תוקף המוצר חסר משמעות? מנכ"ל רשת סופרמרקטים צרך מזון "מקולקל" במשך שנה

בשנה שעברה בחר סקוט נאש, מנכ"ל ומייסד רשת הסופרמרקטים "Mom's Organic Market", לעשות משהו שרבים מפחדים ממנו: הוא אכל יוגורט חודשים ארוכים אחרי התאריך שפג תוקפו, וזאת כחלק מניסיון שלו לבחון את התוקף האמיתי של המוצרים.

סקוט נאש, מנכ"ל רשת הסופרמרקטים, אכל מזון "מקולקל" במשך שנה שלמה (צילום: AP)

"אכלתי שמנת 10 שבועות לאחר התאריך האחרון לשימוש, ולפעמים גם בשר שתוקפו פג חודש קודם לכן. זה לא הריח רע, פשוט שטפתי ואכלתי", מסביר נאש.

מסתבר שקיים קשר קלוש בלבד בין התאריכים שמופיעים על גבי אריזות המוצר לבין טיב המזון עצמו. במקרים רבים, התאריך שמודפס על גבי האריזה אינו המועד שבו צריכת המזון תהיה מסוכנת, אלא המועד שבו היצרן סבור שהמוצר כבר לא יהיה במיטבו, לעיתים במראה בלבד.

עם זאת, ישנן מוצרי מזון רבים - ביניהם נקניק, חלב לא מפוסטר וגבינות - שצריך לזרוק אותם לאחר שהתאריך האחרון לשימוש עובר.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

על פי המועצה להגנה על משאבים טבעיים (NRDC), כ-91% מהצרכנים האמריקאים טענו שהם זורקים לפח מזון לאחר שתוקפו פג. כתוצאה מכך, אתרי הפסולת מתמלאים במזון שיוצר פחמן דו-חמצני ומתאן, גז חממה מסוכן מאוד. לא רק שמדובר בבזבוז כסף של הצרכן, אלא בזבוז משאבים טבעיים רבים. חשוב לזכור גם את תהליך הגידול, האריזה והפצה של המזון, שגם הוא משתמש במשאבים טבעיים.

מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), חוקרי מזון וראשי תעשיית ייצור המזון מסכימים כולם לגבי פתרון ראשוני לבעיה: הבהרת נושא התאריך האחרון לשימוש כפי שמודפס על גבי האריזה. לפני כשנתיים הוחלט לצמצם את מגוון הדרכים שבהן הוצג התאריך לשניים בלבד: "תאריך אחרון לשימוש" ("use by") ותאריך אחרון שמומלץ לשימוש ("best if used by").

המושג הראשון מצביע על תאריך ספציפי שאחריו לא ניתן לצרוך את המוצר בצורה בטוחה. לעומת זאת, מוצרי מזון שעליהם נכתב "best if used by" יכולים להיאכל גם אחרי התאריך הנ"ל, אך יתכן שלמוצר לא יהיה את אותו הטעם.

מוצר שעושה שימוש ב-"best if used by" (צילום: רויטרס)

למעשה, ה-FDA ממליץ ליצרני המזון לעשות שימוש ב"best if used by", אך הדבר עדיין לא מעוגן בחוק. אין כל חוק פדרלי שמחייב שתאריך כלשהו יופיע על גבי אריזות מזון, מלבד תרכובת מזון לתינוקות ("פורמולה").

אמילי ברודליב, בכירה באגודת הרווארד לחוקי מזון ומדיניותו ("Harvard Food Law and Policy Clinic"), טוענת שהרשויות הפדרליות חייבות להתערב כדי לשנות את המצב הנוכחי: "אנחנו זקוקים לסוכנויות השונות של הממשל הפדרלי לומר בקול ברור: 'זוהי המשמעות של התווים, זה מה שתראו וזו הכוונה'", היא אמרה.

אחרים טוענים שצריך להוסיף תאריכים נוספים לאריזות המוצר, למשל כמה זמן יחזיק לאחר פתיחתו. סקוט נאש טוען שהפתרון צריך להיות יותר חד-משמעי: "צריך להבהיר באיזה תאריך מדובר. זה מצוין וזה הרבה יותר טוב ממה שקיים היום".