צום לפי מרשם - נחשף הקשר בין המנעות מאוכל לתוחלת חיים ארוכה ובריאה

הימנעות מאוכל (צום לסירוגין) במשך 16-18 שעות יכולה להיות המפתח לטיפול בשלל בעיות רפואיות – מסתמן שכדאי להיאבק בתחושת  ברעב. הביטאון הרפואי "ניו אינגלנד" (The New England Journal of Medicine) סקר על גבי דפיו מחקרים שנעשו על חיות ובני אדם. לשיטת העיתון, הנתונים מצביעים על היתרונות שבהימנעות מאוכל לסירוגין - ירידה בלחץ הדם, ירידה במשקל ואריכות ימים.

אילוסטרציה - Shutterstock

האם קרוב היום בו נתבקש על ידי הרופא לצום (לפרקים)?

מחבר המחקר ופרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ג'ון הופקינס, מארק מאטסון, מדבר על שני סוגי צומות – האחד, צום יומי מוגבל בזמן (אכילה במשך 6-8 שעות ביום ולאחריהם צום למשך 16-18 שעות); השני, צום לסירוגין 5:2 (יומיים בשבוע, צריכה של עד כ-500 קלוריות ביום).

הקאץ'? לפי הדוח, אמריקאים לא צמים לסירוגין, או בכלל (הנורמה היא שלוש ארוחות ביום, בנוסף לארוחות ביניים), זאת הסיבה שרופאים רבים לא רואים בהימנעות מאוכל פתרון בר קימה לבעיות רפואיות שונות, כפי שמציע המחקר.

איך זה עובד?

היתרונות הבריאותיים בצום לסירוגין נתגלו בעבר בקרב אנשים בעלי עודף משקל ובמכרסמים, עם זאת לא ברור האם הירידה במשקל היא האחראית לשיפור הבריאותי הכללי, או שמא הצום.

חלופה בין צום לאכילה יכולה לשפר את בריאות התאים בגוף, אומר מאטסון, כנראה כתוצאה מתהליך (מיתוג) מטבולי, בו מייצרים התאים אנרגיה על ידי שריפת שומן.

היתרונות:

ממצאי המחקרים השונים מקשרים בין צום לסירוגין לירידה במשקל, אריכות ימים, בריאות הלב ושיפור קוגניטיבי.

המחקר מציין את תושבי אוקינאווה, יפן, הידועים באריכות ימים, דיאטה מזינה ודלת קלוריות. המחבר מציע שצום לסירוגין בקרב התושבים תורם למצבם הבריאותי וגילם המאוחר.

צום לסירוגין עוזר לאזן את רמות האינסולין בגוף ובכך להוריד את רמת הסוכר בדם. במחקר מצומצם מ-2018, נמצא כי שלושה חולי סכרת (2) לא נזקקו לאינסולין, זאת לאחר ירידה במשקל כתוצאה מהימנעות מבוקרת מאוכל – ממצא המאתגר את הדעה הרווחת, לפיה מחלת הסכרת לא ניתנת לריפוי.

מחקר אחר, שמאטסון שותף לכתיבתו, הראה כי אותו מיתוג מטבולי מקנה עמידות גדולה יותר בפני לחץ (Stress), בקרב קשישים, על ידי אופטימיזציה של פעילות מוחית ואלסטיות עצבית; המבוגרים, אלה שעקבו בקפדנות אחרי דיאטה דלת קלוריות (צום לסירוגין), הפגינו יעילות קוגניטיבית טובה יותר (שיפור הזיכרון), בהשוואה לנבדקים שלא צמו. במחקר אחר נרשם שיפור ביכולת הגופנית אצל הצעירים שנבדקו; הנבדקים, שעקבו אחרי משטר דיאטה קפדני (צום של 16 שעות ביום) ואימוני כוח במשך חודשיים, איבדו שומן ומנגד העלו מסת שריר.

אילוסטרציה - Shutterstock

סייגים:

השפעותיה של הימנעות מבוקרת מאוכל לטווח ארוך עדיין לא ידועות, והנתונים שאכן קיימים אינם מספקים תמונה רחווה וכוללת. הסיבה לכך - הניסויים הקליניים, שנערכו מכבר, התמקדו בנבדקים בעלי עודף משקל; על כן הממצאים לא בהכרח חלים על קבוצות בעלי מאפיינים גופניים אחרים.

דבר נוסף, לפי מאטסון, מדובר בדיאטה שקשה לעקוב אחריה, במיוחד בארה"ב, בה הדעה הבריאה והרווחת היא אכילה של שלוש ארוחות ביום. דיאטה זו הינה דרך טבע אצל אמריקאים רבים - מטופלים, כמו גם רופאים רבים, לא ששים לשנות דפוסי אכילה באופן כה דרסטי.

השינוי, בלי כל ספק, השאיר את הנבדקים רעבים, רגיזים ומתקשים להתרכז. 40% מהמשתתפים, שבמסגרת המחקר הוראו לצום לסירוגין, פרשו בטרם עת, ציין ד"ר פרנק הו (יו"ר המכון לרפואה ציבורית באוניברסיטת הרווארד). "זהו טבע האדם, הרצון לצ'פר עצמנו לאחר עבודה קשה ומספקת, כמו אימון או צום לפרקים, עלול להסתיים בהאבסה (אכילה מיותרת בסיום הצום)."

לפי ד"ר מאטסון, "על המטופלים לזכור כי תחושת הרעב, כמו גם גילוייה הגופניים והקוגניטיבים, במהלך הצום, היא נורמלית לחלוטין והיא תחלופנה לכשהגוף יתרגל להרגלי האכילה החדשים (2-4 שבועות, לערך).