טיפחה ואימנה בחשאי חזירי בר, להטלת טרור על עשרות אלפי תושבי מחוז שליו

במשך חודשים ארוכים, שלוותם של תושבי אחד המחוזות השלווים והמבוססים באחת ממדינות מערב אירופה הופרה ברגל גסה. לא התושבים, וגם לא הרשויות בעיר הגדולה ובמחוז לא ידעו להסביר הטרדות חוזרות ונשנות לעיתים התקפות של ממש במשך שבועות ואף חודשים ארוכים מצד חזירי בר.

עד לאותה תקופה,  חזירי בר נהגו רוב הזמן להסתובב חופשי בגאיות והוודאיות הבלתי מיושבים במחוז, וביקורתם היה נדיר למדי בערים וביישובים. אך בנקודה מסוימת שאיש לא ממש ידע להצביע עליה ומאיזו סיבה, הבודדים הפכו למסות גדולות שהחלו להיכנס לחצרות בתי מגורים, פארקים בהם שיחקו ילדים, וכעבור זמן להיכנס ממש ללובי של בתים משותפים ואף להטריד נהגים בבואם לרכבם.

חזיר בר בשטח פתוח,  אילוסטרציה 

התחקיר חשף שיוליה (שם בדוי), תושבת אחת השכונות היותר מבוססות בעיר היא זו שעומדת  מאחורי המזימה. מתברר שמדובר בבחורה צעירה,  בעלת שורשים ישראלים לשעבר, בשנות ה-30 המוקדמות לחייה אשר התגרשה זה מכבר היא זו שעומדת מאחורי פלישת עדר חזירי הבר ואף תוקפנותם הגוברת מול התושבים. יש בכך חידוש של ממש היות ורבים לא שיערו שיש יד אנושית מכוונת לתופעה.

איש תקשורת הצליח ליצור קשר על רקע בינאישי עם מבקרת האיכות הצעירה והצליח לדובב אותה  על  כוס אייס-קפה צונן.
להלן רשמי המפגש איתה: היא הגיעה לבית הקפה לבושה בג'ינס וחולצה קצרה הדוקה ונראה שהיא בהחלט בכושר טבעי תוך שהיא מקפידה כמובן על חבישת מסיכת קורונה מתקדמת. לצידה תיק אופנתי בצבע אבוקדו, שהתברר בהמשך השיחה כפרי האהוב עליה. היא נראתה בחרוה חייכנית ותמימה למראה, אך מהר מאוד המראה הסולידי יכול להטעות.
בעודה פותחת תיקה מתגלגלות סיגריות שונות ומשונות, "אני מעשנת מגיל צעיר, חושבת שזה קטן עלי, לעומת מה שאני נושמת יום יום." היא פותחת. למול הפרצוף המעט תמה מולה היא מיד משלימה "העישון זה כלום, אני בעלת תואר ראשון ובדרך לסיים את השני, אבל למחייתי לפחות בשנה האחרונה אני  עובדת כמבקרת איכות במפעל לטיהור שפכים ויוצא שכל יום אני נושמת ריח שאני לא מאחלת גם לשונאי של רעלים שונים".  אבא שלי משפטן עם שני תארים יליד ישראלי עם משפחה שנולדה בעירק ומצריים, "דומה קצת לא-סיסי" מוסיפה בחיוך. 


בעודה שותה מיץ גויאבות לצד כריך אבוקדו קטן שהזמינה, היא החלה לספר על העדפותיה "אני מאוד אוהבת כלבים וחתולים, היו תקופות שגידלתי  גם 3 חתולים ושני כלבים ביחד. מבחינתי אין כמו מגע של חיה בעור הגוף ואני אפילו מעדיפה חיות בר כי זה יותר טבעי... פשוט לחבק אותם עושה אותי מאושרת".

בזמן זה העיתונאי החל ללגום מים מינרלים, ואז החל להגיע טוויסט מעניין "איכס. אני לא יכולה לשתות מים. תן לי בשתייה כמה שיותר סוכר ולצד זה אבוקדו", באותו זמן היא לוגמת מיץ פירות המכיל בננה.  "אני לא יכולה לעבור יום בלי לאכול אבוקדו פעמיים ביום לפחות. למשל גוואקמולי, זה פשוט נהדר".

בנקודה הזו מגיעים ללב העניין ונראה משום מה הסמול-טוק עד כה הבשילו אצלה רצון לחשוף את הסוד הגדול שהיא שמרה לעצמה. "אתה יודע העבודה שלי מאוד אינטנסיבית,  מצד שני משעממת. מדצ אחד, האנשים פה נפלאים, מצד שני, העיסוק בשפכים יכול לחרפן פה אנשים. בשבוע שעבר מישהו שפך עלי ג'ריקן של סולר על הראש בטעות או שלא בטעות". זה נאמר והגבה שממול התקשתה שלא לעלות. כאן דווקא המשיכה לעצם העניין : "שטח מפעל טיהור השפכים הוא עצום אלפי דונמים שאל חלקם איש לא מתקרב בגלל הרעילות, יש ימים שאני מתבודדת. וכבר סיפרתי לך שאני מאוד אוהבת חיות, אז יצא שבחודשים האחרונים התאספו עוד ועוד חזירי בר באזור מסוים במפעל. "חיה שהיא לדעתי מדהימה" היא מוסיפה "החזירים הענקים הענקים האלה מתוקים בצורה בלתי רגילה, יש בזה משהו מאתגר בללטף חזיר בר שאתה לא יודע מאיפה הוא מגיע, אתה  זוכר שאני בכלל נוגעת בשפכים תעשיתיים בעבודה, אז ליד ז  הם נקיים כמו חומר חיטוי"



חזיר בר משוטט בשטח עירוני, צילום אילוסטרציה 


בהתחלה סתם האכלתי אותם, בהמשך שהתקרבנו התחלתי לאמן אותם 'לא לפחד מבני אדם", "תראה, אני חושבת שאנחנו בני האדם פלשנו להם לטריטוריה שלהם, ויבוא יום שהם צריכים לקחת אותה בחזרה, זה בעצם שלהם מה שלקחנו"." היא מוסיפה. "בהדרגה אט אט, דרך אימונים שעשיתי להם מתוך שעמום תוך שימוש גם בחוש ריח, לימדתי אותם להתחבר לצד היותר אגרסיבי שלהם, ולדעת ממש לדרוש מזון מבני אדם שכאמור לקחו להם את שטחי המחיה". "אני יודעת שבלילות הם יוצאים לשוטט בעיר הגדולה ובעיירות מסביב, לוקחים קצת ממה שמגיע להם" היא מוסיפה בחיוך תמים, אך שנראה קצת ממזרי.

אז מה הוביל את יוליה שנראית נורמטיבית לגמרי למראה לאן שהגיעה, האם זו סביבת העבודה מלאת הרעלים פוגמי התודעה? הגירושים הטריים? משהו בלתי פתור מילדות ?  הכל יחד?

בינתיים כך דווח ננקטו פעולות אשר ננקטו בלא התערבות הרשויות. מאז החזירים כמעט שלא מטרידים את תושבי המחוז והעיר השלווה שבמרכזו, ויוליה כבר פנתה לעשות משהו אחר, עם כוונות לעזוב את מרבץ השפכים.