אנשי הנשיא: היהודים הבכירים בממשל דונאלד טראמפ

כשהזמר החסידי ברי וובר סיים את שירת ההמנון האמריקני ניגש הרב יוסף-צחק יעקובסון לבמה. אחריו יעלה נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ. היה זה לפני כשבוע כאשר הנשיא ה-45 נכח באירוע של תומכים יהודים אורתודוקסים במלון האינטרקונטיננטל בניו יורק.

הרב יעקובסון התקשה לעצור את השבחים  ''בכל זמן הגלות לא קם לעם היהודי תומך כה גדול'' הקהל הנרגש קם מהכסאות והחל לפרוץ בקריאות "Four more years" בטרם האורח המרכזי של הערב ניגש לבמה קינח יעקובסון בברכת המלכים הנאמרת כאשר ניצבים רבנים למול מנהיגי אומות העולם - "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנשא מכבודו לבשר ודם" הקהל ענה פה אחד - אמן!

הנשיא טראמפ במהלך ביקורו בכותל (צילום: Getty Images)

נשיא ארה"ב לא איכזב. במהלך נאומו הקהל שרק בוז ומחא כפיים, גער וצהל, קם וישב, כאילו היו הם באחת מעצרות טראמפ הנערכות באצטדיונים ולא יושבים בשולחנות של מלון יוקרתי למול יינות יקרים, שמלות מעצבים, ושנדלירים.

השולחנות הערוכים והאווירה הרשמית לא הפריעו לטראמפ לספק את הסחורה "גדלתי בברוקלין, מוקף ביהודים, כמעט כל חבריי היו יהודים, אך איני מבין את היהודים הליברלים, מישהו כאן יכול להבין מה האינטרס שלהם? למה הם נגד ישראל כל כך?" הקהל הגיב בבוז משריק אוזניים.

"איני יודע מאיפה באים הליברלים האלה שהם יהודים ושלא אכפת להם מישראל. כמו בניו יורק טיימס" כאשר הזכיר הנשיא את חברת הקונגרס איליאן עומאר, ואת חברת הקונגרס אלכסנדרה אוקזיו קורטז (התומכות בפעילות הBDS) שוב יצא הקהל מגדרו. הנשים חבושות הפאה נראו משועשעות במיוחד.

טרם ירד מהבמה סיפק הנשיא עוד ציטוט לפנתיאון כשברומזו לפעילות וועדת ההדחה של הקונגרס העיר כי "במקרה הנורא מכל אם ידיחו אותי אוכל ללכת לישראל. יש לי שם 98% אחוזי תמיכה" הציטוט הגיע גם לאוזני העיתונאים הישראלים שמיהרו לדווח על כך.

טראמפ - והיהודים , אהבה שנאה

הכנס בניו יורק לא שיקף את עמדת רוב מניין יהודי ארה"ב כלפי הנשיא, אלא בעיקר את עמדת יהדות ניו יורק האורתודוקסית. יהודים יודעים לומר כי נשיא כזה או אחר היה טוב עבורם, קרטר? גרוע. קלינטון? חבר עקשן, בוש? בעל ברית תקיף. אך נדמה כי בתולדות הפוליטיקה היהודית באמריקה אין מערכת יחסים כה סבוכה, פרדוקסלית ובלתי מובנית כמו זו שבין הנשיא ה-45 והקהילה היהודית. מחד מעגל יועציו ושריו הקרובים ביותר יכול בקלות להשלים מניין, מאידך בראש אויביו הפוליטיים והתקשורתיים עומדים גם בני עם סגולה.

לפני כחודשיים שוב עלתה לראש סדר היום הפוליטי שאלת טראמפ והיהודים. היה זה כאשר האשים הנשיא יהודים ליברלים כי הם "או בורים או חסרי נאמנות" גם בני הקהילה המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית הרימו גבה, אחרים מחו על נימת הדברים מהם נדף ריח של סטריאוטיפ כואב. יהודים כאזרחים שאינם נאמנים למדינתם. עבור התקשורת הייתה זו עוד אמירה אומללה שנוצלה בכדי להביך את הנשיא. הנשיא כהרגלו לא התנצל, והסערה שכחה.

