לא רק גברים: מה נשים צריכות לדעת על מחלת פרקינסון?

ממחקר שפורסם לאחרונה עולה, כי החולים בפרקינסון בדרום אפריקה נמצאים בגיל מוקדם יותר. החוקרים מטילים בספק את הרעיון של שכיחות גבוהה בקרב גברים, נוכח ההטיה שנוצרת כתוצאה מהאפשרויות לגיוס מתנדבים למחקרים.



מקרן הפרקינסון נמסר, כי המחלה משפיעה כיום על חייהם של יותר מעשרה מיליון אנשים ברחבי העולם. עם זאת, המודעות למחלה ולסימפטומים שלה נמוכה וכך נוצר עיכוב באבחונה. אבחון מוקדם של המחלה מאפשר פעולות מניעה ואסטרטגיות לניהול המחלה, שמאפשרות להאט את התקדמותה, תוך הפחתת הנטל הכספי השיפור באיכות החיים. מודעות היא המפתח.

סימפטומים: הסימפטומים שונים בקרב נשים וגברים. זיהוי הסימנים המוקדים של המחלה יכול להיות מאתגר, כשההבדלים בסימפטומים שבין המגדרים הופכים את האבחון למסובך עוד יותר. החוקרים גילו שכיחות גבוהה של רעידות בקרב נשים, בהשוואה לחולים גברים. מחקר נוסף מצא הבדלים בסימפטומים המוטוריים, כשנשים קיבלו ציונים טובים יותר. ממצאים אלה מצביעים גם על שיעורי דיכאון גבוהים יותר ועל איכות חיים נמוכה יותר בקרב נשים שאובחנו עם המחלה.

הבנת ההבדלים בסימפטומים עשויה לסייע בשיפור שיעורי האבחון המוקדם.



מניעה: פעולות מניעה מוקדמות, הכוללות מספר שינויים באורח החיים, עשויות להפחית משמעותית את נטל המחלה. גורמי סגנון חיים כוללים תזונה מאוזנת וביצוע פעילות גופנית בתדירות קבועה. ישנן ראיות, כי אורח חיים פעיל יכול להפחית את הסיכון לפרקינסון ב-29 אחוז, כמו גם לעכב את התקדמות המחלה.

אסטרוגן: ההורמון הנשי יכול לשחק תפקיד. ישנן עדויות לכך שהתחלת מחלת הפרקינסון והתקדמותה בקרב נשים, עלולות להיות מושפעות מההורמון. הוא עשוי לשחק תפקיד של מגן, אם כי הקשר עדיין לא מובן בבירור. עם זאת, בהתבסס על מה שידוע, מומלץ לנשים שיודעות שיש להן רמות נמוכות של אסטרוגן להיוועץ ברופא, באשר למידת הסיכון שלהן לפתח את המחלה.