בהתאם למדיניות טראמפ: בעלי תארים מתקדמים קיבלו עדיפות בהגרלת ויזות H-1B
המעסיקים שאמונים על הגשת הבקשות כנראה הפנימו את המדיניות החדשה, דבר שבא לידי ביטוי בכך שמחצית מהבקשות היו בעבור המחזיקים בתואר שני ומעלה ממוסדות לימוד אמריקאים. בנוסף, נרשמה עלייה באישורים שניתנו לבעלי התארים לעומת אשתקד
07.27.2019 18:00
אייל בזורה
יותר בעלי תארים אקדמיים ממוסדות לימוד אמריקאים נבחרו במהלך הגרלת אשרת העבודה H-1B, כך על פי רשויות ההגירה הפדרליות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
בהתאם למדיניות של הנשיא טראמפ, לפיה יש לתת עדיפות למוצרים ועובדים אמריקאים, השנה הונפקו 20 אלף אשרות עבודה למי שמחזיק בתואר שני ומעלה מאוניברסיטה אמריקאית. על פי הנתונים שפורסמו ע"י רשויות ההגירה, 63% מהבקשות שאושרו היו לאותם בעלי תארים, וזאת לעומת כ-55% אשתקד.
כפי שדיווחנו בעבר, יותר מ-201 אלף בקשות להנפקת אשרת העבודה הוגשו ע"י המעסיקים, ויותר מ-100 אלף מהם היו בעבור בעלי תואר אקדמי מתקדם. למרות שיותר בקשות הוגשו לאישור, המשרד לשירותי הגירה (United States Citizenship and Immigration Services) פועל לפיו הנחיות הנשיא ומנפיק פחות אשרות כניסה, שהפכו לנקודת מחלוקת גדולה בנושא ההגירה.
מצד אחד, חברות רבות בעמק הסיליקון נשענות על האשרות הללו כדי למשוך אליהן את העובדים המוכשרים ביותר, כולל ישראלים רבים. מאידך, יש לא מעט דיווחים שהחברות מנצלות את הוויזות כדי להביא עובדים זרים, שלרוב מקבלים שכר נמוך ממקביליהם האמריקאים. מאז שהנשיא טראמפ החל את כהונתו, רשויות ההגירה מסרבות ליותר בקשות ודורשות יותר הוכחות של לגיטימיות מהמעסיקים.
נכנס לעובי הקורה בכל הקשור לאשרות עבודה. הנשיא דונאלד טראמפ
בתחילת השנה, פרסם המשרד לענייני אזרחות ושירותי הגירה (U.S. Citizenship and Immigration Services) את הנתונים של שלוש השנים האחרונות ובהן חל גידול עצום בכמות הסירובים לוויזה מסוג H-1B. חשוב להבהיר כי מדובר בוויזה שמעניק אפשרות לעבוד באופן זמני בארה"ב.
הנתונים חשפו כי חברות ענק, בייחוד מהתחום הטכנולוגי כגון פייסבוק, גוגל ואפל, מקבלות את אישור המשרד על כמעט כל הבקשות להפנקת ויזה. אך בקרב חברות קטנות יותר, שיעור האישור ירד באופן משמעותי. על פי הנתונים הממשלתיים הרשמיים, בשנת 2018 נרשמה ירידה של 85% בכמות הוויזות H-1B שאושרו.
כעת חשף המשרד את הדירוג "בקשת ההוכחה", בקשה שאותה החברה מעבירה לרשויות ובה מפרטת מדוע היא זקוקה לכך שהעובד יקבל את האישור. בהתאם לכך, הסיבה המרכזית שבגינה סורבו בקשות ההנפקה היא "חוסר יכולת מצד מבקש הוויזה להוכיח שמדובר במשרה שנחשבת ל'משרה מיוחדת'". כלומר, רוב החברות אינן מצליחות להוכיח לרשויות שמדובר במשרה שלא ניתן למלא אותה בעזרת עובד אמריקאי מן השורה.
הסיבה השנייה בדירוג הסירוב היא "חוסר יכולתה של החברה להוכיח שקיים קשר של מעסיק-עובד עם המועמד". במקומות הבאים, המשרד לענייני אזרחות ושירותי הגירה דירג את "חוסר יכולתה של החברה להוכיח שרק אותו עובד יכול לבצע את העבודה למשך כל התקופה בה הוויזה תקפה" במקום השלישי. הסיבה הרביעית הכי נפוצה היא "חוסר היכולת של החברה להוכיח שמבקש הוויזה מיומן בצורה מספקת כדי לבצע את העבודה הנדרשת".
כאמור, ענקיות הטכנולוגיה עושות שימוש רחב בבקשות אלה, ובפועל הן אפילו התאחדו יחדיו כדי לדרוש מהממשל לעלות את המכסה השנתית (כ-85 אלף ויזות מדי שנה). עם זאת, ישנם דיווחים שאותן חברות מנצלות את החוק כדי לשלם פחות לעובדים ממדינות אחרות, דבר שכמובן חוסך מהם את הצורך להעסיק עובדים אמריקאים. הממשל בראשות הנשיא טראמפ הבטיח לבצע רפורמה בכל הקשור לתוכנית הוויזות במדינה, דבר שמאושש במספרים שפורסמו.
