בוב דילן שיחרר את שירו הארוך אי פעם וסיפק הקדשה נדירה למעריציו
המבקרים מהללים, המעריצים יוצאים מגדרם, ומומחי דילן מכל רחבי העולם כבר החלו לנסות ולפענח את היצירה המונומנטלית שראתה אמש אור. במוקד רצח הנשיא קנדי
03.28.2020 19:39
יאיר קליינבאום
אמש יצא שירו החדש של הזמר והמשורר זוכה פרס הנובל בוב דילן. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הביקורות, שכידוע לא תמיד עשו עם דילן חסד, מיהרו הפעם להכתיר את הרצועה כיצירת מופת.
הרולינג סטון אף מדבר על "מאורע תרבותי בלתי נתפס".
בוב דילן
את מה שדילן מספר בשירו המוקדש לרצח קנדי, על המאורע אשר שינה את אמריקה לא קל להסביר.
השיר הינו אקספוזיציה אסוציאטיבית לעולם של דילן בשנות השישים אשר לא ברור אם הופך לרפלקציה שבדיעבד או לחלק מההווה המתמשך. כהרגלו בקודש, דילן מיישם טכניקות כתיבה קוביסטיות ומצייר את משפטיו ההופכים לעדשת מצלמה מפורקת המפרקת בעצמה את המציאות הפוליטית והתרבותית של הסיקסטיז באמריקה.
טכניקת הכתיבה הקוביסטית אשר ספג דילן מהמחזאי היהודי ז'אק לוי בשנות השבעים, ושכה אפיינו את אלבומיו של דילן מאז, מתפרצות מתוך משפטי חזיונות קצרים וחצי נבואיים לכדי פסיפס ההולם במאזין.
רצח קנדי, אמריקה השבורה, והמוסיקה המנחמת הם המוטיבים המרכזיים הניבטים מעייניו של "הקול של הדור", אותו כינוי שהודבק לדילן בשנת 1965, ושממנו כה ביקש להתנער.
דילן כמעט ולא התייחס מעולם להשפעת רצח קנדי עליו, או על אמריקה. או באופן כללי לעשור בו פרץ.
אך עתה זה קרה. זהו שיר על מותו של הנשיא המיתולוגי, על גיבורי התרבות האמריקנים, על הקונספירציה מאחורי הרצח, ועל הניסיון להחלים מהטראומה הקולקטיבת של אותו יום נורא בדאלאס - דווקא באמצעות המוסיקה. אך אולי מסתמנת כאן ביקורת - אמריקה אולי שיככה את פצעיה, והמוסיקה הושמעה (דילן נכנס בפרץ אינסופי שנשמע כמו נרקומן המבקש נגנו את... נגנו את... נגנו את...) אך המאזין תוהה האם הצדק נעשה?. והאם החולה חי או מת?
במשך שנים, דיברו מעריצי בוב דילן ביראה על שירו הארוך ביותר "Highlands" שיצא בשנת 1997.
הייתה זו רצועה באורך 16 דקות ו-31 שנית. עתה, 23 שנים לאחר מכן, הוא התעלה על עצמו במעט. בצהרי יום שישי בחוף המזרחי, שחרר דילן את " Murder Most Foul" ( רצח שפל ביותר ) שהינו באורך של כ-16 דקות ו-57 שניות ושכולו כאמור זרם אסוציאציות מופרע על הסיקסטיז ועל ההתנקשות המפורסמת בנשיא ג'ון פ קנדי שזעזעה את האומה האמריקנית בשנת 1963.
בוב דילן
מעט מידע נמסר מפיו של דילן עצמו על הרצועה, למעט הצהרה קצרה :
"ברכות למעריצי והעוקבים אחריי ותודה רבה על התמיכה והמסירות לאורך השנים. זהו שיר שהקלטתי לפני זמן מה ולא שחררתי, חשבתי שתהיו מעוניינים, שמרו על עצמכם, היו אדוקים, ויהיה האל עמכם.
בוב דילן"
נציג מטעמו של דילן אמר שהצהרה זו תהיה היחידה מפיו לגבי השיר, השיר כנראה הוקלט בשנת 2013, אך נכון לעתה איננו יודעים מתי הוא נכתב.
האלבום האחרון של דילן שהכיל חומרים חדשים, "Tempest" (סופה), יצא ב-2012, למרות שמאז הוציא אגדת התרבות ממוצא יהודי שלושה אלבומים בהם גרסאות כיסוי לקלאסיקות אמריקניות, האחרון שבהם הוא האלבום המשולש "Triplicate" (שלושה העתקים) שיצא לפני כשלוש שנים. כשבמקביל, לאחרונה נפוצו שמועות כי דילן ישחרר אלבום ראשון פרי מעטו מזה שמונה שנים, אך איש לא אישש זאת.
מילות השיר ירתקו "דילנלוגים" מנוסים שחיכו שנים למשהו חדש לזרוק על שולחן הניתוחים, ומאחר שיש פה ממש חצי אלבום של חומרים בשיר אחד - נראה כי יהיה הרבה עם מה לעבוד.
בוב דילן
על רקע מצע מינימליסטי של פסנתר, כינור ותיפוף קל, מתייחס דילן לאירועי שנות השישים ומשתמש במטבעות לשון מהתקופה עם שורות כגון "The Beatles are coming, they’e gonna hold your hand" ( הגעתם של רבעיית המופלאים לאמריקה בראשית 1964 נחשבה כמעין משכך כאבים לאומי לדיכאון שלאחר ההתנקשות).
בשיר מדבר דילן גם מנקודת המבט של המתנקש - או, לדעתו המתנקשים - כשהוא שר שורות פרובוקטיביות כגון "We’ve already got someone here to take your place" ( "יש לנו כבר מישהו לתפוס את מקומך" - בהתייחס לטענה כי סגן הנשיא לינדון ג'ונסון שמילא את מקום הנשיא היה בעצמו שותף בכיר להתנקשות), או בהתייחס לאחיו של קנדי שנרצח גם הוא "we’ll get them as well" ( "נגיע גם אליו" - בהתייחס לעובדה שרוברט אחיו של הנשיא, שהיה התובע הכללי גם הוא נרצח כחלק מקנוניה גדולה).
השיר המדובר, בביצוע בוב דילן
קנדי היה הנשיא הקתולי, יפה התאר, הליברלי ביותר שאמריקה הכירה. הרצח שלו כמו הרצח של מרטין לותר קינג, ושל רוברט קנדי, סימן את הניסיון של רבים באמריקה לעצור את הזמנים המשתנים.
ועתה, נראה כי מי שכתב את 'הזמנים משתנים' (The times They are A' Changin) המנון החירות האמריקני שיצא בשנת 1964, כשנה לאחר הרצח החליט סופית לסגור את החשבון עם אלה שביקשו לשבור את האומה שתמיד ביקר וגם אהב.
