פרסום ראשון: תגלית מרעישה של שני חוקרים ישראלי ואמריקאי, יתכן שתעצור את מגפת הקורונה

  שיתוף בין חוקר ישראלי מהאונ העברית לבין חוקר ממאונט סיני בניו-יורק והרובוט שהיה לעזר


בזמן  שהעולם נכנס לסחרור שאיננו מצליח לצאת ממנוף וגם בארה"ב ובמיוחד בישראל הגל השני הוא חזק במיוחד (בניגוד מוחלט לגל הראשון, בחודש האחרון שיעור הנדבקים בישראל הוא מהגבוהים בעולם)
פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לעקוב אחר השינויים שחולל נגיף הקורונה בתאי ריאה, ואף למצוא תרופה קיימת שכבר מאושרת לשימוש ויכולה לנטרל את פעילות הנגיף. במהלך החודשים האחרונים המחשבים במעבדה של פרופ׳ נחמיאס החלו לעבוד על מידע חדש שהגיע מבית החולים הר סיני שבמדינת ניו יורק . ידענו שיש לנו כלים שאין לאף אחד אחר", אמר פרופ׳ נחמיאס "ועל בסיס המידע החדש התחלנו לסרוק אחר דרכי הפעולה של הווירוס במערכת הרובוטית שלנו". שיתוף הפעולה בין פרופ' נחמיאס לפרופ׳ בנימין תנאובר מבית החולים הר סיני בניו יורק הוביל לפריצת דרך משמעותית בהבנת דרכי הפעולה של נגיף SARS-CoV-2.



יעקב נחמיאס,  האם הוא החוקר שיעצור את סחרור העולם בידי הנגיף קורונה שהגיע מסין?

שומן בתאי הריאה אנושיים  - כולסטרול גבוה וסוכר גבוה גורם סיכון עיקרי לחלות בצורה קשה.
החוקרים מצאו כי הנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא מחווט מחדש את מגנוני חילוף החומרים בתא .
מערכת הסריקה הרובוטית של פרופ׳ נחמיאס הראתה כי תאי ריאה שהודבקו בנגיף, צרכו יותר פחמימות, כמו גלוקוז, הדרושות לחלוקה מהירה של הווירוס, ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה. ממצאים אלה מסבירים מדוע סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) וכולסטרול גבוה (דיסליפידמיה) הם גורם סיכון עיקרי לקורונה, גם בהעדר סכרת.

שימוש בתרופה קיימת במינון מתאים עוצר את התפשטות נגיף הקורונה

לדברי פרופ' נחמיאס: "הניתוח שלנו הוא תיאור מקיף ראשון של תגובת הריאה האנושית לנגיף SARS-CoV-2. אנו מראים כי התגובה הריאה ל-SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית, ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19. מדובר בפריצת דרך שפותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת שמאפשרת לו מצע להתפתח. זה הוביל אותנו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת של הנגיף לשכפל את עצמו ולרסן את חומרת המחלה".

בתמונה צילום של אחת מתצורות התרופה שקיימת בשוק מזה 45 שנים.


שם התרופה: פנפובירט (fenofibrate (Ticor 

פרופ' נחמיאס הצליח למצוא תרופה בשם פנפובירט שאושרה כבר ב 1975 על ידי ה-FDA. פנופיברט שימשה בעבר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, ומאז הוחלפה על ידי סטטינים. בניסוי מעבדה פנופיברט אפשרה לתאי ריאה לפרק את הליפידים במהירות ולחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי ריאה, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו - וכתוצאה מכך, גם את התפתחות המחלה. פרופ' נחמיאס: "הגילוי שלנו הגיע בדיוק בזמן, כי יש אינדיקציות חדשות שמצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים רק למשך מספר חודשים. לעומת זאת, אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות". "שיתוף הפעולה בין פרופ' נחמיאס ומעבדות TenOever מדגים את הכוח של אימוץ גישה רב-תחומית לחקר SARS-CoV-2", הוסיף פרופ' בנימין תנאובר, שותפו של פרופ' נחמיאס למחקר מביה"ח הר סיני בניו יורק, "הממצאים שלנו באמת עשויים להפחית משמעותית את הנטל העולמי של COVID-19".