האמת המכוערת על קמלה האריס נחשפת, ומדוע זה עלול לעלות לביידן בנשיאות

עוד לפני שג'ו ביידן הודיע כי קמלה האריס היא המועמדת לסגנות הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, רובנו שמענו או ידענו דבר או שניים על הסנאטורית מקליפורניה, אך רק מעטים מהישראליים ידעו על הפרטים המטרידים שנחשוף כאן לראשונה בפני הקורא העברי.

מלבד הבעיות האסטרטגיות שמציבה מועמדותה עבור הטיקט הדמוקרטי לנובמבר 2020 ראוי שנזכיר בקצרה את קופת השרצים שהתקשורת הישראלית לא בהכרח מעוניינת לספר עליה.

ניסיון להאריך את משך כליאתם של עשרות אלפי אסירים כדי שישמשו עבור מדינת קליפורניה מקור זול לעבודה; כליאת שחקן אפרו-אמריקני ברצח שלא ביצע ומניעת ראיות שיביאו לזיכויו; אכיפת מדיניות המכניסה אלפי שחורים למאסר על שימוש בסמים קלים בעודה משתמשת במריחואנה; ו"הדובדבן שעל הקצפת", סגירת תיקי אונס של כמרים פדופילים מהכנסייה הקתולית בלי הסבר (מלבד התרומות שקיבלה מעורכי הדין של הכנסייה) - רבותיי זוהי לא "קונספירציה" הכל ממוסמך, מתוייק וכפי שתיראו - מתועד.

וכן, זוהי לא מדיניות של איזה חבר KKK או של רפובליקן קיצוני - זהו הרקורד המרשים של קמלה האריס כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו ובקליפורניה, והיד כפי שתראו להלן נטויה כי מי שהחלה את הקריירה הציבורית שלה על ידי ניהול רומן סוער עם ראש עיריית סן-פרנסיסקו המבוגר ממנה ב-29 שנים בהיותה בת 28 בלבד, לא עצרה כאן, היא המשיכה, ובגדול - וכפי שנראה הבעיות התדמיתיות שהיא מציבה בפני הטיקט הדמוקרטי לא פחות חמורות מהתלונות על תקיפה מינית של עוזרתו לשעבר של ג'ו ביידן טארה ריד שמרחפות כצל כבד מנשוא מעל הקמפיין הדמוקרטי לבית הלבן.

כשנסעתי בכבישי צפון-מזרח ארה"ב בספטמבר אשתקד היה לי ברור שזה ביידן או האריס - השמעתי תחזית זו גם כאן.

הסיבה שהצמד הזה היה ההימור הבטוח שלי הוא כי שניהם מועמדי הממסד המובהקים והבכירים ביותר - והממסד בחיים, אבל בחיים לא היה נותן לסנדרס לנצח.

באותה עת של קיץ 2019, האריס ישבה חזק בסקרים, היא ניצבה בטופ 3 לצד סנדרס וביידן, ומכיוון שהיה מדובר ב"שני גברים לבנים ומבוגרים", מול "אישה שחורה צעירה" ברור למי נטו התקשורת האמריקנית והממסד הפוליטי.

ואכן, הקמפיין של האריס לעמוד בראש המפלגה הדמוקרטית לנשיאות 2020 זכה לליטוף תקשורתי.

הוסבר לנו כי מדובר במועמדת מהעתיד, התקשורת האמריקנית - בגזענות ושוביניזם טיפוסית לא הפסיקה להדגיש את צבע העור ואת המגדר של המועמדת שכן מלבד שתי עובדות ביולוגיות אלה נראה שלא היה להם באמת הרבה לשווק.

לאחר שנתיים אפורות בסנאט, קמלה האריס, שלא רשמה בחייה (ממש כמו ביידן) הישגים פוליטיים ראויים לציון מלבד רישיון לעסוק בעריכת דין, מרפקים חזקים, מינויים פוליטיים, וכמה סקנדלים מושתקים היטב שאנו נשוחח עליהם - הפכה למעין מועמדת לגיטימית לנשיאות ארה"ב - מזכיר לכם איזה נשיא?. כן במובן מסוים היא מועמדת הדומה באופן מעורר פליאה למה שברק אובמה היה ב-2008.

