הפאניקה והנהירה למזומן החלה: הנתונים מעידים "כל מה שלא שייך לבנק הפדרלי מאבד ערך"

ישנה רק מילה אחת המסוגלת לתאר את מה שקורה כעת בשווקים: פאניקה. פאניקה מוחלטת. ולא רק בשוק המניות, אלא גם אגרות חוב ממשלתיות נמכרות בקצב גבוה.

בסיכומו את תנועות הכספים השבועיות של הקרנות הגדולות, מוסר מייקל הארטנט, מבנק אוף אמריקה כי:

• נמכרו אג"ח בשווי של 180 מיליארד דולרים - מספר שיא
• מתוכם כ-55 מיליארד דולרים היו אג"ח בדירוג השקעה (אג"ח שקיבל דירוג השקעה מחברות הדירוג מודיס, פיטצ' או סטנדרט ופור)  

בתוך שבוע השיא הזה, יום ב' שבר את השיא היומי למכירת אג"ח בכל הזמנים. 

אגרות חוב שמנפיקה ממשלת ארה"ב (צילום: US NEWS)

פירוש הדבר אנשים מבקשים את הכסף שהפקידו לממשלת ארה"ב במזומן. ועכשיו.

אך לא רק שיאי מכירת אגרות חוב נרשמו השבוע:

• ביום שישי השבוע נשבר שיא מכירת המניות  - 20 מיליארד דולרים 
• השבוע נרשם שיא במכירת אג"ח של מדינות מתפתחות - 19 מיליארד דולרים
• מכירת אג"ח מגובה משכתנאות נעשתה בסכום של כ-5 מיליארד דולרים
• והשיא השבועי במכירת אג"ח מוניציפלי (של רשויות מקומיות אמריקאיות) גם הוא נשבר כשאלה נמכרו בסך של כ-11 מיליארד דולר 

במקביל לכך אנו רואים, מהלך של קניה מאסיבית של כ-249 מיליארד דולרים באג"ח פדרלי ובקרנות המתמחות בו ואת הנהירה הרביעית בגודלה בהיסטוריה אל עבר משיכת מזומנים מהבנקים - כ-95 מיליארד דולרים.

שוק המניות מאבד גובה ומהר (אילוסטרציה)

אז מה כל זה אומר בעצם?

את הסיכום הטוב ביותר להיפוך הפתאומי בזרימת האשראי והמימון במשק סיפק גרגורי סטייפלס, ראש מחלקת אג"חים והכנסה קבועה בחברת DWS השקעות, " זרימת הכספים לאג"ח בדירוג השקעה היה כה עקבי בשמונה השנים האחרונות. בדיוק כמו חוואי הקם בבוקר לפזר גרגירים לתרנגול ההודו בחצר האחרית רק שהיום, החוואי הגיע לחצר האחורית ובידו גרזן".

למרות מימדים היסטוריים של מהלכי השווקים, בבלומברג דווח כי כמה חברות מכובדות הנמצאות גם בימים כתיקונם בדירוג השקעה גבוה כגון פפסיקו ווולט דיסני, הצליחו גם בצוק העיתים הנוכחי למצוא ביקוש לאגרות החוב שלהן ולגייס סכומי כסף כמתוכנן.

חברות רבות אחרות מכרו נכסים, ומשכו אשראי חוזר בנקאי כדי להימנע מתלות בשווקי החוב המסחריים במצב חוסר הביקוש הנוכחי.

בתוך כך גדל הביקוש לקרנות המתמחות באג"ח פדרלי, וסך הכסף המושקע בהן עלה לכדי 3.09 טריליון דולרים בסוף השבוע, היות שהשווקים נהרו אל המזומן ומקבילי המזומן.

שיא הזרימה הנוכחי, 249 מיליארד דולרים בשבוע אחד, מגמד את קודמו שנקבע בספטמבר 2008 שלאחר קריסת בנק ליהמן - אז שיעור הזרימה עמד על כ- 176 מיליארד.

כלל המהלכים האלה, הנראים כמקשה אחת, מביעים דבר אחד בלבד - שאבד האמון בכל דבר שאינו ממשלת ארצות הברית וכסף או נייר אחר המונפק מטעמה.

דבר זה אמור לעצור אותנו לרגע של מחשבה, מה יקרה אילו יאבד האמון בממשלה עצמה? האמנם תרחיש שכזה כה בלתי סביר?.

האמנם אין לו תקדימים היסטוריים?.

המעורבות המאסיבית שבאה בעקבות משבר שנת 2008 הביאה התערבויות הולכות מעמיקות ומתמשכות בשוק, המערפלות את המידע הנגיש לשחקנים בו לקבל החלטות מושכלות.

כשבמקביל עומדת השאלה, היכן ילך כל המזומן הנח בחשבונות הבנקים?

אולי לקניית נייר טואלט וטונה בסופרים?