"עידן חדש של חלליות אמריקאיות": התרגשות בנאס"א ו-SpaceX בתום משימה מוצלחת

בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, בזמן שרוב תושבי ארה"ב עשו את דרכם אל העבודה, חללית של SpaceX עשתה את דרכה חזרה לכדור הארץ לאחר שבילתה חמישה ימים בתחנת החלל הבינלאומית.

רגעי העגינה של Crew Dragon עם תחנת החלל הבינלאומית (צילום: SpaceX / נאס"א)

חללית ה-Crew Dragon שוקל כ-14 אלף פאונד והיא יכולה להכיל עד שבעה אסטרונאוטים. לפני שבוע בדיוק, ביום שבת הקודם, היא שוגרה אל על באמצעות רקטת פלקון 9, אותה הרקטה ששיגרה את החללית הישראלית "בראשית" לפני כשבועיים. 

משימה קצרה זו נועדה לבחון את יכולות הטיסה והעגינה של החללית, ועל כן הוחלט שלא לאייש אותה. במקום אסטרונאוטים, בובת מבחן ריסוק הוכנסה למושב הקדמי וחיישנים חוברו אליה על מנת להבין כיצד תנועות החללית עשויות להשפיע על בני אדם. המשימה, זכתה לשם "דמו 1", נחשבת להצלחה אדירה, הן מבחינת סוכנות החלל נאס"א והן מבחינת SpaceX.

למעשה, המשימה הזו היא המשוכה האחרונה שנותרה לסוכנות החלל לקראת ההגעה ליעד הנכסף - ביטול התלות בחלליות הרוסיות והשבת יכולת השיגור לארצות הברית. כזכור, ב-21 ביולי 2011 נחתה מעבורת החלל "אטלנטיס" בפלורידה בתום משימתה האחרונה, ומאז ארה"ב תלויה בשיגור של חלליות רוסיות ע"מ להעביר סחורה אל תחנת החלל.

"זהו הישג אדיר", הסביר ג'ים ברידנסטיין, מנהל סוכנות החלל האמריקאית, "זהו עידן חדש של חלליות אמריקאיות", הוא אמר. במהלך חמשת הימים שבהם עגנה החללית בתחנת החלל, שלושת האסטרונאוטים ששוהים בה ביצעו מספר ניסויים במערכות המתקדמות ואף "ניצלו" את ההזדמנות על מנת לשלוח לכדור הארץ מטען רב, לרבות תוצאות של ניסויים ודגימות שנאספו בחודשים האחרונים.

חללית ה-Crew Dragon לאחר שובה לכדור הארץ, אתמול (צילום: SpaceX / נאס"א)

כאמור, משימה זו היוותה כמכשול העיקרי בדרך לשיגור חללית מאוישת, דבר שעשוי לקרות כבר בחודש יולי הקרוב. אגב, ב-20 ביולי יציינו בעולם 50 שנה בדיוק ליום שבו דרך ניל ארמסטרונג על פני הירח. 

אף על פי שמדובר בחברה פרטית, נאס"א משתפת פעולה באופן ישיר עם SpaceX אף עדיין נחשבת לסמכות הבכירה בכל הקשור לחקר החלל. למעשה, בנאס"א רואים את ב-SpaceX אמצעי לשיגור לחלל שלא גורע מהתקציב הממשלתי ההולך וקטן. ולמרות זאת, בסוכנות החלל השקיעו כ-8 מיליארד דולר בשנים האחרונות בקידום הפרויקט, דבר שמעיד על רמת החשיבות אותה היא מייחסת לנושא.

"בדיוק כפי שאנחנו משתמשים מחדש במטוסים, יבוא יום שבו נשתמש שוב ברקטות והדבר יהפוך את טיסות החלל ליותר שגרתיות. עוד לא הגענו לשם ויש דרך ארוכה לפנינו, אבל הצלחת המשימה היא הישג אדיר בדרך חזרה לירח", הסביר ברידנסטיין. 

האסטרונאוטית האמריקאית אן מקליין בתוך החללית ועם בובת מבחן ריסוק (צילום: SpaceX / נאס"א)

כמובן שמעבורת החלל הייתה גם כן רב-שימושית, אך כאשר מחשבים את סך העלויות בפיתוח ובשיגור של כלל המשימות, מדובר בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר על כל משימה. בנוסף, 14 אסטרונאוטים קיפחו את חייהם במהלך התוכנית: 7 שנהרגו באסון הצ'לנג'ר בשנת 1986 ו-7 נוספים שנהרגו באסון קולומביה בשנת 2003, לרבות האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל.

כאמור, מאז 2011 ארה"ב נאלצת לשגר אסטרונאוטים באמצעות סוכנות החלל הרוסית. ככל הנראה על רקע הידרדרות ביחסים בין שתי המדינות, המחיר שאותה דרשה רוסיה על השיגורים הללו הלכה וטפחה בשנים האחרונות. לדוגמה, בשנת 2008 (לפני שמעבורת החלל הוצאה משירות) דרשה רוסיה 22 מיליון דולר על "טיסת הלוך-חזור" של כל אסטרונאוט. לא סכום קטן, אך גם לא סכום בלתי נתפס כאשר לרוב נשלח אסטרונאוט אמריקאי אחד או שניים. אבל בשנה שעברה, 2018, העלות של שיגור והחזרת אסטרונאוט עמדה על 81 מיליון דולר.

מעבר לחסכון הכספי והשבת יכולת השיגור לחצי הכדור המערבי, בסוכנות החלל טוענים שישנה דאגה רבה מהמצב הבטיחות של חלליות ה"סויוז" של רוסיה. חרף העובדה שהן נמצאות בשירות סדיר של סוכנות החלל הרוסית מזה כ-50 שנים, לאחרונה אירע רצף של אירועים שגורמים לדאגה: באוגוסט האחרון נפער חור בחללית שעגנה בתחנת החלל, ובהמשך התגלה כי ככל הנראה מדובר בחור שנפער עוד בשלבי הבנייה של החללית. חודשים בודדים לאחר מכן אירעה תקלה חמורה בעת שיגור חללית סויוז נוספת, ו-2 האסטרונאוטים (אחד רוסי ואחד אמריקאי) נאלצו לבצע נטישה.