התרסקות המסוק של קובי בראיינט: האם פקחי הטיסה הובילו לאסון בקלבסס?

חברת המסוקים מדרום קליפורניה שכלי הטיס שלה היה מעורב בתאונה הקטלנית בקלבסס בחודש ינואר האחרון, בה נהרגו קובי בראיינט, בתו ג'יאנה ושבעה נוספים, תובעת שני פקחי טיסה בטענה שהם גרמו לאסון.

מש' בראיינט, וארה זוביאן, טייס המסוק, לצד זירת ההתרסקות הקטלנית (צילום: AP / מש' זוביאן / רויטרס)

למעשה, מדובר בתביעת-נגד שהוגשה מצד Island Express Helicopters, שנגדה הוגשו לפחות ארבע תביעות, ביניהן זו של אלמנתו של קובי, ונסה בראיינט. לטענת החברה, "התאונה אירעה בשל סדרה של פעולות שגויות והשמטת מידע" מצד שני פקחי הטיסה במרכז לבקרת דרום קליפורניה (SoCal TRACON), השייך לרשות התעופה הפדרלית (FAA).

בתביעה צוין כי שני הפקחים הם מתיו קונלי וקייל לרסן: "לו שני הפקחים לא היו פועלים בצורה כה רשלנית, כפי שפורט בהמשך, הטייס לא היה נאלץ לענות מספר פעמים לבקשות ודרישות שלהם, במהלך השלב הקריטי ביותר של הטיסה".

דובר ה-FAA, איאן גרגור, מסר שהרשות הפדרלית לא יכולה להגיב על התביעה בשלב זה.

תשעת ההרוגים בהתרסקות המסוק בקלבסס

כזכור, התאונה הקטלנית אירעה ביום ראשון, ה-26 בינואר, בקלבסס שבצפון-מערב המחוז. בראיינט, בתו ג'יאנה, שישה מחבריהם (ג'ון וקרי אלטובלי, ובתם אליסה בת ה-13; כריסטינה מאוזר; שרה ופייטון צ'סטר), כמו גם טייס המסוק ארה זוביאן - נהרגו.

בחודש יוני האחרון פורסם דו"ח ביניים של המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB), וממנו עולה כי טייס המסוק דיווח כי בכוונתו לנסוק לגובה 4,000 רגל, רגל לפני שהתרסק בצלע הר. חוקרי ה-NTSB סבורים כי זוביאן סבל מאובדן התמצאות מרחבית, תופעה המכונה ורטיגו.

ראוי להזכיר כי בשונה מהתופעה הפיזית העלולה להופיע אצל אנשים ולגרום להם לאבד שיווי משקל, בהקשר של תעופה התופעה גורמת לטייס לפרש את ההתמצאות שלו בצורה שגויה. בנוסף, חשוב להסביר כי תופעה זו אינה חריגה, בטח שלא בתנאי מזג אוויר כמו ערפל כבד, והיא נמצאה כסיבה לתאונות רבות.

"חישוב זוויות ההתקפה של כלי הטיס מראה שיתכן שהטייס סבל מוורטיגו, שהשפיע על יכולתו להבין את זווית האף (ציר העלרוד) וציר הגלגול", נכתב בדו"ח ה-NTSB, "במהלך ההנמכה האחרונה של המסוק, הטייס השיב לפקחי הטיסה כי הוא 'מטפס לגובה 4 אלף'".

אילוסטרציה (צילום: AP)

ימים ספורים לאחר פרסום דו"ח הביניים של ה-NTSB, חברת המסוקים פנתה לבית המשפט וביקשה להעביר את הדיונים למחוז אחר. 

ארתור וילנר, עורך הדין שמייצג את ברג' זוביאן (קרוב משפחתו של הטייס), הסביר כי "אין אף אדם שיכול לטעון שאיש חבר המושבעים הממוצע מסוגל לבחון את טענות משפחת בראיינט וטענות ההגנה בצורה שוויונית ושקולה. אין אף טיעון משכנע לפיו עיזבון הטייס, שמשפחת בראיינט רואה בו כאחראי למותו של מר בראיינט, יוכל לזכות לשוויון בעיני חבר המושבעים, וזאת בשל הפופולריות הרבה של התובע".

במקום, מסביר וילנר, הוא מעוניין שבית המשפט יעביר את התיק למחוז אורנג' הסמוך. ראוי לציין כי הטיסה אומנם המריאה ממחוז אורנג', וכל הנספים התגוררו בו. מאידך, יש לזכור כי מדובר במחוז שנמצא במרחק קצר מלוס אנג'לס, כך שיתכן שטענות הנתבעים יהיו רלוונטיות גם בקרב חבר המושבעים שעשוי להיבחר באורנג'.

בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הבקשה על הסף, מה שסלל את הדרך לקראת הגשת תביעת הנגד.

קובי בראיינט לצד המסוק שבו נהרג בתחילת השנה (צילום: Getty Images)

בתביעתה של Island Express נטען כי אחד הפקחים "כשל בעת שהודיע על הפסקת המעקב, דבר שהוביל לטייס לחשוב שהוא עדיין תחת מעקב מלא. לו היה תחת מעקב מלא, הפקחים היו מזהירים אותו שהוא מתקרב לקרקע".

עוד נטען בתביעה כי הפקח קונלי כשל בתפקודו, בייחוד בדקות האחרונות של הטיסה: "הטעויות שכבר בוצעו הפכו למורות עוד יותר ע"י כך שקונלי דרש את תשומת הלב המלאה של הטייס בשלב כה קריטי של הטיסה, באמצעות כך שפנה אליו ברשת הקשר מספר פעמים, ואף ביקש ממנו להכניס קוד לטרנספונדר".

למעשה, חברת המסוקים אינה מתווכחת עם ממצאי דו"ח הביניים של ה-NTSB, אולם היא טוענת שהטייס סבל מאובדן התמצאות מרחבית בגלל הוראות הפקחים: "זוביאן סבל מהתופעה שמתרחשת כאשר טייס פונה באופן רציף במשך זמן רב, ובעקבות כך נוצר מצב של ורטיגו".