תגלית פורצת דרך: אישוני העיניים יכולים להעיד על פוסט-טראומה

אישונים של אדם יכולים לחשוף האם הוא עבר חוויה טראומטית בעבר, על פי מחקר חדש.

המחקר המשותף לאוניברסיטאות סוונסי וקרדיף, נמצא כי אישוני עיניהם של אנשים הסובלים מהפרעת פוסט טראומטית (PTSD) מתנהגים אחרת. נמצא כי לאישונים יש תגובה מוגזמת בעת צפייה בתמונות מרגשות או מסוכנות. העומדים מאחורי המחקר אמרו שזה יכול להועיל באבחון, בטיפול בכלל והתקדמותו בפרט.

בדרך כלל גודל האישון מגיב עם רמות האור המשתנות, אך זה יכול גם להשתנות באופן ספציפי כאשר אדם מפחד, נרגש או אפילו מרוכז באופן קיצוני. תמונות מזעזעות או מפתיעות יכולות לגרום לאישונים להתרחב במצב נורמלי. אולם, החוקרים גילו שתגובה זו מוגזמת מאוד בקרב אנשים שחוו אירוע טראומטי.

נבדקו שלוש קבוצות של אנשים - קבוצה ראשונה עם אבחון (הפרעת-דחק) PTSD, קבוצה שניה- אלה שחוו אירוע טראומטי אך לא היה להם PTSD וקבוצת ביקורת שלישית- אנשים ללא בעיות קודמות.




פרופ' ניקולה גריי מאוניברסיטת סוונסי, מחברת המחקר יחד עם פרופ' רוברט סנודן מאוניברסיטת קרדיף התייחסו לתוצאות. גריי: "בדרך כלל האישון מציג התרחבות מהירה כאשר האדם רואה תמונה חדשה, אך אז האישון מתכווץ- במיוחד אם התמונה מעוררת, כמו דימוי מפחיד של למשל בעלי חיים מאיים או נשק קטלני.
"עם זאת, החולים עם PTSD התנהגו בצורה שונה בשני השלבים. ראשית, האישון שלהם לא התרחב הרבה כשהוצגה תמונה חדשה, אבל אז דווקא הוא התרחב יותר לתמונות המפחידות מאשר לאנשים ללא PTSD." גריי הדגימה: "המצב הנורמלי הוא התכווצות במיוחד אם התמונה מעוררת גירוי שלילי, כמו דימוי מפחיד במקרים שציינתי כמו מול בעלי חיים מפחידים או שדה קטל קטלני."

נבדק אחד עם PTSD שרצה להישאר בעילום שם תיאר כיצד, לאחר תקופת שירותו בצבא, הוא נותר ללא יכולת לנהוג בשעות הלילה מכיוון שאישוניו לא יכלו להתכווץ מספיק בתגובה לפנסי הרחוב ופנסי האור המתקרבים, מה שהשאיר אותו מסוחרר וחסר יכולת לראות כמו שצריך.

המחקר מצא כי קבוצת PTSD הראתה אישונים מוגדלים מול תמונות שהיו חיוביות ומרגשות. "כשהצגנו סצינות מרגשות, כמו ניצחון ספורטיבי או תמונה של אדם דוהה בשמיים, התמונות הללו גרמו לתגובת האישונים המשופרת בקבוצת PTSD כמו בתמונות המפחידות," אמר פרופ 'סנודן.

"הנבדקים לא נבהלו מהתמונות האלה, אבל התמונות עוררו אותם. שוב, האנשים עם PTSD הראו תגובה הרבה יותר חזקות, מה שמעיד שהם הגיבו אליהם אפילו יותר מהתמונות האלה מאשר שאר המשתתפים".

על פי פרופ' גריי ממצא זה יכול לעזור בפיתוח טיפולים חדשים ל- PTSD, "אם תמונות מרגשות, אך לא מאיימות, גורמות לאותה תגובה, יתכן שבעתיד ניתן להשתמש בהן כדי להפחית בהדרגה את רמות העוררות של אנשים החווים PTSD"

דוגמה לפגיעה תפקודית - קושי בנהיגת לילה

אדם אחד עם PTSD שרצה להישאר בעילום שם תיאר כיצד, לאחר תקופת שירותו בצבא, הוא נותר ללא יכולת לנהוג בשעות הלילה מכיוון שאישוניו לא יכלו להתכווץ מספיק בתגובה לפנסי הרחוב ופנסי האור המתקרבים, מה שהשאיר אותו מסוחרר וחסר יכולת לראות כמו שצריך.

מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)?

PTSD היא הפרעת חרדה הנגרמת מאירועים מלחיצים מאוד, מפחידים או מציקים. 
המנעד רחב- אירועי תאונות דרכים, מלחמות, מעשי אלימות גוף ועוד ועוד יכולים להוביל לכך.
לרוב היא לא צצה מיד לאחר האירוע הטראומי ומופיעה לעיתים אחרי חודשים ארוכים מההתרחשות עצמה.

אלה הסובלים מ- PTSD "חווים מחדש" לעיתים קרובות את האירוע הטראומטי, דרך סיוטים ופלאשבקים, ועשויים לחוות תחושות של בידוד, עצבנות ואשמה. יתכן שהם סובלים מבעיות שינה, כמו נדודי שינה, והם מתקשים להתרכז. תסמינים אלה המופיעים לעתים קרובות, הם חמורים ונמשכים תקופה מספיק ארוכה, כדי להשפיע באופן משמעותי בדמות פגיעה בחיי היום יום של האדם, בתחום עבודתו, חיי החברה שלו ועוד.