ראשת העיר של סיאטל ג'ני דורקאן נראתה מחוייכת, אופטימית ושמחה בתחילת חודש יוני, על כך שדווקא העיר הליברלית הצפון-מערבית סיאטל הפכה לבירת מפגן המחאה העירוני המהפכני המכונה CHAZ (שמו שונה בהמשך ל-CHOP) אשר בראיון נלהב ומלא אופטימיות הגדירה הבומרית הלבנה כ"הכרחי למען שינוי חברתי באמריקה" וכמה שעתיד להפוך "לקיץ של אהבה".
ואכן כמו כל ניסוי מרקסיסטי שנוסה בארה"ב מאז שנות ה-60 גם כאן עם ירידת המתח הראשונית, והחזרה לחיים, מה שהיה אמור לסמן 'תקווה לשינוי חברתי', הפך עד מהרה לאסון מתגלגל הנראה כלקוח מסרט אימה העוסק בדיסטופיה חברתית.
והינה כמה מהתופעות המרכזיות של האיזור נטול המשטרה שהוקם בלב סיאטל - שימו לב רשימת ההישגים המפוארת הזו התרחשה בפרק זמן של 28 יום בלבד.
א. נטישה של בעלי עסקים וחברות את העיר סיאטל.
ב. שורה של תביעות כנגד העירייה על שלא הצליחה לשמור על השלום הציבורי
ג. עלייה אסטרונומית של כ-525% בכמות הפשיעה בחודש החולף כתוצאה מאלימות שסחפה את האיזור האוטונומי האחראי לאנומליה הסטטיסטית.
אכן, היה זה "קיץ של אהבה", כפי שטענה בתחילה ראשת העיר שהחליטה לבסוף לסגור את CHOP רק לאחר שחשה כי הבית שלה עצמה נמצא תחת איום בשל נוכחות המפגינים שהגיעו אליו בימים האחרונים.
בצו החירום של ראשת העיר שנועד להסרת המחסומים שעיטרו את "גבולות" האיזור האוטונומי מצויין "שימוש בסמים ופשיעה אלימה הכוללת אונס, שוד, תקיפה, ופעילות כנופיות הולכת וגוברת", שאפיינה את האיזור מיום ה-2 ועד יום ה-30 ביוני.
צו החירום מציין "22 מקרי פשיעה חמורים ביניהם 2 מקרי רצח, 6 מקרי שוד מזויין, ועוד 16 תקיפות אלימות".
גל הפשיעה שהכה במקום כלל גם את מותם של 2 צעירים שחורים בני 16 ו-19 אשר נורו למוות ב-2 מקרים נפרדים.
גם ראשת משטרת סיאטל הודיעה כי "המקום נראה כמו זירת פשע".
אכן, עכשיו ראשת העיר החיה באחוזה פרטית ומוגנת החליטה שהגיע הסוף לניסוי החברתי שעלה בחיי 2 צעירים שחורים שכן "התנאים באיזור האוטונומי התדרדרו עד לנקודה שבה בריאות הציבור, החיים, והביטיחות אויימו על ידי פעילות בתוך ומסביב לאיזור".
מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
