בחירות 2020 לא יהיו בחירות רגילות, בהמשך ישיר למגמה שנרשמה בשנת 2016, גם כאן מדובר הרבה מעבר לשאלות של מפלגה כזו או אחרת אלא באמת לאיזה אמריקה נתעורר.
הפילוג העצום בין המחנות, השסעים המכרסמים, והתפוררות הסולידריות הכלל-אמריקנית בחלקים רבים של האוכלוסייה מובילים למסקנה הברורה מאליה לכל בר דעת - זהו קרב על נשמתה של אמריקה.
הביטוי קרב על נשמתה של אמריקה הפך לפופולרי מאד אצל ג'ו ביידן מועמד המפלגה הדמוקרטית.
אך האמת היא שכפי שכולנו יכולים לראות ג'ו ביידן אינו באמת המועמד הדמוקרטי לנשיאות. זאת אומרת, כפי שטווען דוקטור סטיבן פאצ'ניק שעבד בוושינגטון בעבור ה-CIA במשך שנים - ביידן סובל מדמנציה מתקדמת.
אפשר לראות זאת בעשרות אם לא מאות מקרים של פליטות פה מביכות, בלבולים, השמעת קללות, מקרי שכחה מוזרים שאם טראמפ היה שוגה או נופל באחד מהם - כבר היו קוברים אותו חי.
ולמה עלינו לדבר על זה? כי זה אומר דבר אחד ויחיד על ביידן - הוא בובה, וכבובה השאלה האינטליגנטית היא - מי מריץ בדיוק את הבובה הזו?
התשובה נעוצה בקמפיין 2016, אז התקשורת, הוליווד, האקדמיה, ועולם העסקים האמריקני הריצו את קלינטון, את טראמפ? הריצו אזרחי אמריקה ואנשי המפלגה הרפובליקנית שהבינו כי זה מי שנבחר...
גם בסיבוב הזה הכוחות החזקים שעומדים מאחורי קלינטון הולכים להתייצב למול ביידן, והפעם לא רק שיתייצבו - הם הולכים לנהל את הסיפור במקומו.
לכן ברור לכולם שהבחירה בביידן אינה בחירה בנשיא עצמאי. יתרה מכך, עכשיו לקמפיין של ביידן מצטרפים כוחות רדיקלים שהתחזקו בהרבה מאז 2016, הכוחות הרדיקלים שבעבר היו בשולי המחנה כמעין חיילי רחוב - הפכו עתה לפנים של המפלגה הדמוקרטית, ונראה כי הם גם משפיעים על מדיניות הסביבה, הביטחון, ההגירה, והתקציבים בתכניות של ביידן.
מנגד, טראמפ כמובן נהנה מ-3 שנים מעולות עד הקורונה ומחאת ג'ורג' פלויד בהן ביצע עבודה מצוינת ברמה הכלכלית ובמדיניות החוץ והביטחון - ובכל פרמטר סטטיסטי שבר את כל שיאי הנשיאים שלפניו.
עם זאת הסקרים האחרונים שמראים על היחלשות יכולים להעיד רק על דבר אחד - מאה ימים לפני הבחירות הסוקרים האמריקנים שאמרו שלהילארי קלינטון יש 99% לנצח בבחירות - ממשיכים לשקר לעם האמריקני ולעולם כולו או שלחילופין לעם האמריקני זיכרון קצר מאד.
בתוך כך, טראמפ לא מתחבא מהתקשורת.
כריס וואלס מפוקס ניוז אף הודה, "ביידן בחיים לא היה מצליח לעמוד למול הלחצים שטרמאפ מתמודד עימם בראיון".
ביידן מתחבא, הוא יוצא במקרה הטוב פעם בשבועיים, מופיע מול הטלפרומטר. הקמפיין שלו נטול התלהבות ואנשים ומוגדר על ידי רבים כפתטי ביותר בתולדות ארה"ב, אבל המחשבה שייבחר מסוכנת - השאלה היא אם המחשבה שהאמריקנים נכונים לבחור בו אינה כשלעצמה מפחידה עוד יותר.