"המדינה נמצאת במצב חירום, ויותר מאי פעם, אנו זקוקים לאחריות אישית של כל תושב"

בזמן שרובכם, כך יש לקוות, נשארתם בבית, סוף השבוע האחרון התאפיין ברחבי דרום קליפורניה באווירת חג, כאשר חופי הים, הפארקים ועוד אזורים ציבוריים היו הומי אדם כאילו מדובר בתקופת חופשה ובילויים ולא ימים קריטיים למאבק משותף לצמצום האטת קצב התפשטות מגיפה שמאיימת על חיי אחוז ניכר מהאוכלוסיה שנמצא תחת הגדרת "קבוצת סיכון", ופגעה קשות בכלכלה.

ללא מילים: מסיבת יאכטות המונית בחופי פלורידה, כפי שחשפה עיריית בוקה רטון

תמונות שעלו ברשתות החברתיות הציגו רבבות אנשים פוקדים את אתרי הבילוי ללא שמירה על כללי הזהירות הכוללים בתוכם ריחוק חברתי של 6 פיט מאדם לאחר, ובכך מעמידים אותם ואותנו בסכנה, על ידי חשיפת הנגיף והעברתו בקרב הציבור.

בפארק הראניין קניון, בווסט הוליווד, כמות גדולה של אנשים הגיעה לטובת מסלול ההליכה ( האייק) עד שהמשטרה שהוזעקה למקום, נאלצה לפנותם. 

יש לציין כי רק ביום שישי האחרון, נכנסה לתוקף הנחיית מושל קליפורניה על סגירת העסקים וההוראה המפורשת לתושבים להשאר בבית, למעט רכישות חיוניות כמו מזון ותרופות. 

 כתוצאה מכך, הודיע ראש עיריית לוס אנג'לס, אריק גראסטי, על הנחייה מחמירה שתאסור כל פעילות בילוי וספורט בפארקים ברחבי העיר וכן על סגירת החניונים בחופי הים כולל מסלול ההליכה המפורסם והפופולארי בקרב תיירים בחוף וניס.

"אין זה אומר שעליכם להתאסף במקום אחר. זוהי הנחיה רצינית - השארו בבית והצילו חיי אדם", ביקש גראסטי להבהיר.

לכלי התקשורת, סיפר גראסטי על המאמצים הגדולים להגיע לשכונות ברחבי העיר ולהזהיר את הנוכחים בריכוזי ציבור גדולים לגבי השלכות מעשיהם.

סמוך לשם, בעיר סנטה מוניקה הידועה בחופיה, המצב לא היה שונה עד כדי שהרשויות נאלצו להוציא הנחיה דומה לזאת של לוס אנג'לס, לסגור את חניוני החופים ולהסיר את רשתות עמודי הכדור עף במקום.

ובכלל, בלא מעט ערי חוף בקליפורניה, המקומיים הופתעו מכמות המבקרים הלא שגרתית שפקדה את חופיה.

חופי לגונה ביץ' בדרום קליפורניה. כמו בשאר הערים במדינה, הומי אדם

למעשה, ממליבו, דרך מנהטן ביץ', הרמוסה ביץ' ועד סן קלמנטה, עשרות אלפי בני אדם פשוט התעלמו לחלוטין מההנחיות או מכל שיקול דעת הגיוני במציאות שכזאת, והרחיקו אוכלוסייה של 40 מיליון תושבים בקליפורניה מבלימת התעצמות המגיפה.

"אני נגעל, ממש נגעל מכל האנשים שהגיעו ללגונה ביץ' במהלך הסופ"ש והעמידו את חיי כולנו בסכנה", אמר פיטר בלייק, חבר מועצת העיר, לגונה ביץ' שבמחוז אורנג'.

דן ביין, ראש עיריית סן קלמנטה, ביקש להבהיר בפוסט בפייסבוק, כי למרות חומרת העניין, ידיו כבולות: "על מנת שנהיה ברורים, לרשויות העירוניות אין סמכות לסגור חופים, אך אם התושבים ימשיכו להתעלם מהנחיות הבידוד העצמי בבית, ובכך לגרום להתגברות ההידבקות בציבור, אני מצפה שהמדינה תכריז על סגירה מוחלטת של החופים בפני כולם".