לדברי דייויד רובין מחבר הספר "טראמפ והיהודים" "מערכת היחסים של הנשיא עם הקהילה היהודית נושאת אופי מאד אישי. חלק מהחלטות המפתח שלו הנוגעות לירושלים, הסכם הגרעין עם אירן, ואפילו המדיניות הכלכלית נבעו ישירות ממערכות יחסים חיוביות של הנשיא עם גורמים בקהילה היהודית. אלה קשרים שהנשיא טיפח במשך שנים" אך גם רובין תוהה בספרו "כיצד נשיא שהינו כה טוב לעם היהודי לא מסוגל להשיג את תמיכתם?"

את התשובה לכך יש למצוא כמובן במסורת הליברלית-דמוקרטית של הקהילה היהודית באמריקה.  

העובדה שיהודים ליברלים בכירים כמשפטן אלן דרשוויץ ממשיכים לעמוד לצד הנשיא היא עובדה יוצאת מן הכלל המעידה על הכלל. שכן בראש מאמצי הדחתו ניצבים יהודים המייצגים קולות ליברליים כג'רי נאדלר, צ'אק שומר ואדם שיף בבית הנבחרים, בעוד בראש הניו יורק טיימס וסי.אן.אן - צמד גופי התקשורת שהנשיא בוחר להשמיץ יותר מכל - עומדים ג'ף צוקר ומשפחת סולצברגר. גם הם כמובן בני העם הנבחר. חד צדדי כן? תחשבו שוב, אם בראש מערך התוקפים ניצבים יהודים, הרי שגם בראש מערך ההגנה של הנשיא נעמדים אנשי רוח, שדרנים ופרשנים יהודים הזוכים למליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ברדיו האמריקני, ובפריים-טיים של ערוצי החדשות, ביניהם סטפן מוליניו, בן שפירו, מארק לוין, דייויד הורביץ, מייקל סאבאג', ודייב רובין כולם נמנים עם תומכיו האדוקים ביותר - ובהשפעת אחדים מהם כמובילי דעת קהל (במיוחד שפירו וסאבאג') אין לזלזל.

הפיצול בתקשורת האמריקנית בין יהודים שמרנים ודמוקרטים התומכים ומתנגדים לנשיא מבטא את השסע המלווה את הקהילה היהודית בארה"ב שמאז הטלטלה שעברה ב2016 מתקשה למצוא שפה משותפת בין זרמיה השונים.

ג'ייסון גרינבלט (צילום: רויטרס)

הקשרים האישיים, ההערצה, והחשדנות

מי שאביו היה תומך נלהב של ישראל ותרם למוסדות יהודים בשנות השישים והשבעים (ואף הסתיר את מוצאו הגרמני כדי לא לפגוע ברגשותיהם) גידל בן שהפך לאיל נדל"ן ואיש עסקים המקיף עצמו בעורכי דין ורואי חשבון הנבחרים לא אחת על פי מוצאם היהודי.. בשנת 2014 בהומור או שלא צוטט כמי שאומר כי "האנשים היחידים שמותר להם להתעסק לי בכסף הם יהודים באיזור המטר שבעים החובשים כיפה לראשם בכל יום". במקרה או שלא צמד יועציו הכלכליים הבכירים הם יהודים. (להלן)

אך היותו ניו יורקר שגדל בברוקלין בתפקופת השיא של יהדות ניו-יורק, קרבתו לארגונים יהודיים, למפיקים בהוליווד, ולאנשי נדל"ן יהודים נשכחה משעה שבכירים בקהילה היהודית הביעו דאגה מקשריו עם תנועת האלט-רייט. מתיעובו לפוליטקלי קורקט. ממדיניות ההגירה הקשוחה. ומטענות לשנאת זרים שנתפסה כעומדת בניגוד לעולם הערכים הליברלי-דמוקרטי עימו מזוהה מרבית הציבור היהודי בארה"ב.

כוכבים יהודים כנטלי פורטמן, והזמרת פינק הצטרפו להוליווד במתקפה על הנשיא החדש במהלך השנים 2017-2018 זאת בזמן שקשריו עם סטיבן באנון שנחשד באנטישמיות, במקביל לעלייה חדה במקרי האנטישמיות בשנה שלאחר היבחרותו, הפכו אותו לגורם מעורר מחלוקת בדעת הקהל היהודית ולו מהסיבה שככל שהאשמות כי הוא אנטישמי גברו כך הלכה והתחזקה עמדתו הפרו-ישראלית עד שהתבררה כחסרת תקדים בתולדות וושינגטון.