זה מתחיל ברקע של מהגרים מבית מעורב, נמשך במלגה לאוניברסיטה יוקרתית שלא ברור אם הושגה על  בסיס ציונים או לא, מתחזק עם יצירת קשרים פוליטיים שהופכים למקפצה מהירה הכוללת חזית מנומסת במעבר מתפקיד לתפקיד וחיוכים נאים, מסלול זה המבוסס על טיפוס בסולם הפוליטי - אוטוביוגרפיה קצרה (שכמו אובמה, היא עצמה כנראה לא כתבה) וכל זאת מבלי להותיר חותם ציבורי מלבד לומר מילים גדולות ולהצטלם יפה.

אפשר לומר שמהנדסים דברים עם יותר אופי או אישיות בבתי מרקחת בגרמניה.

מה שכן, לאובמה הייתה כריזמה והשקפת עולם (סותרת ככל שהייתה) צמד דברים שלהאריס פשוט אין. 

את הקריירה הפוליטית שלה החלה לאחר קשר רומנטי עם גבר המבוגר ממנה ב-29 שנים שבצירוף מקרים מדהים היה גם ראש עיריית סן-פרנסיסקו ווילי בראון באותה תקופה. אחלה קפיצה לבריכה של הגדולים.

משם הקידומים התחילו לבוא - משרה נחשקת כתובעת המחוזית של סן-פרנסיסקו, הלאה למשרד התובע המחוזי של קליפורניה, ולאחר מכן ריצה לסנאט.

על הדרך קרו לקמלה מספר תקריות מביכות ביותר - אלה רק חלק קטן מהם.

היא סירבה לדון בעתירות שהוגשו לדיון מחדש בפרטי תיק של אסיר שעשרות אגודות אזרחיות התחננו לבדוק מחדש את העילה לכליאתו ובעוד הוא נמק בכלא למשך שש וחצי שנים !!! למרות שעמדו לצידו ראיות פורנזיות המזכות אותו מהשתתפות ברצח - קמלה עמדה בלי שום הסבר בהתעקשות על להשאירו בכלא במשך שנים ארוכות - שם האסיר, השחקן האפרו-אמריקני ג'אמל טרולאב - וזהו סיפורו.

עוד קורבן של האריס

רק לאחר שכפה עליה בית המשפט לעשות כן ניאותה לבדוק מחדש את התיק והוא כמובן שוחרר.

היא הודתה כמי שהשתמשה במריחואנה, וצחקקה על כך ("עשיתי זאת עם סנופ דוג"), זאת כשבמקביל יישמה מדיניות כליאה קשיחה כלפי אלפי גברים ונשים היספניים ושחורים בקליפורניה בשל שימוש במריחואנה בטרם עידן הלגליזציה. 

אך הגרוע מכל הם הדיווחים כי האריס תמכה בהשארת אסירים בבתי הסוהר של קליפורניה במשך שנים רבות מכפי שהיה צריך בשל הצורך בעבודה זולה עבור ייצור הכנסות למדינה - על הדבר דיווח לא אחר מאשר האתר הליברלי ה-דיילי ביסט.

אך הדבר הנורא ביותר באמת הוא סגירת תיקים של עשרות חשודים בפדופיליה מהכנסייה הקתולית, וקבלת כספים ממשרדי עורכי דין המייצג את הכנסייה.

הדברים האלה החלו להיחשף במהלך הקמפיין הכושל לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 2020 שהחל בקול תרועה רמה ונגמר בקול ענות חלושה.

הייתה זו הסנאטורית הדמוקרטית הצעירה מהוואי,  טולסי גאברד שהצטרכה להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת על המועמדת המצוחצחת - וכשהכביסה יצאה קמלה פשוט התרסקה בשידור חי לעיני אמריקה.

זה היה באחד הדיבייטים הפחות משעממים מאותו סתיו 2019, דיבייט בה טולסי פשוט ניקתה את הרצפה עם האריס, מאז היא לא התאוששה - לישורת האחרונה במירוץ הדמוקרטי היא אפילו לא הגיעה - זה היה כישלון מוחלט של קמפיין כושל. ערב הבחירות באיווה אחוז התמיכה של הפייבורטית עד לא מזמן עמד על 2 אחוזים בלבד.

