דעה: מזל טוב - כולנו הפכנו לבעלי עבדים

לא אשקר. למרות שאני 'שמרן' (אני מעדיף את התואר 'ליברל' שפשוט מאוכזב מכך שהמילה הטהורה הזו נחטפה בידי קומוניסטים) מצאתי את עצמי באחרונה מתחבט בשאלת הסרת הפסלים.

ביני לבין עצמי, תהיתי האם אין לברך את הסרת הפסלים המנציחים בני אדם שסחרו בעבדים?.

לא, אני לא מתכוון לג'ורג' וושינגטון או תומאס ג'פרסון אשר תרומתם לאנושות, לחירות ולדמוקרטיה, חורגת בהרבה מהעובדה שהחזיקו בעמדות גזעניות או בעבדים.

אני מדבר על אנשים שהחזיקו בעבדים ובמקביל לכך לא עמלו על הבטחת עתיד טוב יותר לאנושות – עובדה היא שג'פרסון וושינגטון החזירו כ-7 עבדים יחדיו, התייחסו אליהם בצורה נאותה, ובעצמם הודו שיהיה צורך בעתיד לבטל את העבדות.

ובכל זאת למה אני מגן על פסליהם של ג'פרסון וושיגנטון? מסיבה פשוטה, הם לא יותר בעלי עבדים מהליברלים שקוראים את המילים האלה – עובדה.

1. כל מי שמחזיק אייפון בידו הוא פחות או יותר סוחר בעבדים סינים או ויאטנמים המשתכרים 20 $ ביום על בסיס יום עבודה בן 10 שעות – לכן אם נסכים לטענה של המפגינים השוטפים את רחובות אמריקה, שכל בעלי העבדים צריכים להימחק מההיסטוריה, ייתכן והטלפון בו הם כותבים את הדברים צריך להימחק ביחד איתם – במילים אחרות, אם אתם מאמינים שקפיטליזם ועבדות קשורים זה בזה כמו שטוענים השמאלנים כיום, וש'ניצול' בעולם השלישי הינו המשך ישיר לתופעת העבדות שידע העולם עד המאה ה-20, אז אדרבא, כדאי להתחיל להסיר פסלים של כל נשיא שהשתמש במכשיר אלקטרוניקה מאז 1970 – מדובר בבן אדם שפירנס, החזיק, תמך ומימן בעלי עבדים. שלא לדבר על סליבריטאים צדקנים כביונסה או בונו שמפרסמים מותגים שמשתמשים בעבודה סינית. בתוך כך, אני כבר שומע את האנשים שיקראו לי "דמגוג" ויגידו ש"זה לא אותו דבר כמו להחזיק פנים בפנים, לשעבד, ולמכור ולקנות עבדים" – נכון, אני מסכים איתם – אולי זה אפילו יותר גרוע, כי 'רחוק מהעין רחוק מהלב' ולפחות לבעלי העבדים המקוריים היה את האומץ לעשות את זה פנים בפנים – ועוד להאכיל ולדאוג ל-99% מהעבדים שלהם ומשפחותיהם.
2. עובדה נוספת שלדעתי הופכת את סאגת הסרת הפסלית לפארסה מיותרת היא העובדה שקיימים מחקרים היסטוריים המוכיחים כי תנאי המחייה והמגורים של חלק מהעבדים השחורים בדרום היו טובים בהרבה! מאלה של מהגרי עבודה לבנים שבאו מאירלנד או מגרמניה אל תוך הערים הצפופות של הצפון כבוסטון וניו יורק במהלך המאה ה-19. מדובר באנשים לבנים, חלקם בני 6 ו-7 שנאלצו לעבוד 12-14 שעות ביום, ושרבים מהם אף חלו או נפטרו כתוצאה ממחסור בויטמינים וממחייה בתנאים תברואתיים חמורים פי כמה מאלה שהיו קיימים באחוזה דרומית טיפוסית – לכן ייתכן ואת פסליהם של רוקפלור, וונדרבילט, קרנגי ובעלי הון אחרים גם יש להוריד.

ובתוך כך חשוב לזכור שעבדות אינה רצח עם. לו היה מדובר בפסלים המפארים רוצחי המונים, קרי - בני אדם שהשמידו בני אדם, קשה היה שלא להודות שיש להסירם.

