ברחבי ארה"ב אנו רואים בכל יום עשרות שיירות של אזרחים נלהבים שארגנו את האישה והילדים כדי לצאת לרחוב ולהביע בצורה ספונטנית את תמיכתם העזה בנשיא ארה"ב.
מיותר לציין שג'ו ביידן וקמלה האריס סוחפים אחריהם בכריזמטיות שלהם אנשים בערך כמו שמעדן 0% שומן מושך ילד במדף מוצרי החלב.
יכולתם להלהיב או להוביל קהל, גם אם ביידן היה במצב מנטלי תקין - היא אפסית בהשוואה לטראמפ. מה גם שהדמוקרטים יוצאים לרחובות בשביל חיי שחורים - לא בשביל סנילי ופרקליטת מדינה שהייתה מעורבת במספר פרשיות מפוקפקות.
ואפילו הדמוקרטים שיוצאים לרחובות באים מחתך דמוגרפי דיי ברור. לא משהו שמנצחים איתו בחירות בדמוקרטיה מערבית.
ואכן , אפילו הקומיקאי המבריק חבר המפלגה הדמוקרטי ממוצא יהודי ביל מאהר הודיע אמש בתכניתו שלאחר הוועידה הרפובליקנית המוצלחת הוא "מודאג מאד". הוא אינו לבד, אין דרך אחרת לתאר את זה חוץ מלומר כי הקמפיין של טראמפ צובר מומנטום משמעותי, וכאשר במקביל הנתונים המטורפים מוול-סטריט שוברים שיאים - עוד ניצחון כזה והדמוקרטים פשוט יפרשו מפוליטיקה. והמפלגה הרפובליקנית תהפוך למפלגה האמריקנית. (שינוי שם הכרחי לאור הפלטפורמה הניאו-מרקסיסטית של הדמוקרטים)
וועידת הבחירות הרפובליקנית שלכל הדעות הכניסה ללחץ את התקשורת האמריקנית הליברלית ושזכתה הן לרייטינג רב יותר מזו הדמוקרטית ושבמהלכה גוייסו גם כספים רבים משהצליחה המפלגה הדמוקרטית לגייס, גם היא היוותה אינדיקטור חיובי עבור קמפיין טראמפ. היה זה אירוע ממלכתי, ענייני, אמריקני מאד, פטריוטי, נאומיה של מלניה טראמפ, ושל דוברת הבית הלבן שסיפרה על תמיכתו של הנשיא במהלך מאבקה עם כריתת השד שעברה היו רגעים מרגשים הרבה יותר מאלה שהצליחו הדמוקרטים לספק - אפילו במבחן ההוליוודיות ניצחו הרפובליקנים - כי הסיפורים שלהם היו אנושיים ואמיתיים יותר גם בלי סלבריטאים שיגידו לאמריקנים מה טוב עבורם.
לכך אפשר להוסיף סקרים שסוף כל סוף מתחילים לשקף את דעת הקהל של מרבית אזרחי ארה"ב, ושמעניקים לטראמפ יתרון במספר מדינות מפתח.
זאת, על רקע המהומות של פעילי שמאל ברחבי ארה"ב והגיבוי הדמוקרטי להרס ולביזה - נראה שהרכבת של הנשיא יצאה מהתחנה וזה הולך להיות קשה לעצור אותה.
הרחבנו בחודשים האחרונים על האופן בה מחאת ג'ורג' פלויד מבית, והנגיף הסיני מבחוץ היו אמורים לשים מקל קטלני בגלגלי הנשיא לאחר 4 שנים מוצלחות מאד בבית הלבן. אך עתה נראה שכמו עוף החול, וכמו הניסים שחולל בכלכלה האמריקנית, הרי שגם מזה, כמו אמריקה כולה, הצליח הנשיא להתאושש, דבר שמעלה את התהייה האם הסינים והדמוקרטים לא כיוונו את תהליכי החתרנות שלהם בשלב מוקדם מדי עבור אמריקה והנשיא?.
במקביל במהלך הוועידה הרפובליקנית ראינו הרבה קולות מגוונים שהולכים להתחזק, ביניהם בלטו מספר רב של דוברים דמוקרטים שעזבו את מפלגתם והודו שפשוט אין להם בית יותר בצד הדמוקרטי שהופך פחות ופחות אמריקני.