צפו: "חגיגות" קורונה בפלורידה 

אם חשבתם שזלזול בלתי נתפס בחיי אדם הוא נחלתם של תושבי קליפורניה בלבד, מסתבר שטעיתם. 

גם במדינת פלורידה, הניתוק המביש מהמציאות הגלובלית הקשה, נראה באזורי התיירות והבילוי עד כדי לעג למחלה שגבתה מעל 550 קורבנות בארה"ב ו-16 אלף ברחבי העולם. 

אלפי סטודנטים לא ויתרו על חופשת האביב (ספרינג ברייק) ונפשו בחופים תוך שילוב משחק מזעזע הכולל היאבקות בין הנוכחים לרקע קריאות "בוא נעזור להפיץ את הקורונה מהר יותר".

יש לציין שמדינת פלורידה (כמו איטליה), מאופיינת באוכלוסיה מבוגרת, שהיא כידוע, הפגיעה ביותר בפני המחלה הכה מדבקת. עד כה היא גבתה שם 18 קורבנות ומעל 1,200 חולים. די ברורות השלכות התעצמות המגיפה בשטחה.

תוצאות התנהלות חסרת אחריות זאת, לא איחרו לבוא. אמש דווח כי שישה סטודנטים באוניברסיטת טמפה, אובחנו כנשאי נגיף הקורונה. ברור שלא מדובר באלו שבילו בסופ"ש הנוכחי, אך המנטליות של אווירת הנופש והתעלמות מההנחיות, מהווה נוף מוכר בשבועות האחרונים. 

גם כאן, לאחר שהבינו שמימד האחריות האישית של כל אדם נורמטיבי, אינו קיים במחוזות אלו, נאלצו הרשויות בלית ברירה להתערב. עיריית בוקה רטון, העלתה ברשתות החברתיות, תמונות ממסיבות המוניות שנערכו על גבי יאכטות והתריעה בפני התושבים לחדול מכך.

במחוז מיאמי דייד, ראש העיר, קרלוס חימנז, הורה אמש על סגירת שערי המרינות ומעגני הספינות במטרה למנוע מאנשים את הגישה למימי פלורידה.

משחק כדורסל כאילו הכל כרגיל, במחוז לוס אנג'לס

"אני מאוכזב לראות תמונות וסרטונים של סירות קרובות אחת לשנייה כשעליהן קבוצות גדולות של אנשים. המדינה נמצאת במצב חירום, ויותר מאי פעם, אנו זקוקים לאחריות אישית של כל תושב", אמר חימנז אשר גם החליט על סגירת מספר חופים ובתי מלון במחוז. 

לדבריו, בתקופה הקרובה, כוחות משטרה יפגינו נוכחות בחופים ובמים על מנת לאכוף את האיסור.

במדינת אילינוי, בה כמו בקליפורניה ופלורידה, הוכרז מצב חירום ונהלי בידוד וסגירת עסקים ומקומות בילוי, המשטרה המקומית בשיקגו נאלצה לפרוץ בכוח לתוך שתי מסיבות שהפרו בגסות את צו המושל.

אחת מהן נערכה בדירת AirBnB. החוגגים פונו על ידי המשטרה אך, בשלב זה, כל עוד מדובר בהפרת הנחייה ולא בעבירה, לא בוצעו מעצרים בעקבות זאת. 

צעירים בפלורידה במשחק היאבקות על רקע קריאות הלועגות למחלת הקורונה

מושל אילינוי, ג'יי.בי פריצקר, הסביר כי הנחיית ההישארות בבתים ננקטה בהתייעצות עם גורמי רפואה ונלקחת ברצינות המרבית. הוא הדגיש כי אילולי צעדים דרסטיים אלו, נשלם מחיר בחייהם של עשרות אלפי בני אדם במדינה".  

ההסברים של המושלים וראשי הרשויות העירוניות אינם ססמאות חסרות שחר. 