עם זאת, האוכלוסייה השחורה שהגיעה לארה"ב לא רק שלא הושמדה, היא התרבתה פי כמה וכמה משהייתה מסוגלת להתרבות במידה והייתה נותרת באפריקה שם תוחלת החיים - גם של אנשים חופשיים - הייתה נמוכה בהרבה.

למרות זאת, מאד ייתכן שיש מקום להסיר פסלים של פקידים, גנרלים ונציגי ציבור שבאופן ממשי (ולא תיאורטי) פגעו והסבו נזק לבני אדם אחרים מבלי לתרום לאנושות דבר נעלה – אך מאידך עלינו לתהות איפה נמתח הקו?.

ישנם אנשים שרעינותיהם הסבו נזק רב יותר לחיי אדם מפקידי ממשל כאלה או אחרים שהחזיקו במספר עבדים כזה או אחר.

לדוגמה האם ניטשה לא ביטא עמדות מיזוגניות?. האם לא היה אחד מנביאי הפאשיזם? ומה עם פסליו של קרל מרקס הנמצאים בגרמניה? האם הקומוניסט הגרמני ממוצא יהודי שרעיונותיו הובילו לרצח מיליוני בני אדם ראוי שימשיכו לפאר כיכרות? ומה עם אחד הפילוסופים האהובים עליי, גוטרפריד וילהלם פרידריך היגל, שרעיונותיו שימשו השראה למספר נאצים בלתי מבוטל שסילפו את עמדותיו, האם יש להסיר אף אותם?.

ולבסוף, הרי ברור שרוב הגברים שחיו בטרם המאה ה-20 ידעו בדיוק מה מקומה של האישה, האם בשל כך יש להסיר את פסליהם של אלפי הגברים הללו ללא יוצא מן הכלל? כאן אנו מגיעים לאבחנה שבין רעיונות ודעות , ובין מציאות.

אחרי שהבנו שלעתים לבנים זכו ליחס גרוע מזה של שחורים בארה"ב, שכולנו כיום פחות או יותר כ"קפיטליסטים" נופלים בקטגוריה של "בעלי עבדים", ושיש לתהות מדוע יש הבדל בין נביאי בשורות, ובין אלה המבצעים את הבשורות (למרות שבמקרים רבים הראשונים עלולים להיות גרועים מהאחרונים), הגיעה העת לשאול, האם עתה נסיר את פסליו של ביל קלינטון בגלל שהואשם באונס מספר נשים? את פסליו של הנשיא ג'ונסון בשל העובדה שקרא לשחורים במילת ה-N?.

הרי בעיני הקומוניסטים, מילים חשובות בדיוק כמו מעשים. ולכן מילים יוצרות הוויה שיוצרת מציאות. ומה דעתם על פסלים של הנשיא אובמה שלמד בבית ספר מוסלמי, וכידוע דת האסלאם ידועה ביחסה האלים כלפי נשים?

מתי אנו מבינים שמצעד הטהרנות המטורף הזה לא יוביל לשום מקום? ושאולי דבריו הנבואים של המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה על כך שבמקום בו שורפים ספרים ישרפו בני אדם, תקפים גם לגבי פסלים מסוימים?

הסופר הצ'כי מילוש קונדרה שחי תחת המגף הקומוניסטי פעם אמר "הדרך לשלוט בעם, היא למחוק לו את ההיסטוריה, ככה מוחקים לו את הזיכרון וקל לשלוט בו".

לאמריקה יש היסטוריה מפוארת – היא האומה המודרנית הראשונה שהצליחה לקיים בשטחה חופש דת, שהביאה בפועל לביטול העבדות מהנוף האנושי, ושהעניקה לכל אדם את זכות הקניין.

כשהגרמנים ביקשו להשמיד את העם היהודי הם תכננו הקמת מוזיאון אנתרופולוגי בו ייסקרו דברי ימי העם המושמד.

לשם כך הם אספו ממחנות ההשמדה, הריכוז, והגטאות, ספרים מעטים ותשמישי קדושה, את היתר שרפו. במוזיאון היה אמור להיות מתואר הגזע התת-אנושי והמזוהם ואת ניסיונותיו לזהם ביולוגית ורוחנית את הגזע הארי ולהשתלט על העולם.

