כזאת עוד לא הייתה: סיכום שנת תש"ף בקהילה הישראלית בארה"ב

השנה, חגי חודש תשרי נראים שונה לגמרי ממה שהורגלנו עד כה: חלקנו נעביר את החגים עם נוכחות משפחתית מצומצמת, וחלקנו בכלל נתיישב מול אפליקציות כגון סקייפ או זום. אין כל ספק שהשנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד, אך העם היהודי שוב ושוב מוכיח את שהוא חזק, נחוש ומוכן להתמודד עם כל צרה שלא תבוא.

 

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

 

שנת ה'תש"ף בהחלט לא הייתה קלה או פשוטה, בייחוד עבור הקהילה היהודית בארצות הברית. בשני פיגועים שהתרחשו באזור ניו יורק ובהפרש של שבועות בודדים, נהרגו 4 יהודים.

בעיירה מונסי, הממוקמת כ-50 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק. לפחות 100 בני אדם, מרביתם בני הקהילה החרדית, התכנסו בבית כדי לחגוג את חג החנוכה ולהדליק נר שמיני. בשלב מסוים, אדם נכנס למקום כשהוא חמוש בסכין מצ'טה, והוא פצע 5 בני אדם לפני שברח מהמקום. אחד הפצועים שנפגע באורח אנוש - יוסף נוימן ז"ל - הלך לעולמו כשלושה חודשים לאחר מכן.

שבועות ספורות קודם לכן, בניו ג'רזי נרצחו שלושה אזרחים במרכול כשר, באירוע שבדיעבד הסתבר שמונע ממניעים אנטישמיים.

אל אירועים קשים אלה צריך להוסיף גם אירועים שאינם קטלניים, למשל עשרות התקיפות - מילוליות ופיזיות - של יהודים בניו יורק, בעיקר חברי הקהילה החרדית בברוקלין. למעשה, ברחבי ארה"ב דווח על 2,107 תקריות אנטישמיות, הכמות הגדולה ביותר מאז 1979, אז הליגה נגד השמצה (ADL) החלה לעקוב אחר הנתונים.

 

מרחץ הדמים במונסי (מימין) ובניו ג'רזי (צילום: AP)

 

על אף האירועים הקשים בדצמבר באזור ניו יורק, הייתה תקווה שהשנה האזרחית החדשה תביא עמה בשורה. אך אסון כבוד התרחש שבועות בודדים לאחר מכן, כאשר הכדורסלן קובי בראיינט נהרג בתאונת מסוק, לצד בתו ג'יאנה, שישה מחבריהם (ג'ון וקרי אלטובלי, ובתם אליסה בת ה-13; כריסטינה מאוזר; שרה ופייטון צ'סטר), וטייס המסוק ארה זוביאן.

בתחילת השנה האזרחית החלה מגפת הקורונה, שלמעשה נמשכת עד היום וגבתה את חייהם של למעלה מ-900 אלף איש ברחבי העולם (כולל 192 אלף בארצות הברית). מתוך כ-28 מיליון נשאי ברחבי העולם, ארצות הברית מדורגת במקום הראשון עם קרוב ל-6.4 מיליון חולי קורונה.

הופעות בוטלו, עסקים נסגרו. הנחיית הישארו בבית נותרה תקפה עד לרגעים אלו, אך בניגוד למדינות אחרות כמו ישראל, מעולם לא הוכרז כאן סגר בהקשר הזה. אחד משיאי השלכות המגפה, היו כיבוי האורות ועצירת הפעילות בלאס וגאס שעד אז, האמנו שרק פצצת אטום תוכל לגרום לכך.

בממד האישי, כל מגע עם אדם אחר הפך לחשדני יותר עד כדי מנטליות של התכנסות בתוך עצמנו וריחוק חברתי מהסביבה. מעניין יהיה לראות את השפעת מגמה זו גם אחרי מציאת החיסון שגם האופטימים סקפטים לגבי פיתוחו בשנה הקרובה וכבר החלו הדיבורים כי יתכן שייצא לשוק רק בקיץ הבא. 

 

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

 

אחת מנקודות האור הבודדות במגפה, לפחות בארצות הברית, היא הסיוע הכלכלי שניתן למרבית התושבים, הן באמצעות חקיקות בקונגרס והן ע"י הרשויות המקומיות:

במסגרת חבילת הסיוע הראשונה, מאות מיליוני אזרחים ותושבים חוקיים זכו לתשלום ישיר בגובה 1,200 דולר (בני זוג זכו ל-2,400, ו-500 דולרים נוספים על כל ילד). בנוסף, מובטלים זכו לתוספת שבועית לדמי האבטלה, בגובה 600 דולר. כלומר, תושב קליפורניה שקיבל 450 דולר (הגבוה ביותר שניתן לקבל) בשבוע מלשכת האבטלה, זכה ל-1,050 דולר - תוספת משמעותית וקריטית במשבר בריאותי וכלכלי כה חמור.

כאמור, גם רשויות מקומיות נרתמו למאמץ. כך למשל, עיריית לוס אנג'לס השיקה את "תוכנית סיוע החירום לשוכרים", או "Emergency Renters Relief Program", בה תושבים יוכלו לקבל עד אלפיים דולר לטובת תשלום שכר הדירה, ללא כל קשר למעמדם החוקי.

