לצד הבחירות לנשיאות: קרב עיקש בין הרפובליקנים לדמוקרטים על שליטה בסנאט

כאשר מזכירים את בחירות 2020 שעתידות להתקיים בעוד 40 יום, באופן טבעי רבים נוטים לחשוב על הקרב על הבית הלבן. המירוץ בין הנשיא טראמפ לבין סגן הנשיא לשעבר ביידן הוא בהחלט הקריטי ביותר, אך חשוב לזכור שישנן מאות התמודדויות גורליות נוספות שיוכרעו בנובמבר.

מעבר ל-435 חברי בית הנבחרים, שכולם נדרשים להיבחר מחדש בכל שנתיים, הקרב על שליטת הסנאט מסתמן כאחד החשובים ביותר שידעה ארצות הברית מאז ומעולם.

בניין הקפיטול בוושינגטון (צילום: Shutterstock)

השליטה בסנאט, בעיקר כאשר מדובר במפלגה שאינה שולטת בבית הלבן, היא קריטית ביותר. כך למשל, בראשית שנת 2016, לאחר מותו של שופט בית המשפט העליון, אנטונין סקאליה, הנשיא דאז אובמה ביקש למנות שופט חדש. אולם בסנאט שלטה המפלגה הרפובליקנית, והיא עצרה את המינוי עוד בטרם החלו השימועים (בטענה שלא ניתן לאשר שופט בשנת בחירות).

לפני פחות משבוע הלכה לעולמה שופטת נוספת, רות ביידר גינסבורג, והיות שהרפובליקנים עדיין שולטים בסנאט (והפעם, גם בבית הלבן), לדמוקרטים אין דרך למנוע את המינוי (בדיוק כפי שקרה עם מינוי קוואנו ב-2018).

הסנאט אף מאשר מינויים נוספים, לרבות קבינט השרים של הנשיא, שופטים לבתי המשפט הפדרליים השונים (לא רק העליון) ואפילו שגרירים. לסנאט גם תפקיד חשוב בהליך הדחת הנשיא, כפי שבא לידי ביטוי מוקדם יותר השנה. 

לפני שניכנס לבחירות לסנאט, מוטב להבין את המצב הקיים. כיום, המפלגה הרפובליקנית שולטת בבית העליון של הקונגרס עם 53 מושבים, וזאת לעומת הדמוקרטים המחזיקים ב-45 מושבים (שני סנאטורים, אנגוס קינג ממיין וברני סנדרס מוורמונט, נחשבים לעצמאים המצביעים עם הדמוקרטים). כך שבפועל, מדובר ביתרון 53-47 לטובת הרפובליקנים.

קדנציה בסנאט אורכת שש שנים, ובכל שנתיים מתקיימות בחירות עבור שליש מחבריו. השנה יתקיימו בחירות עבור 35 סנאטורים (33 שנמצאים ב"סבב הרגיל", ושתי בחירות מיוחדות), אך לדמוקרטים יש יתרון עצום, שכן עליהם "להגן" על 12 מושבים בלבד, וזאת לעומת 23 מושבים שבהם מחזיקים הרפובליקנים.

מיץ' מקונל, יו"ר הרוב הרפובליקני בסנאט. ימשיך לחייך גם אחרי הבחירות? (צילום: Shutterstock)

עבור הרפובליקנים, המשימה הקלה ביותר, לפחות על הנייר, היא "להפוך" את אלבמה בחזרה לאדומה. מדובר במדינה שבה הנשיא טראמפ ניצח בהפרש של קרוב ל-600 אלף קולות (1.31 מיליון, או 62.08%; לעומת כ-730 אלף, או 34.36% לקלינטון). באופן אירוני למדי, מי שמכהן כיום כאחד משני הסנאטורים של המדינה הוא דאג ג'ונס הדמוקרט, שנבחר ב-2017 בבחירות מיוחדות, שנערכו לאחר שהסנאטור הקודם, ג'ף סשנס, מונה לתפקיד התובע הכללי בממשל טראמפ.

סשנס עצמו התפטר מתפקידו בממשל טראמפ כשנה לאחר הבחירות המיוחדות, בנובמבר 2018, וניסה להתמודד בשנית על מועמדות הסנאט. אולם הוא הפסיד בפריימריז שנערכו, ומי שיתמודד מול ג'ונס בנובמבר הוא טומי טאברוויל, מאמן פוטבול לשעבר ללא עבר פוליטי כלשהו.

אך טאברוויל זוכה לתמיכת הנשיא, ויתכן שזה יספיק כדי להביס את יריבו הדמוקרטי. סקר שנערך בתחילת חודש אוגוסט הצביע על יתרון עצום לטאברוויל, 52% לעומת 35%. כאמור, עבור הרפובליקנים מדובר במושב קריטי ביותר, שכן במדינות אחרות הקרבות הפוליטיים צמודים הרבה יותר.

