פרשנות: עם פתיחת הוועידה הרפובליקנית הגיעה העת לסכם את זו הדמוקרטית
גם מיטב כוכבי הוליווד וחיוכים מזויפים לא יכולים להסתיר: המפלגה הדמוקרטית נמצאת כיום באותה נקודה שהייתה בשנת 2016, הבעיה היא שהיא שוקעת במקום הזה
08.24.2020 21:22
יאיר קליינבאום
כינורות, מחיאות כפיים מאולצות, חיוכים כפויים, סרטונים ערוכים, והשמצות יריבים. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הועידה הדמוקרטית נראתה השנה כמו מופע בידור והשמצות יותר מאשר ועידה פוליטית של מפלגה אמריקנית.
דעות שונות? פלורליזם מחשבתי? מקח וממכר אידאולוגי? שכחו מזה. האחדה מוחלטת, כולל מיטב האידאולוגיה המרקסיססטית הצעירה בליווי מיטב הסלבריטאים ושירים קצביים.
זה מה שהיה לנו בארבעת הימים הראשונים של כנס המפלגה הדמוקרטית. ואולי באמת זו הסיבה שהרייטינג של הועידה ירד בכ-50% לעומת אותו הכנס בשנת 2016, שכן הציבור האמריקני, למוד ההבטחת והניסיון מאס במידה רבה בהילול העצמי חסר הפשר של נציגי המפלגה הדמוקרטית, רק ככה אפשר להסביר מדוע America's Got Talent - תכנית הכשרונות של אמריקה זכתה ליותר רייטניג.
אך מעל הכל בלטו המתקפות על הנשיא מהגורמים הכושלים ביותר בממשל אובמה. ג'ון קרי והילארי קלינטון והנשיא עצמו, אלה היו דוגמה ל-1984 קלאסי. קלינטון שבפועל גנבה את המירוץ הדמוקרטי מסנדרס ב-2016, וחיפתה על מחדלי בנגאזי. קרי שהחריב במו ידיו את המזרח התיכון עם העסקה האיראנית, ואובמה שהורה למס ההכנסה האמריקני להטיל סנקציות מיוחדות על המפלגה הרפובליקנית ושריגל אחר הקמפיין של טרמאפ מספרים לעם האמריקני מהי התנהגות נשיאותית? - קישון היה עושה מכך מטעמים.
אך הדבר העצוב ביותר שמעיד על ההתדרדרות הקיצונית של המפלגה הדמוקרטית היא העובדה שאנשיה מנסים פעם אחר פעם לפנות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר - מוסיקה, בידור, וסרטונים מבלי בכלל לדבר על שום דבר בעל ערך פוליטי ואידאולוגי שאינו פיזור הבטחות באוויר.
במקביל היה לנו פסטיבל של פוליטיקת זהויות. טראנסג'נדרים, הומואים, סטרייטים, דתיים, לבנים, קומוניסטים, שחורים , קואליציה של אנשים המבססים את הערכים שלהם לפי הזהות שלהם. היה זה מופע של סנטימנטליות קתולית, התרפסות אל עבר פוליטית הזהויות ופולחן קורבנות.
המסקנה המתבקשת היא שהדמוקרטים למעשה חזרו לאותה נקודה בה היו בשנת 2016-2015, להשמצות אישיות, כאשר ברובד האידאולוגי הם פשוט הגיעו למצב של פשיטת רגל מוחלטת ונדמה כי ערכים אמריקנים הם בעינם יותר משהו שמקרינים על המסך כשהדגל מתנופף ברוח - מאשר משהו שמייצג מעשים כלשהם.
אחרי פרשת הריגול נגד היועץ לביטחון לאומי של טראמפ הגנרל מייקל פלין, לאחר הריגול נגד הקמפין של טראמפ, לאחר פרשת רוסיה-גייט המזוייפת והזיוף של פרשת אוקראינה שהובילה למשפט ההדחה המוזר - מצאו עצמם הדמוקרטים בנקודת ההתחלה שבה היו ב-2015 - "טראמפ איש רע" - זה כל מה שיש להם למכור.
אך ככל שהמפלגה עשתה סיבוב וחזרה לאותה נקודה נראה כי היא אמנם מסתובבת במקום אבל גם שוקעת עמוק לתוך מה שנראה כקומוניזם אמריקני. סוג של תמהיל מוזר של עולם הזוהר עם עולמו של קרל מרקס. בהחלט תמהיל מעט פרוורטי.
והמפלגה הרפובליקנית? הרי לפני הנשיא טראמפ הייתה במצב נורא. שבור . מפורקת, מפולגת, ולא יודעת על מה היא נלחמת - מעטים זוכרים זאת.
שנות אובמה הפכו אותה לחסרת רלוונטיות בתקשורת, באקדמיה עצמה היא נחשבה לסדין אדום, התדמית הלבנה מדי שלה גם היא לא שיחקה לטובתה- והצורך לשחק לפי החוקים שקבעו הדמוקרטים גם הוא היה בעוכריה.
כיום כ-4 שנים לאחר שקיבל באופן רשמי את המועמדות של המפלגה זוהי מפלגה מלאת חיים ואנרגיה.
מהערב הראשון של הוועידה הרפובליקנית אפשר לראות כי אלה עוסקים פחות בהשמצות ויותר בתיאור הישגים, פחות בתיאוריות של צדק חברתי, ויותר בשאלות של אופי אמריקני, פחות בסרטונים הוליוודים מושקעים וחיוכים מזויפים ויותר בלדבר לעם האמריקני "As it is" - אך זהו רק הערב הראשון, על מה שצופנת לנו המשך הועידה, בהמשך השבוע.