כלל צורות הסיוע הללו חיוניות ביותר, בייחוד על רקע העובדה שעשרות מיליוני אמריקאים פוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות התפרצות הקורונה. ועל אף שהמגפה טרם הסתיימה, יתכן שצעדים אלו יאפשרו לכלכלה האמריקאית להתגבר על המשבר בצורה טובה ומהירה יותר.

 

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

 

מעבר לסיוע לאנשים פרטיים, גם התחום העסקי זכה לחבל הצלה כלכלי, הן תאגידי הענק והן העסקים הקטנים.

לדוגמה, תוכנית ההגנה על השכר (Paycheck Protection Program, או PPP) תוקצה במאות מיליארדרי דולרים באמצעות מספר חקיקות, והיא מספקת הלוואה הנועדה לשמש כתקציב למימון הוצאות שכר, שכר דירה וחשבונות במשך שמונה שבועות. אך גולת הכותרת של התוכנית היא שב-SBA יסכימו לוותר על החוב אם בעל העסק עשה שימוש בלפחות 75% מהסכום שקיבל לטובת תשלום שכר העובדים. 

מחד, התוכנית פתחה את הדלת בפני גורמים עבריינים, שניצלו את המשבר והשיגו במרמה עשרות מיליוני דולר. מאידך, ישנם עשרות מיליוני בעלי עסקים שהצליחו לצלוח את החודשים הראשונים של המשבר בזכות אותה תוכנית, ועל כן רבים רואים בה כהצלחה אדירה.

מעבר לסיוע לעסקים קטנים, חקיקות החירום העניקו תקציב בסך 100 מיליארד דולרים לטובת מערכת הבריאות, כאשר 75 מיליארד דולרים הועברו לבתי החולים באופן ישיר ואילו 25 מיליארד הדולרים שנותרו הוקצו לטובת הגברת מערך בדיקות הקורונה. מתוך 25 מיליארד הדולרים, 11 מיליארד דולר נשלח למדינות עצמן, והשאר לארגוני הבריאות הפדרליים, למשל המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) והמכונים הלאומיים לבריאות (NIH).

 

(צילום: AP)

 

אם לא די במגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שנוצר בעקבותיו, אירוע שהתפתח במיניאפוליס התפשט לגל מחאות ומהומות: בשלהי חודש מאי, שוטרי המשטרה המקומית הוזעקו לבית עסק לאחר שהתקבל דיווח על אדם שניסה לעשות שימוש בשטר מזויף. ספק אם מי מהמעורבים ידע כי המפגש של ארבעת השוטרים עם האיש, ג'ורג' פלויד, יסתיים ברצח של העצור, ושארבעת השוטרים יפוטרו ואף יואשמו ברצח (ובסיוע לרצח).

אך זה בדיוק מה שקרה, וכאמור, רבבות פקדו את רחובות ערי ארצות הברית במחאה על אלימות משטרתית כלפי שחורים.

לקראת סוף הקיץ, היה נדמה שהרוחות נרגעו במידה מסוימת, אך הזעם הציבורי הוצת מחדש כאשר פורסם סרטון שבו נראה שוטר לבן יורה בגבו של גבר שחור 7 פעמים מטווח קצר. ג'ייקוב בלייק הצליח לשרוד את הירי, אך הפרשה הובילה ללפחות 3 מקרי רצח נוספים במהלך המהומות ועימותים שאירעו לאחר מכן (2 נורו למוות בקנושה, העיר שבה החלה הפרשה, ואדם נוסף נורה למוות במהלך עימותים בפורטלנד).

אך חודש אוגוסט גם הניב בשורות טובות, בייחוד עבור הקהילה הישראלית המתגוררת בארצות הברית: הנשיא טראמפ תיווך בין ישראל לאיחוד האמירויות, ושתי המדינות הסכימו לחתום על הסכם נורמליזציה. ההסכם בין ירושלים לאבו דאבי יכלול פתיחת שגרירויות, טיסות ישירות בין המדינות, שיתופי פעולה בתחום התיירות, השקעות ושיתוף פעולה ביטחוני.

כבר בעת שהכריז על נרמול היחסים - שזכה לכינוי "הסכם אברהם" - הנשיא טראמפ סיפר כי "כעת, כאשר נשבר הקרח, אני מצפה שמדינות ערביות ומוסלמיות נוספות ילכו בעקבות איחוד האמירויות". בהמשך התברר כי מדינת מפרץ נוספת - בחריין - מתכוונת לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

"גם חיילים נהדרים כבר עייפים ממלחמות" אמר על כך הנשיא, "הם התעייפו".

יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב, ג'ארד קושנר, הודיע שההסכם כולל גם פתיחת שגרירויות הדדית בשתי המדינות. בהודעה משותפת לארה"ב, בחריין וישראל נכתב: "נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מלך בחריין חמד בן עיסא אל חליפה וראש הממשלה בנימין נתניהו שוחחו והסכימו על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבחריין".

זו פריצת דרך היסטורית לשלום נוסף במזרח התיכון", נמסר עוד. "פתיחת דיאלוג ישיר וקשרים רשמיים בין שתי החברות הדינמיות והכלכלות המתקדמות הללו ימשיך את השינוי החיובי במזרח התיכון, ויגדיל את היציבות, הביטחון והשגשוג באזור".

ועל כך נאמר, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. נאחל לקהילה היהודית ששנת תשפ"א תמשיך באופן שבו תש"ף הסתיימה - עם הצלחות דיפלומטיות המקדמות שלום, ונקווה שנוכל לשים את המשברים הבריאותיים וכלכליים הרחק מאחור.