דאג ג'ונס (משמאל) ינסה לשמור על מושב הסנאט באלבמה, מול טומי טאברוויל (צילום: AP / ויקיקומונס)

ישנן 6 מדינות - חלקן 'אדומות' וחלקן 'סגולות' - שהדמוקרטים סימנו כמטרתם: אריזונה, קולורדו, ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, מיין ואיווה.

נתחיל בג'ורג'יה, שם נערכים לבחירות על שני המושבים: המושב הראשון נחשב ל"בחירות רגילות", ובהן הסנאטור הרפובליקני המכהן, דיוויד פרדו, ינסה לשמור על תפקידו אל מול ג'ון אוזוף. סקר של הניו יורק טיימס, שפורסם מוקדם יותר השבוע, מעיד על יתרון קל לפרדו (41% לעומת 38%).

במושב השני מתמודדת קלי לפלר, שמונתה לתפקיד לאחר פרישתו של הסנאטור הקודם, ג'וני אייזקסון. היות שמדובר בבחירות מיוחדות, על מושב זה מתמודדים מספר אנשים, ואם אף מועמד לא יזכה ליותר מ-50% מהקולות, שני המועמדים עם הכי הרבה קולות יתקדמו לסבב בחירות נוסף.

סקר שפורסם אף הוא השבוע מעיד על קרב משולש וצמוד: לפלר מובילה עם 23%, אחריה דאג קולינס (רפובליקני המכהן כחבר בבית הנבחרים) עם 22% ובמקום השלישי המועמד הדמוקרטי רפאל וורנוק עם 21%. ישנו מועמד דמוקרטי נוסף, מאט ליברמן (בנו של הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן), שזוכה לתמיכה בשיעור של 11%, ובשבועות האחרונים גוברים הקולות הקוראים לו לפרוש ולהעביר את תמיכתו לוורנוק.

בקולורדו ינסה המושל הדמוקרטי לשעבר, ג'ון היקנלופר, להדיח את הסנאטור הרפובליקני המכהן, קורי גרדנר. היקנלופר זוכה לתמיכה יחסית גדולה במדינה, ונראה ששיטת הקמפיין שלו, בה הוא מציג את גרדנר כחלק בלתי נפרד ממדיניותו של טראמפ, עובדת. בארבעה סקרים מרכזיים שבוצעו בחודש ספטמבר, היקנלופר מוביל על גרדנר ב-5% עד 10% (51%-42%, 48%-39%, 51%-46%, 52%-42% ו-49%-42%).

גם באריזונה נערכות בחירות מיוחדות, וזאת לאחר שג'ון מקיין הלך לעולמו לפני שנתיים. מרתה מקסאלי הרפובליקנית מונתה לתפקיד, זמן קצר לאחר שהפסידה בבחירות לקירסטן סינמה הדמוקרטית. כעת, מקסאלי מתמודדת מול מארק קלי, אסטרונאוט לשעבר. אגב, אשתו של קלי היא גבי גיפורדס, חברת קונגרס דמוקרטית לשעבר שנורתה בראשה ונפצעה באורח אנוש לפני תשע שנים. סקר שפורסם רק בסוף השבוע האחרון מעיד על יתרון של 9% לקלי.

באריזונה מתמודדים מקסאלי וקלי (צילום: ויקיקומונס)

מדינה נוספת שסומנה ע"י הדמוקרטים היא צפון קרוליינה, שם תום טיליס הרפובליקני מכהן בסנאט מאז 2014. בדומה לקולורדו, גם במדינת החוף המזרחי הסקרים מראים על יתרון קל למועמד הדמוקרטי, קאם קנינגהאם (סקר של הניו יורק טיימס שפורסם בשבוע שעבר מעניק לו 49% לעומת 43% לטיליס).

באיווה, ג'וני ארנסט תנסה אף היא לשמור על מושבה, למרות שגם במדינה זו הסקרים מראים יתרון קל ליריבתה הדמוקרטית, תרזה גרינפלד - סוכנת נדל"ן שפחות מוכרת, גם בתוך המדינה.

הסנאטורית מטעם מיין, סוזן קולינס, נאבקת על חייה הפוליטיים. היא סומנה ע"י הדמוקרטים כמועמד להדחה כבר לפני שנתיים, לאחר שהצביעה בעד המינוי של ברט קוואנו לבית המשפט העליון. סקר קוויניפאק שפורסם בשבוע שעבר מצביע על כך שהיא נמצאת הרחק מאחור - 54%-42% - לעומת המועמדת הדמוקרטית, שרה גדעון (יו"ר בית הנבחרים המקומי של מיין).

כמובן שצריך להתייחס לסקרים בערבון מוגבל, אבל, כאמור, הקרב על השליטה בסנאט מסתמן כצמוד ביותר, בפעם הראשונה מזה שנים רבות.