ביניהם התבלט כוכב הפוטבול האפרו-אמריקני הרשל ווקר, שבקטע קצר סיפר על חברותו ארוכת השנים עם הנשיא, על איזה מן אדם הוא כחבר, ועל כך שמי שקורא לו גזען מזלזל באינטליגנציה שלו ושל שחורים רבים אחרים שהם חברים לכל החיים עם טראמפ.
במקביל הנשיא ממשיך לתור את ארה"ב בקצב בלתי נתפס עבור גבר בן 74.
לא לחינם הרופא הנשיאותי אמר עליו שאם היה מקפיד על תזונה נכונה "היה חי עד גיל 200".
הוא גם ממשיך לבדר את המאזינים עם השפלות היריב "אני לא יכול להפסיד לאדם עם IQ נמוך כמו ביידן", והומור עצמי "אין לכם ברירה אלא להצביע לי, בכל זאת אני לא כזה גרוע, הבאתי את הכלכלה לשיאים היסטוריים לפני הנגיף הסיני, ובלעדיי הבורסות יתרסקו ביום שביידן יבחר, הכל יגמר, הוא ימכור את לסינים" - האמת? הנתונים מעידים שהוא לא טועה ממשל ביידן ואובמה היה כל כך חלש מול הסינים שכל שנה ארה"ב הפסידה למעלה מטריליון דולרים בקניין רוחני ובהסכמי סחר גרועים. טראמפ מספר את כל הדברים הללו עם החיוך השובב שלא דופק חשבון לאף עיתונאי, ככל שהוא מכה בתקשורת - רמת האנרגיה בלתי נתפסת.
אבל מבחינת הנשיא והמפלגה הרפובליקנית יש גם חדשות רעות. הקולות שאמורים להישלח בדואר.
המפלגה הדמוקרטית שלחה עשרות מליוני פתקים בדואר , חלקם הגדול גם למצביעים לא רשומים, מדוע?.
הרי הדמוקרטים ידועים במנהגם לזייף קולות בעיקר באזורים אורבניים ברחבי ארה"ב (בשכונות של בני מיעוטים) שם הם לא אחת רושמים אנשים בלי זכות הצבעה, לעתים אף אנשים שנפטרו, ועוד כל מיני תעלולים כדי להגדיל את כמות הקולות בצורה מלאכותית.
נראה שאם יש דבר אחד שיכול לעצור את הרכבת של הנשיא זה סוגיית כשרות הקולות.
רק אמש הודיע ראש הצבא האמריקני על כך שהצבא לא יתערב בתוצאות הבחירות, בית המשפט העליון אולי כן, הקונגרס אולי כן, זה עלול להיות יום שחור לדמוקרטיה.
אבל חשוב לזכור זה לא שלדמוקרטים יש איזו פרוגרמה אידאולוגית מוצקה. את שלושת השנים שלהם מחוץ לבית הלבן הם בזבזו על תכניות הזויות שמטפלות בגזים של פרות וקץ הפחם , הנפט והגז האמריקני.
במיסוי על אכילת בשר, בצמצום שיטור ברחבי ארה"ב, בביטוח בריאות למהגרים - בקיצור במדיניות שאף אדם שפוי באמריקה לא מעוניין בה. אין להם לא טיקט ברמה האישית-כריזמטית. ולא טיקט ברמה האידאולוגית - והם יודעים זאת ולכן הם יודעים שהם יצטרכו לשחק מלוכלך.
פרשת רוסיה-גייט, הריגול של הנשיא אובמה אחר הקמפיין של טראמפ, והתנהלותה של הילרי קלינטון בקמפיין הדמוקרטי כולם היו כתם ענק לדמוקרטיה האמריקנית שכבר העידו על המשחק המנוול שלהם. אלו כתמים שהנשיא נלחם בהם. אבל החשבון יסגר רק בקדנציה השנייה - ואל תתפלאו אם אובמה או קלינטון יגמרו מאחורי סורג ובריח על הונאת בחירות ועל מעילה בתפקיד.
ובכל זאת למרות כל העובדות, יש עדיין דמוקרטים רבים שמוכנים להישבע שביידן והאריס יכולים לנצח (בלי לרמות), מה לעשות יש אנשים שבוחנים מילים ולא מעשים - אלה אנשים הפועלים בניגוד לרוח האמריקנית.