך התאזרחות", כתב השופט, "כמו כן, ההחלטה הייתה מונעת גישה להגנה הומניטרית. התביעה אף הצביעה על הפגיעה הכלכלית שתוסב למדינה, והעובדה שהמהלך היה מונע מרבים להשתתף בפעולות אזרחיות כגון להצביע ולהיבחר לחבר מושבעים. הנתבעים לא הציגו טענת נגד", סיכם ווייט.

את הפסיקה המלאה ניתן לקרוא כאן.

קווין מקאלינן

קירסטן נילסן

צ'אד וולף