דלית סוטר הידועה בכינויה כ'גלי בת חורין' היא חריגה מסוימת בנוף האינטלקטואלי הישראלי, הפרסומאית ואשת השמאל לשעבר הפכה למייסדת פורום קפה שפירא, שהינו מקום מפגש המגדיר עצמו כ"חלק מהציונות השפויה" הנלחם להשיב את ישראל למצבה החוקתי הדמוקרטי היהודי והציוני, תוך אמונה בשוק חופשי וממלכתיות איתנה.
באופן מעניין, ברחבי בעולם קבוצות של אקדמאים ומשכילים עם ידע רחב התארגנו גם הם סביב עקרונות דומים במדינותיהם באמץ לבלום את קרנות השמאל של התנועה הפרוגרסיביות העולמית. ארגונים מקומיים אלה החלו מוצאים אחד את השני.
איך גיליתם אחד את השני?
"הרבה חוגים אינטלקטואלים מלאומים שונים ומשונים החלו מגלים את זה ומתחילים להתחבר, אומנם הלאומיות הבריטית והאמריקאנית הם לא הציונות, אך אותו דבר מאיים עלינו", אומרת גלי.
את ה"אויב" מגדירה גלי במונחים ברורים, ומתווה את התוכנית שאותה הם מנסים לגלול בהצלחה ב-40 השנה האחרונות. "הגלובליזם המהפכני שהוא בעצם מרקסיזם דור 4 הגיע למסקנה שמהפכה קשה למכור, כי האנשים מרוצים ושבעים, וכי לבולשביזם, סטלניזם, ומאואיזם, יש שם רע".
"הם גם הבינו כי אי אפשר שמדינה אחת תעבור מהפכה בלי שכל העולם יעבור אותה - אז הם החליטו לשווק אותה בכל מקום, ובגלל שיש להם בעיה תדמיתית ושיווקית הם פירקו את זה לחלקים קטנים של שיווק הרס".
"הרס הלאום, הרס הדת, הרס מוסד המשפחה, הרס הזהות הלאומית, הרס הזהות המגדרית, ואם יורשה לי לנבא, בקרוב נתחיל לשמוע על קבוצה חדשה על אנשים עם פיצול אישיות וינחילו לנו שאישיות אחת היא לא בסדר, ואז יתחיל הרס הזהות העצמית".
דלית ממשיכה ומספרת לי על האופן בו נוצר מהלך כזה בחברה, על ידי הרחבה הדרגתית של תלונה לגיטימית אל מימד של תופעה המערערת את יסודותיה.
כמי שמגיעה מעולם הפרסום, עולמות התעמולה והשתדלנות אינם זרים לה, והיא מאבחנת את השלבים שעברנו עד עתה, ואת מה שלדעתה עומד מעבר לפינה.
"תחילה לוקחים תופעה כהומוסקסואליות וטוענים טיעון לגיטימי שמגיעים לאנשים אלה זכויות פוליטיות. כך מתחילים עם משהו מוסכם אך שיש בו יסוד מערער למוסד המשפחה המקובל. לאחר שלב זה מתחילים עם זכויות מלאות, בשלב הבא מתרחשים מצעדי ראווה שלא אחת הם מנוגדים לאינטרס הלהט"בי. כאן קורה דבר מעניין, באופן טבעי נוצר אויב שהוא איש קש שהם הרעים שהם נגד הזכויות".
חשוב לציין שבשלב זה אנשי קהילת הלהט"ב עצמם לא בהכרח מעוניינים להמשיך במאבק פוליטי ובכלל להיות מזוהים עם צד "ימין" או "שמאל", אך לדעת גלי הם ממשיכים בעל כרחם ונגררים למלחמת זהויות.
"אחר כך מתייגים כל סוג התנהלות שמסתייגת מהמצעדים כסוג של פתולוגיה, אם אתה לא רוצה מצעד גאווה בירושלים אתה הומופוב. ואז מייצרים פתלוגיה חברתית כאילו החברה כולה הומופובית, זהו טקס של העלאת הקורבן למדרגת אל, ומי שלא משתחווה הוא אדם חשוך ורשע".
