הירח הוא גורם נוכח קבוע בחיינו. גורם לגאות ושפל של האוקיינוסים כדור הארץ, הוא מייצב את הטיה הצירית של כדור הארץ, ועד לאחרונה, ההנחה שהוא מלווה את כדור הארץ במשך למעלה מ -4.5 מיליארד שנים. בגלל סוג התנועה שלו, אנחנו תמיד רואים רק צד אחד שלו מכדור הארץ, כאשר ה-Dark side נשאר מסתורי.
מחקר חדש העלה כי הערכות קודמות לגבי תקופת הירח היו מוגזמות.
מדענים ממרכז התעופה והחלל הגרמני חישבו כמה זמן לקח לאוקיאנוס המאגמה של הירח – (מתוך הנחה מוכרת שבעבר משטח הירח היה פעם מותך) - להתקרר, והם העריכו כי הירח הוא צעיר כמעט במאה מיליון שנה מכפי שחשבו בעבר - 85 מיליון שנה, ליתר דיוק. כך שהירח, כך אומרים, נולד למעשה בקצה הזנב של היווצרות כדור הארץ. "זו הפעם הראשונה בה ניתן לקשר ישירות את עידן הירח לאירוע שהתרחש ממש בסוף היווצרות כדור הארץ, כלומר היווצרות הגרעין," אמר תורסטן קליינה, מחבר משותף למחקר מהמכון ל פלנטולוגיה באוניברסיטת מינסטר בגרמניה. ממצאי המחקר פורסמו החודש בכתב העת Science Advances. ובכן, מדענים רבים מסכימים על סיפור מקור הירח: לפני 4.51 מיליארד שנה, כדור הארץ עדיין התחמם והשתנה במהירות. במהלך אותה תקופה הוא התנגשה במיני-כוכב בשם תיאיה, כתוצאה מההתנגשות האדירה נשלחו שבבי ענק לכחול.
תיאיה מקבל את שמו מאחד הטיטאנים במיתולוגיה היוונית, המכונה אם של אלת הירח סלנה. מהמיני-כוכב שהתנגש שבכדו"א מזמן לא נותר דבר ממשי מוכר.
צילום מהעריסה חם וישר מהתנור. הירח כשהוא מותך בראשית ההיסטוריה שלו. ע"פ סימולציה של נאס"א
"פסולת" זו נאספה בסופו של דבר במשך אלפי שנים ויצרה את הלוויין הטבעי של כדור הארץ - הירח. האנרגיה שנבעה מהאגרגורציה של הסלע יצרה אוקיינוס של מאגמה על פני הירח המתהווה. בסופו של דבר הוא התגבש ויצר את פני הירח כפי שאנו מכירים אותו כיום. דגימות שהוחזרו מהירח במהלך משימות אפולו ומשימות הרובוטיות הסובייטיות של לונה הסובייטית לא עזרו לספק נתונים לגיל המדויק של הירח. כך פסולת זו נאספה בסופו של דבר במשך אלפי שנים ויצרה את הלוויין הטבעי של כדור הארץ - הירח. האנרגיה שנבעה מהאגרגורציה של הסלע יצרה אוקיינוס של מאגמה על פני הירח המתהווה. בסופו של דבר הוא התגבש ויצר את פני הירח כפי שאנו מכירים אותו כיום.
דגימות שהוחזרו מהירח במהלך משימות אפולו ומשימות הרובוטיות הסובייטיות של לונה הסובייטית לא עזרו לספק נתונים לגיל המדויק של הירח. אז מדענים נאלצו לחקור שיטות אחרות. על ידי מודל מחשב, צוות המדענים העריך כמה זמן לקח לאוקיאנוס הקסם של הירח להתקרר ולהתמצק. הידיעה כמה זמן לקח תהליך זה של התגבשות רמז אותם לגיל הישן באמת. דגמים קודמים העריכו כי לוקח לאוקיינוס המאגמה להתקרר עד 30 מיליון שנה. המחקר החדש הזה הציע כי המודלים הללו היו במשך מיליוני שנים.
גרגיר אבק של ירח יחיד שנאסף במהלך אפולו 17 'משמר מיליוני שנות היסטוריה' אך כיצד ליצור מחדש תהליך שהתרחש ממש בראשית קיומה של מערכת השמש? החלק הזה מצריך "מידה רבה של דמיון ויצירתיות", אמרו החוקרים. המדענים היו צריכים גם לחשב את הרכב המינרלים העתיקים שנוצרו כשהאוקיינוס התמצק. זה עזר להם לקשר סוגים שונים של סלעים לשלבים מסוימים של התפתחות של "האוקמה". כל הדוגמנות ההיא מצאה שלקח לירח כמעט 200 מיליון שנה להתקרר מצורתו המותכת וליצור את מה שאנחנו מכירים כיום כקרום הירח. מדענים שכיום מביטים בהרכב המינרלים של הירח מעריכים כי הירח כבן 4.425 מיליארד שנים, או 85 מיליון שנה צעיר יותר ממה שמחקרים קודמים הוכיחו. זה בערך הזמן בו ליבת כדור הארץ התיצבה, אמרו החוקרים.