לצערנו, מדינות מרכזיות באירופה משמשות כמודל לדוגמה של שאננות, זלזול בהנחיות ותחושת ה"לי זה לא יקרה". המוכרת שבהן היא איטליה אשר מובילה מידי יום מאות גופות במשאיות צבאיות. 

עד לפני שבועות ספורים רף הנדבקים בה עמד על סביב 200 ולמרות החלטה מהירה של הרשויות על סגירת השערים בפני מבקרים מסין והעלאת המודעות, הציבור הגיב באדישות.

כוחות משטרה עוצרים מסיבה במהלך הסופ"ש, בשיקגו, אילינוי

כיום בתי החולים בצפון המדינה קורסים, ונעשית סלקציה קשה מנשוא בין המועמדים למכונות הנשמה, כאשר צעירים מקבלים עדיפות על פני חולים מעל גיל 60. אלפי הקורבנות מעבירים את רגעיהם האחרונים לבד, ללא בני המשפחה שמחשש להידבקות, נאסר עליהם להגיע.

 בזמן כתיבת שורות אלו, 64 אלף בני אדם נדבקו במדינת המגף ומעל 6,000 כבר מתו. גם בספרד (2,311 מקרי מוות, לעומת 30 עד לפני שבועיים!) וצרפת (860), העתיד לא נראה מזהיר.

תמונות רבבות המבלים, שראינו בסופ"ש, מגבירות את החשש שגם אנחנו כאן בארה"ב בדרך.

תרחיש הבלהות: משאיות צבאיות מפנות מאות גופות מידי יום באיטליה. לאור האדישות, האם חלילה גם אנחנו בדרך?

מנגד, דרום קוריאה אשר בה עד לא מזמן נרשמו מאות מקרי הידבקות מידי יום, גם כן הייתה בדרך לאובדן שליטה. מבצע בדיקות רחב היקף, הפריד את החולים מאשר האוכלוסיה והציל את המדינה מקטסטרופה.

אך לא רק הוא. משמעת עצמית גבוהה מאוד של התושבים בכל הקשור לשמירה על כללי הזהירות והריחוק החברתי, תרמה באופן עצום למיגור המגיפה ועד כה מספר המתים בה עומד על "רק" 111. ביחס למדינות אירופה, מדובר בנתון חלומי.

כלומר, יש בפנינו מודל מובנה לצמצום היקף התפשטות המגיפה, ולמרות זאת, חלקים גדולים בציבור בארה"ב אדישים או בוחרים לעצום עין.

החודשים הקרובים יהיו קריטים במאבק מול המגיפה. מלבד המחיר הכלכלי שכולנו משלמים, גם הפגיעה בחירות היא קשה לעיכול והדבר מובן. למרות זאת, פגיעה בבריאותינו ובחיי יקירינו, קשה מנשוא הרבה יותר.

ברור שהמצב הנוכחי אינו תלוי רק בנו כאוכלוסייה ישראלית קטנה יחסית בארה"ב, ורובנו, למודי ניסיון מחיים בצל מתיחות, נטולי אדישות ומודעים לגודל השעה. אך עדיין, על כל אחד מאיתנו להפנים שבאתגר הנוכחי, הקלישאה "השינוי מתחיל בתוכנו", נכונה מאי פעם.

ברגע שנפסיק לחשוב שאם החוף או הפארק ריקים כרגע, וזהו זמן טוב ללכת לשם, אלא נבין שאם כל אחד יחשוב כך, לעולם לא נגבור על התפשטות המחלה ונשלם מחיר כבד, אז נדע שלפחות מצידנו, עשינו כברת דרך.

 לכן, כקהילה המונה מאות אלפים בארה"ב, על כתפינו מוטל כובד האחריות בשאלה הגורלית - בסקאלה שבין איטליה לדרום קוריאה, בין שאננות ציבורית שהתבררה כטעות גורלית לבין התנהלות אישית שקולה ואחראית שהצילה עשרות אלפים, באיזה צד אנחנו בוחרים?