משום מה יש לי תחושה שהאנשים המבקשים להחריב את ההיסטוריה האמריקנית, כגון האנשים שקראו להורדת הפסל של טדי רוזוולט השבוע מהכניסה למוזיאון להיסטוריה טבעית בניו יורק – יש את אותו רצון להכניס את העם האמריקני למוזיאון שכזה. במוזיאון זה תתואר אמריקה כאומה גזענית ורצחנית שטוב שנעלמה.

אכן יש משהו משותף לאותם כוחות אופל שאנו רואים במאה ה-20, הנאציזם שביקש להקים מוזיאון שבו יוצג העם היהודי, והקומוניזם (אחד מהם עדיין מרים את ראשו) שמבקש בימים אלה להכניס את ההיסטוריה האמריקנית לתוך המוזיאון - שניהם שונאים יהודים ואמריקנים. מדוע? בגלל החירות, האל והאומץ.

אכן ישנם אנשים המונצחים בפסלים, אשר הלכו כנגד החירות האל והאומץ. ובגלל זה נשפך דם של כמיליון גברים לבנים – במלחמת האזרחים האמריקנית שאחת ממטרותיה המרכזיות הייתה שחרור העבדים.

ובתוך כך הדברים אינם כה ברורים. תומאס ג'פרסון החזיק בעבד, אך הודה שהעבדות תיגמר לאחר ימי חייו. גם וושינגטון שהחזיק בשישה עבדים, הכיר בכך שמדובר בכורח הנסיבות ההיסטורי שעתיד להסתיים.

ואלה האנשים שיצרו מדינה שגם אם בפועל לא עשתה צדק מיום יצירתה, הרי שייסדה את טיוטת הצדק הפוליטי הראשונה מאז ימי התנ"ך, ואתונה – וחלקה אותה עם בני העם האפריקני שהגיעו לשטחה - גם אם לרח הדבר מאות שנים.

ואולי ברור שאם אנשים מתלוננים על פסלים, נגמר להם מה להתלונן עליו.

כי אחרי הפסלים, תגיע החוקה, ואחרי החוקה יגיע הדולר, ואחרי הדולר תגיע האנגלית, ואחרי האנגלית תגיע הרפובליקה – זהו בעצם הצעד הראשון.

אנחנו נגלה כי "החוקה הייתה מנגנון משטור לבן ודכאני המבוסס על רעיונות בריטים-לבנים", וש"האנגלית הייתה מפעל כוחני של הסללה תרבותית לבנה". נגלה כי "הדולר היה מכשיר ששיעבד מיליארדים מבני העולם השלישי לכוח הקנייה האמריקני". נגלה כי "הרפובליקה היא מבנה משטר לבן שאיפשר את דיכויים של בני גזעים אחרים" – ועוד ועוד.

אכן אולי אם זה היה נגמר בכמה בעלי עבדים בדרום, שלא תרמו דבר ליצירת החירות האנושית, לא הייתי אומר דבר, אבל ברור שכשרצים על הראש של רוזוולט, ג'פרסון, וושינגטון, ואף לינקולן – זו ההתחלה של משהו מסריח.

אז כן, אם יש איזה פקיד, גנרל, מושל בדרום קרוליינה, אלבמה, ג'ורג'יה שהיה נוול שרצה להמשיך ולדכא את בני העם השחור לפני או אחרי מלחמת העצמאות ואתם מבקשים להוריד אותו, אני לא אפריע לכם - תפאדל.

אבל ברור לנו שמה שההמון האדום-שחור-ירוק מבקש זה להוריד משהו אחר בהחלט - את הרוח האמריקנית.

לסיכום, כל הניסיונות להשוות את מה שחוללו אבות האומה האמריקנית להבדיל אלפי הבדלות למעשי הגרמנים או הקולוניאליסטים הבלגים הוא הזוי עד טירוף.

שכן ברור לגרמנים ולבלגים מעולם לא היה אברהם לינקולן, או טדי רוזוולט. בני העם הגרמני או הבלגי, ה מעולם לא היו עושים דבר כדי להציל בני אדם שחורים מעבדות, הם וגם מעולם לא התברכו באזרחים כל כך משועממים כפויי טובה, וצדקנים שיבקשו לפגוע בפסלי הנאורים שבאנשיהם – או לפחות באנשי הרוח שלהם.

במידה ובכלל היו להם כאלה.