הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
"כמו בימי מלחמה": חבילת הסיוע הגדולה בהיסטוריה יצאה לדרך
בתום ימים של דיונים קדחתניים הגיע הסנאט להסכמה דו מפלגתית על חבילת הסיוע הגרנדיוזית שתנסה לבלום את השפעה ההרסנית של מגיפת הקורונה על הכלכלה האמריקנית. אך ישנם פרשנים שעוד תוהים, האם זה מספיק?

יום לאחר שהשווקים הגיבו בעליות היסטוריות למשמע החדשות על פריצת הדרך במגעים בין שר האוצר האמריקני ומנהיגי המפלגה הדמוקרטית בסנאט, הגיעו אמש בשעות הלילה המאוחרות אנשי הבית הלבן ונציגי הסנאט למה שכולנו חיכינו לו : לאישור הרשמי כי חבילת הסיוע הגדולה בהיסטוריה יוצאת לדרך. 

 

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


הנשיא טראמפ (צילום: CNN)

החבילה על סך 2 טריליון הדולרים תתמקד בעזרה לעסקים קטנים ובסיוע למליוני האמריקנים שהפכו למובטלים כתוצאה מהנגיף.

שלשום בערב כזכור כבר סיכמו בעל פה שר האוצר סטיבן מנוחין ומנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר על הפרטים האחרונים, אך רק היום בחדר הסגלגל של הנשיא, לצד אנשי בית המחוקקים, הפך הדבר רשמי.

ההודעה לה ייחלו בכירי המשק האמריקני ויתר תושבי ארה"ב הביאה לסיומם חמישה ימים של משא ומתן קדחתני בין הסנאטורים ובין צוותי המו"מ של הבית הלבן הממתינים לחתימת הנשיא על המסמך המחייב.

במקביל הנשיא עצמו נשמע אופטימי בתדרוך המיוחד שנערך אמש בשעות הערב בבית הלבן, ואף אמר באחד הראיונות שערך מוקדם יותר אמש, כי "כבר בשבועות הקרובים תיתכן חזרה מלאה לשגרה", שכן לדבריו "העם האמריקני הוא עם מלא כוח, און ותשוקה לעבודה, מדוע שימשיך לשהות בבית?, נעשה את ההתאמות הבריאותיות הנכונות, ונעשה הכל על מנת להשיב אנשים לעבודה". הנשיא גם התריע באותה הזדמנות על "מספר ההתאבדויות הגבוה" שייתכן כתוצאה מהבידוד ההמוני.

 

מימין לשמאל, צ'אק שומר, מיץ' מק'קונל, והנשיא טראמפ. עם הגב למצלמה ננסי פלוסי (צילום: NY Post)

סנאטור בכיר כינה את חבילת הסיוע כ"פיצויי אבטלה על סטרואידים" שיעניקו לעובדים משכורות אבודות ויבטיחו לבעלי העסקים הקטנים שביניהם כי כאשר ייפתחו מחדש, לא ייאלצו לכרוע תחת עול התשלומים.

כמו כן הממשל הפדרלי ימנה נציב מיוחד לטפל בהוצאתה לפועל של התכנית הגרנדיוזית, במסגרתה יוענקו סובסידות משמעותיות  לחברות התעופה האמריקניות, וגם צ'קים על סך של כ-3,400 דולרים למשפחות בנות ארבעה בני אדם.

ובתוך כך, קשה שלא לתהות האם המאורע המלווה בהצהרות אופטימיסטיות מצד הנשיא כי הכלכלה האמריקנית תוכל לשוב לתפוקה מלאה בעוד כחודש אינן מבוססות בעיקר על כוחו של הדולר, ועל מידה מעט מופרזת של חשיבה חיובית. 

במשך השבועות האחרונים בעיקר בכתבות המגזין שלנו שעסקו בניתוחים ובדנימיקה הכלכלית של משבר הקורונה, הזכרנו כל העת כי בסופו של יום מה שייקבע את המצב הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו, הינם צמד גורמים.

א. הגישה החיובית או השלילית שלנו ביחס לפעילות הכלכלית.

ב. חומרת הנגיף. 

כאשר ברור כי במידה והנגיף יוכיח את עצמו כקטלני ומסוכן מההערכות הראשוניות, גם הגישה האופטימיסטית ביותר תיאלץ לכרוע למול המציאות הרפואית. ולכן כאן המקום לתהות האם חבילת הסיוע, חשובה והכרחית ככל שתהיה, אינה רותמת את הסוסים עוד בטרם ישנה עגלה, אינה מספקת תרופה לכלכלה שעדיין לא הבריאה מהשפעות הנגיף הקטלני.

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE