ראשת ממשלת בריטניה הודיעה על התפטרותה בגלל כישלון הברקזיט

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי הודיעה היום (שישי) כי היא מתפטרת. על פי הודעתה, היא תסיים את תפקידה כראשת מפלגת השמרנים ב-7 ביוני. ההודעה של מיי הפכה לירית הפתיחה למירוץ לראשות הממשלה. מיי תישאר בתפקידה עד שייבחר ראש ממשלה מחליף, תהליך שעשוי להימשך מספר שבועות. מנהיג המפלגה הבא יקבל את ראשות הממשלה בלי צורך בבחירות נוספות.

הודיעה על התפטרותה בדמעות. ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי (צילום: Shutterstock)

מיי מסרה את ההודעה בשידור טלויזיוני תוך שקולה נשבר ודמעות זולגות מעיניה. היא אמרה כי היא עוזבת את תפקידה, וכי "היה זה הכבוד של חייה" לשרת את עמה בתפקיד הרם. "מאותו רגע שבו נכנסתי לבית ברחוב דאונינג 10, פעלתי להפוך את בריטניה למדינה שפועלת למען כולם", אמרה מיי והוסיפה כי היא עשתה את המיטב כדי לבצע את הכרעת העם לעזוב את האיחוד האירופי.

"ניהלתי מו"מ על תנאי היציאה כדי להגן על מקומות העבודה ועל הביטחון. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשכנע את הפרלמנט לגבות את העסקה, אך לא הצלחתי", אמרה מיי. למעשה, מיי נכנעה ללחץ הכבד הבלתי פוסק מצד חברי מפלגתה, שדרשו ממנה להתפטר בעקבות כשלונה לעמוד בלוח הזמנים של עזיבת האיחוד האירופי - הברקזיט.

"אני חשה צער עמוק על כך שלא הצלחתי להוציא את הברקזיט לפועל", אמרה מיי. "היורש או היורשת שלי יצטרכו לגבש קונצנזוס בפרלמנט, וזה יהיה אפשרי רק אם כל הצדדים יסכימו להתפשר. פשרה אינה מילה גסה, חיים תלויים בזה".

התפטרותה של מיי לא הפתיעה רבים. מוקדם יותר השנה הבטיחה ראשת הממשלה לעזוב את תפקידה אחרי שהסכם עזיבת האיחוד האירופי יאושר בפרלמנט, אך המחוקקים כאמור דחו אותו שלוש פעמים. על אף מאמציה, מיי לא הצליחה לשכנע את ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור, לתמוך בהבנות שהגיעה אליהם עם בריסל. במקביל, גם בקרב חברי מפלגתה יש רבים שהתנגדו לפשרות שקיבלה מיי כדי לרצות את תומכי עזיבת האיחוד.

נאום ההתפטרות המלא של מיי

קורבים, שמואשם בין היתר כי לא פועל בתקיפות מול גלי האנטישמיות של חברי מפלגתו, הגיב להתפטרותה של מיי וטען כי מדובר בהחלטה הנכונה של ראשת הממשלה. הוא הוסיף כי מפלגתה של מיי, אותה כינה "מפולגת", אינה יכולה עוד לשלוט בממלכה וקרא לערוך בחירות כלליות.

כזכור, לפני משאל העם שנערך בבריטניה בשנת 2016, הייתה מיי מהמתנגדים לפרישת בריטניה מהאיחוד. עם זאת, לאחר מכן היא הסכימה לקבל על עצמה את תפקיד ראש הממשלה כדי לממש את רצון העם, שבחר לעזוב את האיחוד האירופי. הממלכה הבריטית לא הצליחה לאחד את הקרעים שהתגלעו עם משאל העם ועם ההחלטה לעזוב.