"הצעד האחרון קורה שנכנסים לבתי ספר, מכיוון שאתה רוצה להיות בצד הטוב של ההיסטוריה ואינך רוצה להיות הומופוב, אז משכנעים צעירים שהם יכולים לבחור נטייה וזהות מינית, לפני שלחברה יש בכלל הזדמנות לעצב ולהסליל זהות מינית, כבר משכנעים אותם שכדאי להם להזדהות בצורה או בדרך שלא נולדו בה".
"ככה מייצרים פגיעה במוסד המשפחה, ואז הממשלה חייבת להנפיק תינוקות לזוגות חד מיניים. לאחר מכן מי שמתנגד שבנו בן ה-3 יעבור ניתוח מין הוא חשוך".
זאת אומרת לא מדובר כאן בסבלנות או בפיתחות לאחר ולשונה, אלא בחינוך הילדים להיות בדרך מסוימת, ובסימון מי שלא חושב כך כ"אויב חשוך".
"ככה מייוצר אוייב משותף שהם השמרנים החשוכים."
בעצם הקהילה הלהט"ב, מנוצלת למטרות פוליטיות?
"ארגונים כקרן פורד, וג'ורג' סורוס, יוצרים צרכים בחברה כדי לתבוע מהממשלה כסף ולסייע במאבקים - הקרנות מסייעות במאבקים נגד הממשלה במסגרת מאמץ לא באמת לעזור לאנשים נזקקים, אלא בעיקר להפיל את מדינות הלאום ולסכסך בין קבוצות בתוך המדינה באמצעות פוליטיקת הזהויות".
נשמע לי שאת מתארת כאן אג'נדה מאד רדיקלית, דברים שרבים מאיתונ לא רואים ושמתנהלת תחת פני השטח
זו אכן אג'נדה רדיקלית, אך השלב הסופי הוא הרבה יותר קיצוני משניתן לדמיין.
"השלב הבא יהיה לסכסך בין אדם ובין עצמו ממש, ולייצר פיצול אישיות".
"הם יתחילו להעמיד את זכויות אנשי פיצול האישיות במרכז, ואדם עם 5 זהויות יצטרך לקבל 5 גמלאות מהביטוח הלאומי. הרבה מהאנשים הטובים יגלו הבנה לפיצול אישיות, ובסוף נראה שפיצול אישיות יהיה הדבר הנכון להיות, ויהיה משהו פאשיסטי לטעון שאתה הוא אותו אתה - ואנשים כאלה ייקראו 'פיצולופובים'. בשלב זה יכנסו מוסדות החינוך המתקדמים ויעודדו ילדים לא לפתח זהות אישית. זה כמובן יוביל לפתולוגיה מוחלטת. של בני אדם הרוסים, לא שפויים, חסרי עצמיות באופן מוחלט, וכך קל יהיה לשלוט בהם".
יסודותיו של השמאל החדש אודותיו דלית מדברת הם בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בה התפכחו אינטלקטואלים שמאליים מהאופציה של המהפכה העולמית שתבוא מהתרוששותם של הפועלים, דבר שלא קרה, אלא נהפוך הוא, הציבור העובד בארצות המערב התעשר יותר ויותר בזמנים אלו. לדעת דלית הדבר הזה הוביל את השמאל העמוק להשתחרר מתפיסת קיומו של הסובייקט.
"החברה היא היחידה האנושית הקטנה ביותר עכשיו, הפרט אינו אוטונומי יותר. כל פרט הוא תת-תוצר של החברה. הגוף הוא החברה ולא האני. במקום להעביר את המסרים השמאליים המהפכניים דרך פנייה ישירה אל הכיס, המחשבה הייתה לפנות אל הבעיות הרוחשות בתחום החברתי-תרבותי. מתנגדיה של אסכולת פרקנפורט, זו שניסחה את תכנים אלה, מכנים אותה 'אסכולת המרקסיזם התרבותי' או 'הניאו מרקסיסטים'".