החלוקה בקרב דעת הקהל היהודית ברורה. ארגונים כ-ADL (הליגה נגד השמצה) רבנים רפורמים, פעילים חברתיים מהזרם הליברלי, וגם רבים מאנשי הרוח היהודים ממהרים לגנות את הנשיא חדשות לבקרים, מנגד ארגונים אורתודוקסים יוצאים מגדרם להלל ולשבחו, וקשה להמעיט מההערצה הגלויה והכמעט דתית כלפיו בקרב הקהילה האורתודוקסית המזוהה בדרך כלל עם המפלגה הרפובליקנית כמו גם לתמיכה בה הוא זוכה מראשי הארגונים הציוניים כ-ZOA ו-AJC.

בקהילה הישראלית היחס בעיקרו אוהד בשל גישתו הפתוחה והפרקטית לעסקים, ועמדותיו כלפי ישראל, עם זאת רבים מעידים כי מדיניות ההגירה הקשוחה שמתווה וושינגטון מפריעה ללא מעט ישראלים חסרי מעמד חוקי המבקשים להשתקע בארצות הברית לעשות זאת.

בין הקצה הרפורמי והאורתודוקסי ניצבים אנשי הקהילות הקונסרבטיבית המגלים יחס אמביוולנטי לטראמפ - תמיכה בלתי מסויגת בעמדותיו הפרו-ישראליות, ומחאה כנגד עמדותיו בנושאי פנים.

סטיבן מילר (צילום: Getty Images)

הממשל היהודי ביותר 

בפועל המציאות היא שממשל טראמפ הוא הממשל היהודי ביותר וגם הפרו-ישראלי ביותר בתולדות ארה"ב.

ליהודים היסטוריה עשירה בבית הלבן. הנרי קיסינג'ר מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי היה הקוסם הדיפלומטי הכל-יכול של ניקסון, הנרי מורגנת'או היה שר האוצר המיתולוגי של רזוולט ואבי הניו-דיל בזמן מלחמת העולם השנייה שהפיח חיים בכלכלה האמריקנית והוציא אותה מתוך השפל הגדול, ומדלן אולברייט מזכירת המדינה בימי ממשל קלינטון ניהלה סדר עולמי חדש בו רק מעצמה אחת הייתה קיימת במהלך שנות התשעים. אך באף ממשל לא הייתה כמות כה רבה של יהודים בעמדות מפתח כמו בזה של טראמפ. בחרנו חמישה מתוך כמה עשרות אנשי מפתח המקיפים את הנשיא. אלה נבחרו בשל חשיבותם בעיצוב המדיניות הכלכלית, הפוליטית, והדיפלומטית האמריקנית בשנים האחרונות. 

לארי קודלוב וסטיב מנוצ'ין אחראיים על הנס הכלכלי שחולל הנשיא ועל הסכמי הסחר הבינלאומיים שחתם. סטיבן מילר אחראי על מדיניות ההגירה שזוכה לתמיכה אדירה בקרב מרבית אזרחי ארה"ב, מילר הוא גם כותב הנאומים ויועץ התקשורת שבזכות לשונו החדה ועמדותיו הקשיחות בנושאי הגירה הפך לשנוא התקשורת האמריקנית. את ג'ארד קושנר חתנו של הנשיא וראש מערך מדיניות הפנים של הנשיא אין צורך להציג בפני הקורא הישראלי, הוא אחראי על רפורמת במערך בתי הסוהר האמריקני, על יישום מדיניות חדשה ביחס לתשתיות ואנרגיה, ועל מדיניות התעסוקה הפדרלית. ג'ייסון גרינבלט אחד מראשי המערך הדיפלומטי של הנשיא והשליח המיוחד למזרח התיכון, גם מוכר לישראלים רבים - הוא נחשב כמי שהצליח לייצב במידה רבה את הדיפלומטיה המזרח תיכונית של ארה"ב ולהחזיר את העולם הסוני לצידה של אמריקה לאחר שנות אובמה.

ג'ארד קושנר (צילום: Getty Images)

עורך הדין של הTrump organization והיועץ המיוחד למזרח התיכון

ג'ייסון גרינבלט

ג'ייסון גרינבלט , בן לניצולי שואה מקווינס עבר את המסלול עליו כל אם יהודיה חולמת. לימודים במוסד האורתודוקסי-מודרני היוקרתי 'ישיבה יוניברסיטי', קריירת נדל"ן מצליחה, גיחה מוצלחת בעולם העסקים (כמתחרה של סטארבקס), והפיכה לראש המערך המשפטי של תאגיד טראמפ. גרינבלט עובד בצמוד לטראמפ כבר למעלה מעשרים שנה ומטפל בכל נושאי המשפט העסקי בהם מעורב הנשיא. בבית הלבן הוא אחראי לנושאים רגישים כיחסי ארה"ב-קובה, ולדיפלומטיה המזרח תיכונית, בשונה מרוב חובשי הכיפה האמריקנים גרינבלט ידוע כתומך בפתרון שתי המדינות זאת למרות עמדתו כי ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. בספטמבר הודיע כי לא ימשיך בבית הלבן לכהונה שנייה מסיבות משפחתיות.  

