כשאני שואל את קובי קמין מה דעתו על הקורונה, הוא עונה, "הקורונה קיימת מה יש להתייחס".

לא בדיוק התשובה שמראיין שאמור לכתוב יותר מ-10 מילים רוצה לשמוע מפיו של המרואיין.

מבקר ועורך הספרות, סופר המדע הבדיוני, ובעליה של הוצאת הספרים קדמת עדן, ושל חנות הספרים המיתולוגית בעלת השם הזהה ברחוב אלנבי בתל אביב הוא דמות מוזרה ביותר.

תמיד בחולצת טריקו, מעשן בשרשרת (טיים), שותה קולה בלי הפסקה, ומשלב באישיותו גאונות ספרותית וחכמת רחוב של ערס שגדל בבת ים של שנות השבעים.

"תשמע היינו בסרט הזה כבר", אומר קמין, "אני ממליץ לכולם לקרוא את הספר של תום קלנסי 'צו נשיאותי'.

בספר הזה איראן מדביקה את ארה"ב בוירוס קטלני וכל מה שקורה עם התרבות האמריקנית נמצא כבר בספר הזה. כל מה שראינו בחודש האחרון אפשר למצוא שם. אחד לאחד, גם בספר זה יש נשיא שבא מחוץ לפוליטיקה ושהפוליטיקאים והתקשורת שונאים ומערערים על הלגיטימיות שלו. גם שם יש את ההתאמות הרפואיות והביולוגיות הנדרשות ואת מצבי החירום והחרדה ההמונית, את בידוד האנשים, את קריסת הכלכלה - הכל יושב בספר הגדול הזה".

ואיך הספר של קלנסי נגמר?

"נגמר טוב מאד".

קמין על רקע ספרו האחרון, תקוות האדם 1 (אילוסטרציה)

איך אתה מעריך את התגובה לדבר הזה,

"התגובות כבר לא רלוונטיות. בשלב הזה הן פוליטיות, בארץ ובאמריקה. השמרנים מנסים לתפוס את המגיפה ברצינות, ולהילחם בה כדי לשפר את המצב, השמאלנים רואים בזה פלטפורמה כדי לצבור עוד כוח."

ומחוץ לתחום הפוליטי, בתחום החברתי, איך אנחנו מגיבים כחברה ?

"החברה הישראלית לפחות, מתאחדת במצבי משבר, היא מתמודדת, גם מי שלא מחבב את ראש הממשלה, סומך פחות או יותר על שיקול דעתו. במקביל יש המון מקרי התנדבות. ''אנשים באמת רוצים לעזור" אומר קמין שמביא לי מספר דוגמאות על איך אינספור אנשים מבקשים לסייע לקשישים ולאנשים בודדים".

וברמה הגלובלית, מה אתה צופה?

"אנשים הולכים להאמין פחות בגלובליזציה כי כל המדינות שאמרו עליהן שהן ביחד, פשוט התחילו לגנוב אחת מהשנייה. ראינו את זה. כל הרעיון של ביטול הלאומיות, מתנפץ, העולם הגלובלי שכח מזמן את העובדה הפשוטה שהתרבות האנושית מבוססת על לאומים, המבוססים על סנטימנטים קהילתיים שהם עניין אנושי".

"הבלבלת על גלובליזציה הגיעה לסוף. איך יכולות גרמניה וספרד שחוטפות אחת מהשנייה מסכות בזמן שאנשים מתים בלי הכרה, לחזור לעבוד ביחד כאילו הכל בסדר?"

נגיף הקורונה (אילוסטרציה)

"תראה, האמת היא, שהתקווה האמיתית של התרבות האנושית יושבת באמריקה. אם אמריקה נופלת כל התרבות נופלת אחריה. זו אמת קטגורית". אומר קמין המבקש ממני להוסיף כי "אז אמריקה היא התקווה של העולם, אבל התקווה של אמריקה עצמה יושבת כרגע בבית הלבן. כי תפיסתו של הנשיא טראמפ, לא הנשיא עצמו, אבל כן התפיסה שלו, היא שמניעה את התרבות האמריקנית קדימה".

הזכרת, את אירופה, את ארה"ב, עדיין לא הזכרת את המקום בו הכל החל, איך אתה רואה את המצב בסין?

