'מחדל המסכות': כיצד משפיע המחסור החמור על בתי החולים; ומהו השוני בין המסכות השונות

בלבול במידה, קבלת החלטות לקויה ותפיסות מוטעות – לכל אלה ניתן לצפות בעתות מצוקה ומשבר. תחת נסיבות כה כאוטיות, כדאי לתעדף משאבים וסיוע על דברים אחרים. זמינותה של הבדיקה ותפוסת בתי החולים התגלו כגורמים מכריעים שדרשו את מלוא ההתייחסות ותשומת הלב.

רופאים חובשים מסכות

יחד עם זאת, שלומם של גורמי הבריאות לא זוכה להתייחסות דומה – בעת שלמעשה, עסקינן במשאב הפגיע ביותר וזה שקשה ביותר למצוא לו תחליף. הוא זה שזקוק בדחיפות לאמצעי הגנה אגרסיביים.

כרגע, ההגנה הזמינה והטובה ביותר של נציגי הבריאות, אלה המטפלים בחולי הקורונה, הוא ציוד מגן אישי כגון מסכות, כפפות, חלוקים ומשקפי מגן.

שווה לבחון את ההבדלים בין סוגי המסכות השונות. למיטב הבנתם של גורמי הבריאות, אדם חולה פולט חלקיקים זיהומיים תוך כדי נשימה ושיעול. לצורך בחינת ההבדלים נבחין בין שתי קבוצות חלקיקים:

• טיפה: שממדיה גדולים מ-5 מיקרונים. משום משקלם, חלקיקים אלה נופלים ארצה.
• אֵירוסול (תרסיס): שממדיו קטנים מ-5 מיקרונים. חלקיקים אלה מרחפים או נתלים באוויר, שבסמיכות לאדם החולה, ונתונים לחסדיהם של זרמי האוויר.

מסכות כירורגיות, באם חבושות כהלכה, מספקות מיגון מתאים ויעיל כנגד הקבוצה הראשונה; בזמן שנשמיות מסוג N95 מגנות מפני שתי הקבוצות (טיפות ואירוסולים).

קיימות הנחיות מבולבלות, מבלבלות, ולעיתים גם בלתי הגיוניות, בנוגע להתמגנות בעזרת מסכות בקרב עובדי הרפואה. מצב זה נובע מהניסיון לגשר בין שתי אמיתות: האחת, קיים מחסור במסכות בארצות הברית; השנייה, הגנה על בריאותם של נציגי הרפואה הציבורית נחשבת לערך עליון ומוצבת בראש מעיינינו.

עם זאת, היעדרה של משנה מדעית סדורה בנוגע לווירוס החדש כבר נותנת אותותיה, ומתבטאת באנדרלמוסיה ובלבול. גם לאחר קריאה מדוקדקת של הנחיות המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (הסי.די.סי) – בלבול זה מקבל תוקף. בהמשך לכך, המציאות המביכה בבתי החולים כלל אינה מפתיעה, אך היא עדיין מקוממת.

באופן כללי, הסי.די.סי ממליץ על שימוש במסכות 'N95', הידועות בשם 'נשמיות', המסננות 95% מן החלקיקים הקטנים ביותר ומגנה מפני נגיף השפעת, הסארס והאיבולה, לרבות נגיף השחפת. עם זאת, לפי הנחיות הטיפול הזמניות, הסי.די.סי ממליץ שלא לעשות בהן שימוש. ההצדקה – מחסור בנשמיות אלו.

מחסור חמור בציוד מגן - מסכה מסוג N95

בנסיון לבסס תחושת ביטחון בקרב הקהילה הרפואית, הסי.די.סי מצהיר כי "אין הוכחה לכך שהנגיף עובר באמצעות אירוסולים (קבוצת החלקיקים ה-2)". הצהרות אלה מטעות וחפות בסיס מדעי. חוסר הראיות אודות הדרך באמצעותה עובר הנגיף מאדם לאדם, אין פירושו כי הוא אינו מועבר באמצאות אירוסולים. מה שכן – הדבר מצביע על העובדה כי לא נעשו מספיק מחקרים בכדי להוכיח קשר זה; הווה אומר, היקף מחקר הקורונה אינו מספק ומניח את הדעת.

כתוצאה מכך, אופי השימוש במסכות משתנה מבית חולים אחד למשנהו. המרכז הרפואי היהודי, הממוקם  בעיר קווינס שבניו יורק, מחייב את הצוות הרפואי ומבקרי בית החולים לחבוש מסכות כירורגיות. בית החולים אלמהרסט בקווינס עוקב אחר הנחיות הסי.די.סי, הנחיות המחייבות חבישת מסכה רק בעת הטיפול בחולים; בזמן שנקבע כי, לאור המחסור, נשמיות אינן נחוצות.

ללא קשר להנחיות – אין תחליף לעובד רפואה שנידבק במחלה. לכן, במקום להמעיט בערכו של סיכון ההידבקות ולהצהיר על יעילותן של מסכות אלו, על הסי.די.סי לקדם תנאיי לבוש אחרים - בטוחים יותר - עבור הצוות הרפואי וקהל המטופלים, לרבות שימוש בטלרפואה (טיפול מרחוק).

הנה רעיון – במקום להציע לחברה גרמנית מיליארד דולר בכדי שימצאו חיסון, על הממשל הפדרלי לעודד ולהמריץ את ייצורן של המסכות מצילות החיים.

המשאבים הנחוצים למאבק במגפה דלים למדי והמלאי הקיים אוזל במהרה.

יחד עם זאת, הרבה נעשה בניסיון למגר את הבעיה ולגשר על המחסור – מיטות בית חולים מוצבות בקנטינות ובמגרשי החניה. זמינות הבדיקות משתפרת. מלאי המסכות והנשמיות הלוקה בחסר יגיע בקרוב מסין, שם הספיקה המגפה להיעצר.

נגיף הקורונה

אך כאמור, צוותי בתי החולים אינם ניתנים לייבוא ולהחלפה באותה הקלות. הם כמו אכילס המיתולוגי – בלתי מנוצחים אך עדיין פגיעים – הם חייבים להיות מוגנים לעילא ולעילא, בניסיון להביא לסיומה של המגפה המטרידה.