יועצי הסתרים

ג'ארד קושנר, החתן, והאחראי על מדיניות הפנים.

ג'ארד קושנר נולד כמאמר הקלישאה עם כפית של זהב בפה. בן למשפחת נדל"ן אורתודוקסית עשירה בניו יורק הוא נישא לבתו הבכורה של הנשיא בשנת 2009 לאחר שזו עברה תהליך גיור. למרות כפית הזהב קושנר עצמו ניחן בכישורים אנליטיים יוצאי דופן, את הרווארד סיים עם תואר שני בהצטיינות יתרה, בגיל 30 הפך לסמנכ"ל חברת הנדל"ן השנייה בגודלה בניו יורק, ומחמו הוא זוכה לכינויים "מבריק" "פנטסטי" ו"יוצא דופן". במהלך מסע הבחירות קושנר הכין את נאומיו של הנשיא בועידת איפא"ק, עזר לתכנן את סדר המדינות בהם יופיע, והיה ידוע כמי שהמליץ על אסטרטגיית הדיבור החופשי של טראמפ. קרי שהנשיא פשוט יהיה עצמו בלי כל גינוני הפוליטיקלי קורקט. מאז התמקם בבית הלבן קושנר הפך לראש מערך מדיניות הפנים של הנשיא ומתעסק בעיקר בנושאי תעסוקה, תשתיות, ואנרגיה. יש הטוענים שעימותים ומתיחות בינו ובין סטיב באנון הם הסיבה שהאחרון נאלץ לעזוב את הבית הלבן לפני כשנתיים.

סטיבן מילר - כותב הנאומים, איש הסוד, וארכיטקט מדיניות ההגירה.

"אני מנתק את כל קשריי עם האחיין שלי" הודיע לפני מספר חודשים דודו של סטיבן מילר לוושינגטון פוסט. הרקע, מילר עומד בראש מדיניות ההגירה של הנשיא. הצעיר שבקרב מעגל המקורבים של הנשיא (יליד 1985) מילר נולד להורים בני המעמד הבינוני בסנטה מוניקה. בתיכון כבר חיבר מספר ספרים על חופש נשק, וטיפח קשרים משמעותיים עם דמויות מפתח כדייויד הורביץ, וריצ'ארד ספסנר (אבי האלט-רייט עימו חלק חדר כסטודנט באוניברסיטת דיוק). לאחר שנות הקולג' הגיע מילר לוושינגטון שם הפך לעוזרו של חבר הקונגרס היהודי אריק קאנטור, וליועצה של חברת הקונגרס מישל בכמן. מילר סייע לנשיא לכתוב את נאום ההשבעה שלו ומאז הפך אחראי לקו התקיף שנוקט הנשיא נגד התקשורת האמריקנית. יש הטוענים שהתפטרותה של היועצת לביטחון הלאומי קריסטין נילסן הייתה בהשפעת מילר שכאחראי על מדיניות ההגירה בבית הלבן ראה בה כאישיות"רופסת מדי". מילר אינו חוסך מחמאות מהבוס "טראמפ הוא גאון פוליטי הוא הוריד את שושלת בוש, שושלת קלינטון ואת התקשורת האמריקנית"

הכלכלנים

לארי קודלוב - ראש המועצה הלאומית לכלכלה (עם תואר בהיסטוריה)

לארי קודלוב בן ה72 צמח בתקופת השיא של וול-סטריט, מספרים כי יכולות החיזוי שלו הן על-טבעיות זאת למרות שהגינונים שלו משדרים יותר קלינט איסטווד מוורן באפט.

