על פי הדיווחים גיליין מקסוול הסתתרה וברחה לחדר אחר כשסוכני ה-FBI התייצבו באחוזתה המבודדת בניו המפשייר כדי לעצור את הנאשמת בסחר מיני בקטינות.
כשנכנסו הסוכנים, הם מצאו טלפון סלולרי עטוף בנייר כסף המונח על שולחן הכתיבה, במה שתיארו התובעים כ"מאמץ מוטעה להתחמק מאיתור, לא על ידי העיתונות או הציבור, שלא יכלו היו לעקוב אחר הטלפון שלה או ליירט את התקשורת שלה, אלא כדי להתחמק משירותי אכיפת החוק".
סוכני ה-FBI התקשו תחילה להיכנס לנכס בשל שער נעול שנאלצו לפתוח , בשלב זה הם התעמתו עם שומריה הפרטיים של מקסוול.
כשהסוכנים התקרבו לדלת הכניסה הם ראו את מקסוול מבעד לחלון, מנסה "לברוח" במקום לענות להם. ה- FBI בסופו של דבר נאלץ "לפרוץ" את דלת ביתה של מקסוול כדי להיכנס ועצרו אותה רק לאחר שהתחבאה בחדר פנימי.
אחד המאבטחים של מקסוול אמר לסוכנים כי אחיה שכר אנשי צבא בריטיים לשעבר כדי לשמור עליה 24-7.
מקסוול האח אף העניק לאחד השומרים כרטיס אשראי על שם אותה חברה בע"מ שקנתה לה בשנה שעברה את הבית היוקרתי בניו-המפשייר. לטענת השומר, מקסוול לא עזבה את הנכס בזמן שעבד שם, והוטל עליו לקנות את המצרכים והדברים עבור האחוזה.
התובעים הפדרליים פירטו את המאמצים שעשתה כדי לחמוק מרשויות אכיפת החוק האמריקניות כדי לחזק את עמדתם על כך שהיא מהווה סיכון לבריחה בשל "משאבים כספיים יוצאי דופן, וכך שהיא תברח מהארץ אם יותר לה שחרור בערבות". שופט פדרלי יחליט ביום שלישי האם להיעתר לבקשתה לתת אג"ח בסך 5 מיליון דולר כדי שתוכל לחיות במעצר בית עד למשפטה.
"היא הוכיחה את יכולתה להתחמק מגילוי, ונפגעי פשעיה מבקשים את מעצרה", אמרו תובעי מחלקת המשפטים "הממשלה קוראת לבית המשפט לשמור אותה במעצר".
מקסוול מואשמת בפיתוי בנות צעירות מגיל 14 עבור מפגשים מיניים עם אפשטיין וכי עסקה בחלק מההתעללות.
צוות ההגנה של מקסוול ציטט את קשריה הארוכים לארה"ב, בה היא חיה במשך עשרות שנים תוך טענה כי היא מכוסה על ידי הסכם מעורר מחלוקת שסגר אפשטיין ב-2007 עם רשויות החוק, אשר איפשר לפדופיל המורשע להימנע מהאשמות בסחר במין.
התובעים הפדרליים כינו את אותו הסכם "אבסורד", וטענו כי המקרה הנוכחי כלל ראיות משני מאשימים חדשים שלא היו מעורבים בתביעה הקודמת - וכי התיק שלהם יכול להיות "עוד יותר חזק" ככל שעדים נוספים יציגו ראיות נגד מקסוול.