אחד הקמפיינרים שהיה לצידה הודה "לא היה שום דרך, שום חזון".

ולמרות הדברים האלה העיתונות האמריקנית ממשיכה לספר סיפורים. העניין הבעייתי הוא שמלבד קן הצרעות הזה יש עוד כמה בעיות אובייקטיביות.

אבל לפני שנדון בבעיות אלה מתבקשת השאלה. אז למה ביידן בחר בהאריס? הסיבה ברורה 

למרות התדמית המפוקפקת היא עמדה בשלושת תנאי הסף החשובים.

1. אישה.
2. שחורה.
3. מתואמת עם אותו ממסד דמוקרטי שדוחף את ביידן.

בעוד בניו יורק טיימס מיהרו לציינה כמועמדת "פרגמטית", הרי שהיא עצמה תמכה בהחרמת כלי נשק לאזרחים שומרי חוק, בהגבלות על קידוח נפט ועל מכרות פחם, ובכפייה ממשלתית שתיאלץ אזרחים לצמצם בשר בתפריט - אלה עמדות שיקשו על כל מועמד להיבחר במדינות מפתח כמו אוהיו, פלורידה, מישיגן, ופנסליבניה.

העמדות הללו אינן עמדות שהאריס מאמינה בהן בהכרח.

אין אידיאולוגיה. כדברי טאקר קרלסון "היא תאמר הכל כדי להיבחר", היא אימצה את המדיניות הרדיקלית של האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית כדי לזכות בקולות "ווהוו" בדיבייטים. לא מתוך אמונה כמו מרצון להיות היכן שהרוח נושבת.

ועדיין איכשהו מנסים לשכנע שהיא פרגמטית. האמת היא שהאריס פרגמטית רק בדבר אחד, בידע ובניסיון שלה ליצור קשרים עם האליטות ולשחק עם האוונגארד השמאלי של המפלגה את המשחק הרדיקלי. מלבד זה אין כאן שום דבר לחפש.

בת הזוג של ראש העיר, היה מבוגר ממנה ב-29 שנים

כמו ביידן אף היא, לא בעלת אג'נדה כלשהו, היא מנסה מחד לשרוד במפלגה דמוקרטית שהופכת קיצונית מיום ליום, ומאידך לשמור את כספי התאגידים והתורמים קרוב לצלחת.

ובפועל ישנן מספר בעיות אובייקטיות מהן סובלת האריס שעוד לא הזכרנו - מלבד כמובן סקנדל ההרבלייף שבה הייתה מעורבת עם בעלה.

במפלגה שהופכת מיום ליום לא-משטרתית התפקיד שלה כתובעת מחוזית לא אמור לשחק לטובתה.

בנוסף המתקפות החמורות נגד ביידן שפחות או יותר הואשם על ידה בגזענות בשידור חי ישמשו את הרפובליקנים כנשק מצוין. ומעל לכל האמירה כי היא מאמינה לנשים שהתלוננו כי ג'ו ביידן תקף אותן מינית מעלה את השאלה המתבקשת "כיצד את רצה ותומכת בנשיא שאת מאמינה כי הטריד מינית נשים?".

במידה רבה מרבית המועמדות האפרו-אמריקניות שביידן ניסה להביא לתפקיד סגנות הנשיא לא נהנו מרקורד של עשייה ציבורית מרשימה, ובכך האריס אינה בודדה.

ואכן, אין זה בגלל המוצא או המגדר שלהן, אלא פשוט כי הן פועלות במפלגה שהדבר היחיד שהיא טובה בו זה לקחת כסף ולתתו לפרויקטים שיוצרים קהילות נחשלות.

ובפועל אם אמריקה קנתה את הבלוף של אובמה, אין שום סיבה שאצל האריס לא יהיה אותו דבר. הפעם פשוט ביידן יתחיל כנשיא ולא כסגן. 

עצוב כמה שזה לא מצחיק.