משרד החינוך בלוס אנג'לס טוען שזקוק לאישור הצעת החוק, אך רבים מתנגדים למהלך
היום יחליטו תושבי עיר המלאכים אם לאשר את הצעת החוק EE, במסגרתה בעלי הנכסים יידרשו לשלם 16 סנט על כל רגל רבוע של שטח מגורים או מסחרי. בין התומכים: ראש העיר גרטסי ומפקח החינוך של המחוז. לשכת המסחר הביעה את התנגדותה, למרות שההצעה אמורה לגייס כחצי מיליארד דולר מדי שנה
06.04.2019 14:45
סוכנויות הידיעות
בוחרים אשר גרים בתחום השיפוט של משרד החינוך בלוס אנג'לס (Los Angeles Unified School District) יחליטו היום אם לאשר את הצעת החוק EE, שהיא למעשה מס רכוש שיוטל על התושבים והכספים שיגוייסו יועברו לטובת החינוך.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
האם משרד החינוך בלוס אנג'לס יזכה לחצי מיליארד דולר נוספים מדי שנה? (צילום: Getty Images)
הצעת החוק גובשה במהרה ע"י אנשי החינוך במחוז, שקיוו "לנצל" את הרצון הטוב שנוצר בעקבות השביתה שנערכה במערכת החינוך בתחילת השנה. כזכור, בינואר האחרון שבתו עשרות אלפי מורים ואנשי צוות נוספים במשך שישה ימים. לבסוף השביתה הסתיימה כאשר משרד החינוך הבטיח לעלות את שכר המורים ולהעסיק מורים, אחיות, יועצים וספרנים. הכספים שישולמו במסגרת הצעת החוק (אם תאושר) אמורים לסייע למלא את ההבטחות הללו.
בעבור רוב הבוחרים, הצעת החוק תהיה היחידה שמופיעה ברשימה כאשר הם יגשו לקלפי - דבר שאמור לגרום לאחוז הצבעה יחסית נמוך. כאמור, הצעת החוק נכתבה באופן מזורז, ובשבועות האחרונים נשמעו דעותיהם של התומכים והמתנגדים אליה, וניכר שרוב המצביעים לא מכירים את הפרטים הקטנים של ההצעה.
ההצעה זקוקה לקולות של שני-שליש מהבוחרים על מנת שתעבור בהצלחה. אם אכן תאושר, מס רכוש בגובה 16 סנט לרגל רבוע של שטח פנימי יתווסף למסים השנתיים של בעלי הנכסים. חשוב לציין כי מדובר רק בשטח פנימי, כך שאזור החנייה לא ייכלל בחישוב. עם זאת, גם חשוב לציין כי מדובר בנכסים פרטים (בתים ודירות) וגם שטחים מסחריים.
ראש העיר גרסטי ומפקח החינוך במחוז, אוסטין בטנר (צילום: AP)
אם תאושר, ההצעה תהיה תקפה למשך 12 שנים וצפויה להניב הכנסה שנתית של 500 מיליון דולר. לשם השוואה, התקציב השנתי של משרד החינוך השני בגודלו בארה"ב עומד על כ-13.7 מיליארד דולר. סכום זה, חצי מיליארד דולר, יוכל להיות מוקצה כמעט לכל דבר (מבחינה חוקית), אך בפועל אנשי משרד החינוך מבקשים להשתמש בתקציב על מנת לגייס עובדים נוספים כפי שהובטח במהלך המו"מ עם ארגון המורים במהלך השביתה בינואר.
בדומה לכל הצעת חוק, יש יוצאים מן הכלל וכאלה שלא יושפעו ממנה. כך למשל, החוק לא יחול באופן ישיר על שוכרים, אך בעלי הדירות יוכלו לייקר את שכ"ד כתוצאה מן החוק. בנוסף, בני 65 ומעלה, כמו גם בעלי מוגבלויות, יוכלו להגיש בקשה כדי לקבל פטור מהתשלום.
מאמץ אחרון לשכנע את הבוחרים, ביום שני האחרון (צילום: דיילי ניוז)
בעלי נכסים רבים מתנגדים להצעת החוק, בעיקר בשל העובדה שגודל המיסוי יותנה בגודל הנכס עצמו. בלשכת המסחר של לוס אנג'לס (Los Angeles Chamber of Commerce) טוענים שמדובר בנטל החינוך בעיר הוא גדול מדי כדי "להשליך" על בעליהם של רבי-קומות, קומפלקסים ומרכזי קניות. לעומת זאת, ראש העיר גרסטי ומפקח משרד החינוך אוסטין בטנר הביעו את תמיכתם בהצעת החוק. לדבריהם, העובדה שהמיסוי תתבצע לפי גודל הנכס היא הוגנת יותר, בייחוד כלפי משפחות בעלות הכנסה מועטה.
תחת הצעת החוק, הבעלים של בית בגודל 1,100 רגל רבוע ישלם 176 דולר נוספים מדי שנה. מרכז הקניות "בוורלי סנטר" ייפרד מיותר מ-200,000 דולר נוספים מדי שנה, ואילו קבוצת הבייסבול לוס אנג'לס דודג'רס תיאלץ לשלם 130 אלף דולר נוספים על אצטדיונה.
שאלה נוספת שעולה מהצעת החוק היא האם בתי הספר צ'רטר, שהם למעשה בתי ספר בניהול פרטי אך בתקצוב ממשלתי, יקבלו חלק מהתקציב. בלוס אנג'לס, 1 מכל 5 תלמידים לומד בבית ספר מסוג זה, ונראה שהם יתוקצבו בהתאם. למעשה, הצעת החוק מובילה לשאלה אחת גדולה: האם משרד החינוך בלוס אנג'לס פשוט לא מתוקצב בצורה נכונה? ובכן, במבט השוואתי פשוט ניתן לראות כי בלוס אנג'לס משקיעים 16 אלף דולר על כל תלמיד. לעומת זאת, בניו יורק (משרד החינוך הכי גדול בארה"ב) משקיעים כ-24 אלף דולר על כל תלמיד.