"ראשית כל, ברור שמשטרים טוטליטרים לא מספקים נתונים אמיתיים, איננו יודעים באמת מה הנתונים והמצב שם. דבר שני הניסיון הנואל של סין להאשים את האמריקנים במגיפה חייב להדליק נורות, לא אדומות, אלא פרוג'טורים ענקיים".

"כרגע סין מנסה לשחד את העולם. מנסה להיכנס ללב ליבו של המערב ולקנות אותו בזול. זה לא משנה אם הציוד שהם מחלקים פגום או לא, מי שמכיר את התרבות הסינית יודע - בסין אין דבר כזה סתם לתת מתנות. אין דבר כזה בהיסטוריה הסינית, עצם הרעיון שהם יתנו מתנה - פגומה או לא – כל כך זר לתרבות שלהם שאין סיכוי שזה בא במקרה. במילים אחרות לדעתי אלה צעדיי התגוננות מהעתיד לבוא".

התגוננות מתגובה אמריקנית ואירופאית שהדברים ירגעו קצת?

"שכח מאירופה, אירופה גמורה. היא לא מוכנה להילחם על קיומה אפילו. אבל האמריקנים יכולים לייבש את סין כתגובה. פשוט להפסיק לסחור איתה. אמריקה בנויה לעצמאות כלכלית מוחלטת. אין שום משאב שהם צריכים אותו מסין. אמריקנים עשו מסין מחסן למותרויות שלהם, לא למצרכי היסוד. כשאמריקנים יחזירו לעצמם תרופות, ציוד רפואי. הם יהיו בסדר גמור. ברגע שהם יקבלו החלטה לכלות את סין, הסינים יחזרו לימי הביניים בהם הם היו עד לפני 50 שנה".

אבל סין ביצעה זינוק קוואנטי ב-30 השנים האחרונות,

"הזינוק הקוואנטי הסיני בא בזכות הכסף האמריקני. לפני 20 שנה הונג קונג הייתה אחראית על 80% מההכנסות של סין. הונג קונג הוקמה על ידי בריטים, ואמריקנים, היא לא הייתה סינית.

כשאמריקה תעלה מיסים, ותפסיק לייצר שם, הסיפור של סין ייגמר. שתעשה מה שהיא רוצה לעצמה, שתנסה להעלות את התמ"ג שלה. זה לא יעזור להם."

ומבחינת התרבות במערב, איך אנו מגיבים לדברים?

"התגובה הראשונית לקורונה מזכירה מאד את התגובה למגיפת האיידס שהחלה לפני 40 שנים. ברור שמנהגים חברתיים ישתנו, ושיקח זמן עד שנשוב לעצמנו, ושאנחנו נהיה יותר זהירים. אבל כמו הסארס והאבולה, זה יישכח. אנשים שוכחים וממשיכים הלאה".

"ובכל זאת יש דבר אחד מאד מעניין. שים לב, אתה לא שומע יותר את גרטה טונברג ואת אלכסנדריה אוקזיו קורטז. עכשיו קורטז וטונברג מקבלות את הטעימה הראשונה שלהן מעולם בלי דלק, עולם בו מפסיקים תחבורה, ומטוסים. הינה בבקשה, טעימה ראשונה, ככה העולם ייראה – הינה התוצאות של התיאוריות שלכן. קיבלתן תשובה מול הפרצוף עם הקורונה. ועכשיו לך תחשוב מה יקרה אם הן ינסו להוציא לפועל את התוכניות המטורללות שלהן".

"הסוציאליסטים שותקים פתאום כי הם רואים מה קורה, כל מה שנותר להם זה לנסות להאשים את הנשיא, ויכול להיות שיהיו אנשים רבים שיהיו מתוסכלים וינסו לפגוע בנשיא. וזה מדאיג אותי".

כפי שבטח שמתם לב קמין לא דואג להסתיר את העובדה שהוא בצד הטוב של ההיסטוריה, ושמבחינתו הצד השני פשוט טועה או מסכן. ויש לו הרבה טיעונים להוכיח זאת, (אם בכלל יש לו מספיק סבלנות להתווכח אתך, ואם לא הוא פשוט יחייך אלייך חיוך גדול ושובב ויקרא לך אידיוט)

אנחנו חווים זעזועים בכלכלה, שאלות לגבי עתיד הדמוקרטיה ותהיות ביחס לטבע האנושי, איך אתה רואה את הדברים הללו?