האסטרטג מאחורי הנס הכלכלי שחולל הנשיא בכלכלה האמריקנית היה במהלך שנות השבעים זאב וול סטריט טיפוסי, לאחר גיחה קצרה כיועץ כלכלי בכיר למשטר רייגן בשנות השמונים, החליט קודלוב ללמד כלכלה במספר מכללות (למרות שאין לו השכלה רשמית בכלכלה שכן את התואר השני שלו בהרווארד במדיניות כלכלית לא השלים). בשנות התשעים הפך לפרשן כלכלי בכיר בערוצי התקשורת וליועץ-על לתאגידים במגזר הפרטי. טראמפ קרא לו לעמוד בראש המועצה הלאומית לכלכלה משעה שנכנס לבית הלבן. בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה כיהנו ארבעה יהודים באופן רצוף מאז 1980 ביניהם אלן גרינספאן.

סטיב מנוצ'ין - שר אוצר, מפיק הוליוודי, ושותף של ג'ורג' סורוס 

אם קודלוב אחראי על המועצה הלאומית לכלכלה (שהינה בפועל גוף מרסן למול כוחו של הבנק הפדרלי) הרי שמנוצ'ין אחראי על משרד האוצר האמריקני ובכך גם על מדיניות הסחר עם סין והאיחוד האירופאי. מנוצ'ין נמצא בכל שולחן משא ומתן בין ארה"ב ואומות העולם. יליד קונטיקט, בוגר ייל, ומנכ"ל לשעבר של בנק ההשקעות הגדול בעולם גולדמן סאקס, מנוצ'ין הצטרף בשלב מוקדם לקמפיין של טראמפ כיועץ כלכלי. כמו הנשיא הוא תמך בהורדת מס החברות, קרא להסתמכות על אנרגיה אמריקנית, שאף לפתיחת עסקים לתחרות ולצמצום בירוקרטיה מיותרת. למנוצ'ין הייתה בעבר חברה בבעלות משותפת עם לא אחר מג'ורג' סורוס, בנוסף הוא גם היה שותף בהפקת סרטים כ"בטמן נגד סופרמן" "מקס הזועם" "המלך ארתור" בהם שימש כמפיק בפועל. 

שנה אחרי פיטסבורג שנה לפני בחירות

למעלה משנה עברה מאז הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. בשעות שלאחר הטבח נשא הנשיא קריאה נרגשת באוזני מליוני אמריקנים להילחם באנטישמיות מכל סוג שהיא. הוא התעקש לסוע מספר ימים לאחר מכן לזירת הפשע, לפגוש את הפצועים ולנחם את משפחות הקורבנות. הנשיא שזכה לגינוי תקשורתי על הנסיעה לאתר הטבח (דווקא מצד פרשנים לא יהודים) התקבל בחום על ידי שלושת מנהיגי הזרמים היהודים בעיר. היום כבר ברור גם לדמוקרטים מהזרם הרפורמי שהנשיא ה-45 אינו אנטישמי. אמנם הוא ימשיך לזכות בחוגים ליברלים לכינויים כגזען, מיזוגן, אך עתה ברור מעבר לכל ספק כי באנטישמיות לא ניתן להאשים נשיא שהעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים.

בקרב אורתודוקסים, ישראלים ויהודים רפובליקנים האהדה כלפיו כה עזה עד כי רצה בדיחה "מה ההבדל בין טראמפ ויהודים דמוקרטים.? שלטראמפ יש נכדים יהודים".

בעוד שנה מהיום ילך הבוחר היהודי-אמריקני לקלפי. יהודים ידועים כקבוצה האתנית בעלת אחוז ההשתפות הגבוה בארה"ב. במספר מדינות מפתח כניו ג'רזי, מישיגן, מרילנד, פנסילבניה, ואיך לא פלורידה לקול היהודי תהיה חשיבות מכרעת. העברת שגרירות ישראל לירושלים, ההכרה בגולן וההחלטה כי ההתנחלויות הישראליות אינן מפרות את החוק הבינלאומי, לצד ביטול הסכם הגרעין עם אירן, כמו הגינוי הנחרץ של אנטישמיות מכל סוג שהיא - האם הם יצליחו לשנות את הלך הרוח בקרב יהדות ארה"ב?. האם הם יגרמו לנשיא טראמפ להיות הרפובליקני הראשון מאז ניקסון שזוכה ללמעלה מ40% תמיכה של הקול היהודי?.

יהדות ארה"ב עדיין לא החליטה מיהו דונלד טראמפ עבורה. היא עודנה מפוצלת ושסועה.

הזמן יגיד. בינתיים הנשיא נאבק בחוד חנית המבקש להדיחו והמורכב מיהודים, במאבק זה הוא נעזר איך לא גם ביהודים.