תלונה כנגד אוניברסיטת קולומביה הוגשה למשרד החינוך: "סטודנטים יהודים סובלים מאווירה עוינת"

ימים ספורים לאחר שדונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המרחיב את ההגדרה של אפליה כנגד יהודים, סטודנט ישראל-אמריקאי הלומד באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק פנה אל משרד החינוך בדרישה שישימו סוף לאנטישמיות שהוא וסטודנטים יהודים נוספים חווים.

"שבוע האפרטהייד הישראלי" שנערך בקולומביה מוקדם יותר השנה (צילום: טוויטר)

כזכור, הצו הנשיאותי נועד למגר את תופעת האנטישמיות בקמפוסים ברחבי ארה"ב, והוא למעשה חידד את נושא האנטישמיות בכל הנוגע לחוק זכויות האזרח משנת 1964. כעת, ג'ונתן קרטן דורש ממחלקת זכויות האזרח במשרד החינוך (Office for Civil Rights, או OCR) לחקור את האוניברסיטה היוקרתית.

"בכל שנותיי כעורכת דין בנושא החינוך, לא נתקלתי באווירה כה עוינת שנמשכה זמן רב ללא תגובה ניהולית", אמרה לורי טאקר, בכירה ב-Lawfare Project, ארגון הפועל למען זכויותיהם של יהודים באוניברסיטאות אשר הגיש את הבקשה ל-OCR בשמו של קרטן.

אוניברסיטת קולומביה שבניו יורק (צילום: Shutterstock)

לטענת הארגון, קרטן וסטודנטים יהודים נוספים חוו "אפליה מערכתית" מארגונים אנטי-ישראלים כגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין", או SJP. ברוק גולדשטיין, מייסדת Lawfare Project, פרסמה הודעה ובה אמרה כי הצו הנשיאותי של טראמפ "פותח בפני הארגון דרך חוקית לעצור את מפגן השנאה במוסדות החינוך".

בחודש אפריל האחרון, ארגון SJP הצטרף ל-"שבוע האפרטהייד הישראלי" של תנועת ה-BDS שנערך בקולומביה. כעת, מקווים ב-Lawfare, הצו הנשיאותי יאפשר להגדיר את ההשתתפות הזו כאפליה מאחר שיצרה אווירה עוינת עבור סטודנטים יהודים.

הנשיא טראמפ במעמד החתימה על הצו שמכריח את מוסדות הלימוד להתייחס בחומרה לאנטישמיות (צילום: Getty Images)

לפי הצו הנשיאותי, על משרד החינוך לעשות שימוש בהגדרתו של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה לאנטישמיות כאשר סוגיות נבחנות. ולפי הגדרה זו, הטענה שישראל הינה "מדינה גזענית" או "מדינת אפרטהייד" היא בהכרח אנטישמית.

מנגד, הארגונים SJP ו-BDS יטענו כי הצו נועד להשתיק את הביקורת שמופנת כלפי ישראל, ויתכן כי הסוגיה תוכרע בסופו של דבר ע"י בית המשפט.

ניל שר, שבעברו עבד במשרד המשפטים האמריקאי כתובע של פושעי מלחמה נאצים ומי שהגיש תלונה על אנטישמיות בשמו של סטודנט יהודי באוניברסיטת ניו יורק (NYU), אמר השבוע לכתב העת "ניוזוויק" כי הקו בין ביקורת לגיטימית לבין אנטישמיות נחצה כאשר צצים שאלות על זכות קיומה של מדינת ישראל - דבר שאכן קרה במהלך "שבוע האפרטהייד הישראלי" בקולומביה.