"התוכנית של הניאו מרקסיסטים הייתה מצוינת, ולקח 30-40 שנה עד שנבין בכלל שיש פה תכנית".
ובואי נניח שהדברים מעוררי האימה האלה שאת מתארת אכן יתרחשו, מה יהיה הלאה?
"אנחנו חייבים להגן על עצמנו מהמתקפה הזו שנמצאת בכל מקום. התגובה לזה מימין תהיה ריאקציה של פאשיזם טהור ורצחני בדיוק באותה מידה של הנאציזם. כך השמאל יוצר בעעצם נבואה שמגשימה את עצמה. הם מזהירים מפני פאשיסטים ונאצים בכל מקום בשלב הזה, אבל הילדים שלנו שקיבלו את התכנים שלהם יתמרדו בצורה קיצונית, מהזהות האוניברסלית בה "האחר הוא אני", עד שהם ירוצו לקצה השני".
מהו אותו קצה שני?
"בני אדם נולדו עם הצורך הקיומי להרגיש ערכיים, וצורך קיומי נוסף הוא זהות, וברגע שעוקרים מהילד את תחושת הזהות המגדרית, הלאומית, המינית, הדתית, הוא לא יכול לייצר זהות אוניברסלית".
"מה שיקרה זה שהוא ייצר זהות על פי הסממנים הגזעניים הבסיסיים והפרימיטיביים ביותר, שכן זהות זה לומר מי אני כן ומי אני לא. ואם לקחו ממני את הזהות, אני לא יהפוך לאוניברסלי, אני אבסס זהות על פי סממנים הכי גזעניים".
"ככה מחד תתפתח שנאת הזר, ומצד שני תתפתח צורת זהות שתהיה אוניברסלית ותהיה אלימה כנגד כל מי שלא רואה את עצמו כאוניברסלי - ואלה צמד הפרדוקסים שינבעו מתוך התפיסה הקלוקלת הזו".
"יש מלחמות בין אידיאולוגיות הנותנות אחריות לאדם ואישור להצלחה ולהתקדמות, לעומת תפיסות אחרות, קולקטיביסטיות באופיין, הרואות בחברה כקודמת לפרט ובאחריות כמוטלת על החברה".
פעילי שמאל קיצוני
"הקולקטיביסטים רצחו את אלוהים והפכו את החברה לאחראית לכל דבר. הם רואים את החברה כאלוהות היכולה לתקן כל דבר, ומנגד מספיק יהירים מספיקים לחשוב שבעזרת
רעיונותיהם יוכלו לשנות ולעצב את החברה האלוהית".
"מצד אחד הם המציאו את החברה כמושג-על וכישות שיכולה לתקן הכל, אבל למרות כל יכולותיה, רק הם בני האדם שיוכלו לעצבה כך שתהיה אלוהים. ז"א החברה היא כל יכולה והם יבראו אותה. וזה החטא הקדמון של שיח הזכויות שמטרתו לקחת אחריות מהיחיד ולהעבירו לחברה".
לאן יכול להוביל הדבר הזה?
"הדבר הזה יוביל למצב של חברה שבה כולנו בארץ הילדים, שכולנו בגן עדן עלי אדמות בו אין איסורים, כל אחד יתבע מהזולת דברים, אבל יחסרו מבוגרים בעלי אחריות בעלי סובייקט, שיוכלו בכלל לספק לאחר את מה שהוא תובע".
"אם כולם סוציאליסטים אין מי שיעבוד, אין מי שייצר כסף. כולם כמו ילדים וצריך לייצר הכל בצורה ממשלתית שכן אף אחד לא מעוניין לקחת יוזמה. אנשים לא ירצו לעבוד אם הם לא יכולים לעבוד עבור עצמם. יהיה צורך לספק הכל מגרביים ועד פצצה אטומית."