"כל משבר מוביל להתייעלות מסוימת, בישראל ובארה"ב היה צנע ויצאנו משם, חרם הנפט? גם משם יצאנו, האמריקנים של לפני 4 שנים בכלל לא יכלו לייצר עד שטראמפ השיב את הייצור לאמריקה. זה אומר שעכשיו השאלה הכלכלית היא שאלה של כוונה ורצון. עם כל הכבוד לא קרה דבר שחיסל את המין האנושי, מה גם שבשונה מהשפל הגדול אז לא היה עבודה, והיום יש עבודה ופשוט לא שולחים אנשים לעבוד".

"אני גם לא קונה את הסיפורים על פגיעה בדמוקרטיה, השיטה הדמוקרטית ריסנה את האלימות האנושית הקלאסית בצורה מוצלחת יחסית. מה עכשיו יצמיחו כאן דיקטטורים?, בשביל מה? מה הם יעשו? יצאו למלחמה?. נניח ומחר תהיה הפיכה ותעלה ננסי פלוסי? מה היא תעשה, תצייד את הצבא למלחמה?, צריך פרופורציה בדברים".

קמין ממשיך בהבחנה מרתקת על הטבע האנושי, "יש שני סוגי בני אדם, יש את אלה המחפשים את האמת שמתחת לאמת, המחפשים את "האמת האמיתית". הם ממציאים אילומינטים ולטאות ששולטים בעולם. וחושבים שאת הבאמת של האמת נמצא מתחת לאמת. זה כמו אם הייתי מולטי מליונר, אז מה הייתי אוכל 2 ארוחות בוקר? 3 ארוחות בוקר, מה זה משנה?"

קמין, אתה איש ספר אבל גם נהנה לספר על הימים בהם היית סוגר חשובונת בשכונה בבת ים, אתה חושב שהעולם נהיה פריך?

"מאד. נהיינו מאד פריכים בגלל כל השפע, אנשיים לפני 100 שנה יצאו למלחמה באו או מתו, חזרו או לא, אצלנו בישראל נהרגים 3 חיילים, עם כל הכאב, כולם צועקים"

"הצרפתים היו הראשונים שאיבדו את הכוח להילחם. והיום אנשים כבר לא מסוגלים להילחם בתוך עצמם. אבל יש גם דברים טובים, במקרה של איום אמיתי אנשים מתבגרים בשעה".

"אנחנו נתחיל להבין שהרעיון שאלימות היא דבר רע בכל מקרה, בכל מצב, בכל מקום – יצר אנשים החושבים שאסור להיות אלים בשום מצב. זה מחזיק עד שמישהו מאיים לך על החיים ואז אתה מגלה פתאום את ההיסטוריה".

תחילת הסוף של הפוליטיקלי קורקט?

אני רואה ב.סי.אן.אן כל מיני הפגנות – ואני רואה את האלימות שלהם. זו לא אלימות אמיתית. 100 שוטרים מאומנים מפזרים אותם בשלוש דקות. אנשים צורחים אחד על השני ממרחק של מטר ולא מעיזים לגעת אחד בשני. כל אחד אומר לשני "אל תחדור למרחב שלי". אם היית מקלל את אמא שלי, במרחק מטר ממני, מיד היית חוטף 2 סטירות".

"הפוליטיקלי קורקט הצליח להטיל חותם עמוק על התרבות אבל ברגע שיהיה איום, הדבר הזה יעוף מהחלון, בדיוק כמו שהקורונה העיפה את הגלובליזציה מהחלון בתוך חודש אחד".

"משטרת הפוליטקלי קורקט והגלובליסטים מבקשים לשנות את הטבע האנושי. הם לא הבינו שהתרבות עולה ויורדת לכל אורך ההיסטוריה. כיום אנו עדיין בעולם הטוב ביותר אי פעם מבחינת רווחה, חופש, ותנועה. נכון, אז ירדנו קצת, אבל ברמה הכי בסיסית, אנחנו בסדר גמור".

בסוף הראיון הוא מבקש ממני "תכתוב שבסוף איין ראנד צדקה, בתפיסת עולמה של מה נכון ומה מוסרי ומה לא".

כשהראיון נגמר כמעט אפשר לשכוח שקמין התחיל אותו בשאלה, "נו, אז הקורונה קיימת מה יש להתייחס?".