אישה שחוותה הריון, בסיכון גבוה יותר לירידה מנטלית בהגיעה לגיל המעבר?

מחקרים רבים תומכים בקיומו של קשר בין שינויים המתרחשים (המודינמיקה - מדדי לחץ הדם וזרימת הדם למשל ) באבי העורקים לבין התפקוד הקוגניטיבי בגיל מאוחר. עם זאת, עד כה נעשו מעט מחקרים לבחינת זיקה בין לידה והריון לבין הקשר המדובר.

במחקר חדש של המרכז הרפואי מהמובילים בעולם בתחומו , מאיו קליניק שבמדינת רוצ'סטר, מינסוטה - נדגמו, נשים בגילאי המעבר  54-64 , אשר ההריון האחרון שלהם היה במנעד הגילאים 32 עד 38 מבין כלל הנשים-  נבדקה קבוצה  עם היסטוריה של רעלת הריון, (שנחוותה בגיל הממוצע 34)  וכן קבוצה עם היסטוריה של הריון נורמטיבי -  עברו סדרה של בדיקות קוגניטיביות. כמו כן הנתונים הושוו לנשים שלא עברו הריונות.

החוקרים השתמשו במבחן מעובד של רצף מספרים אותיות, זכירת ספרות, מבחן חזרה מוטורית, שטף מילולי וזיהוי קטגוריות. מדידות של Applanation Tonometry נעשו על מנת להעריך את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי באבי העורקים תוך חישוב הרחבתם. לצורך קידום המחקר עובדו הנתונים וביצעו ניתוח גורמים עיקריים ראשיים (PCA principle component analysis) ומולם העמידו דגמו את שלושת מימדי השינויים העיקריים של אבי העורקים ואת חמשת המשתנים הקוגניטיביים למדדי סיכום יחידים שנבדקו אצל הנדגמות. כמו כן, שוכלל מודל לינרי רב משתנים שהותאם להיסטוריה ההריונית כמו גם נתון BMI.

התוצאות : גם במחקר זה נמצא קשר מובהק בין שינויים שעבר אבי העורקים לבין התפקוד הקוגניטיבי, גם בלי קשר להיסטוריה הריונית, אך בנוסף נמצאה אינטראקציה מסוימת פוטנציאלית להריון. בבחינת ההתסברות נרשמה עליה  מ-2.6 % אצל כלל האוכלוסיה ל- 3.5 % אצל מי חוות הריון. בנוסף, בניתוח מרובה משתנים נמצא קשר דיפרנציאלי בין יכולת קוגניטיבית ספציפית (שטף מילולי) לבין ההיסטוריה ההריונית-לידתית  בשיעור המעלה את ההסתברות לבעיות ב- 2.3% אך רק בקבוצה מסוימת של נבדקות. קשר זה נמצא בקורלציה עם המדד התפקודי של אבי העורקים בקבוצת הנשים שעברו רעלת הריון אך לא בקבוצת הנשים שעברו הריונות רגילים. כלומר רעלת הריון ע"פ המחקר, מגבירה את הסיכוי לפגיעה קוגנטיבית זו.

המסקנה העיקרית  של החוקרים,  ככלל: השינויים שעברו אבי העורקים עשויים להשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי, בהסתברות גבוהה יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר. ובפרט:  סיבוכי הריון כגון רעלת הריון יכולים בגיל מאוחר להגדיל באופן מובהק את הסיכוי לשינויים מזיקים באבי העורקים ומכאן גם להסתברות של פגיעה קוגנטיבית.