"הפעם הילארי איננה, ולמצביעים יש שדה רחב לבחור ממנו"

ברני סאנדרס, הסנאטור העצמאי מוורמונט, הכריז היום (שלישי) כי יתמודד שוב על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2020 - ולמרות שהחוכמה הפוליטית השגורה היא שחלקים רבים מן המסר שלו כבר אומצו בידי המפלגה אותה ניסה לכבוש מבחוץ, הרי שהמצע שלו, לפחות מבחינה כלכלית גרידא, הוא עדיין המקיף ומרחיק הלכת ביותר מבין כל המועמדים.

יצחק אחרון הפעם, או מצחיק רק את עצמו כבר? הסנאטור העצמאי מוורמונט, ברני סאנדרס (צילום: Shutterstock.com)

סאנדרס בן ה-77, סוציאל-דמוקרטי בהגדרתו העצמית, מצטרף הפעם לא כיחיד כמעט שמנסה למנוע את הכתרתה של יקירת הממסד, אלא לשדה מתמודדים צפוף שרבים מהם אימצו חלקים ממשנתו. מאז 2016, הקו הפופוליסטי נמצא ללא ספק בקו עלייה בתוך המפלגה הדמוקרטית, לעומת ממסד המפלגה המתון יותר והנוח יותר לעולם התאגידי. אולם גם היום, מכל המועמדים הדמוקרטים, המצע של סאנדרס הוא זה שאם ייושם יביא את השינויים הדראסטיים לעסקים ולאמריקאים עשירים.

בריאות: סאנדרס הוא אבי תורת ה"מדיקייר לכולם": אותו מנגנון שמשלם על טיפולים וסבסוד התרופות של סבא? ישלם על אלה של כל המשפחה. הכי פשוט. מאז 2016 הפך המדיקייר לכולם מעמדת שוליים רדיקלית ל"מבחן רצינות" באגף הפרוגרסיבי יותר של המפלגה - וגם מתמודדים שנתפשיים כמתונים יותר ונוחים יותר לחברות הביטוח הרפואי, כמו קמאלה האריס וקורי בוקר לדוגמא, הצטרפו לתמיכה במדיקייר לכל, וכך גם הסנאטוריות קירסטן גיליברנד מניו יורק ואליזבת' וורן ממסצ'וסטס (שדווקא נמנית על האגף הפרוגרסיבי, בוודאי מבחינה כלכלית)

המבקרים קוראים לתוכנית (שעובדת היטב בגרסאות שונות בכל העולם המפותח, כידוע) יקרה או רדיקלית מדי. זה לא עוצר את הסנאטור מוורמונט ליזום חקיקה נוספת שתקצץ בחדות את מחירי התרופות, הן על ידי הקלת יבוא התרופות מחו"ל והן על ידי הסרת החסמים (שהועברו על ידי קונגרס רפובליקני וממשל בוש הבן) האוסרים על מדיקייר להשתמש בכוח השוק שלה כדי לשאת ולתת על הנחות מול חברות התרופות.

אפילו הוא, שמואשם יותר מכל דמוקרט אחר בקרבה לחברות ביטוח הבריאות, חתם על "מדיקייר לכולם". קורי בוקר (צילום: CNN)

יחסי עבודה: סאנדרס היה אחד הראשונים שדחפו להעלאת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר לשעה וקרא לחברות המובילות לשפר את תנאי השכר של עובדיהן. את שכר המינימום הפדרלי הנוכחי ($7.25 לשעה) כינה סאנדרס "שכר רעב" אולם מדינות מאמצות בזו אחר זו את תקן ה"שכר חיים" (Living wage) וגם אמזון נכנעה להצקותיו של היהודי הקשיש יליד ברוקלין, והעלתה את שכר המינימום של עובדיה לרף העגול והמתוקשר. לחצו על ענקיות אחרות, ביניהן וולמרט, מקדונלדס ואחרות - עודנו נמשך. יריביו לחלומות הנשיאות בוקר, גיליברנד, האריס, וורן והסנאטורית איימי קלובושר ממינסוטה כולם חתומים על הצעת החוק שלו בנושא. לסיום, לסאנדרס שורת הצעות שנועדו לחזק את האיגודים המקצועיים בשוק הפרטי.

מסים: בנוסף לביטול חוק המסים הרפובליקני (שהוריד את מס החברות מ-35% ל-21%), והחזרתו לא לרף הקודם אלא יותר מזה, מבקש סאנדרס להרחיב את חוק הירושה, להחיל אותו מירושות בסך 3.5 מיליון ומעלה (במקום קרוב לחמישה וחצי מיליון פר בן זוג יורש כיום) ולדרג אותו כך שהמס על ירושות בסך מיליארדים יגיע ל-77%.

בנקאות והשקעות: סאנדרס הוא "ירמיהו הנביא" של וול סטריט מזה עשרות שנים, ובמהלך קמפיין ה"מיליוניירס אנד ביליוניירס" גדוש-המיאוס שלו, במבטא הברוקלינאי הצרוד, הפך לאחד הסאונדבייטס הוויראליים של תקופת הבחירות.

הכי קרובה לברני כלכלית, עם יתרונות שאין לו - ובעיות משלה כמועמדת. הסנאטורית ממסצ'וסטס, אליזבת' וורן (צילום: CBS)

סאנדרס הגיש הצעת חוק להגביל את גודלם של מוסדות פיננסיים, שאילו עברה היתה כופה את פירוקם ליחידות קטנות יותר ומתחרות של בנקים כמו ג'יי. פי. מורגן צ'ייס וגולדמן זקס. בסימן נוסף לשינוי הכיוון של המפלגה הדמוקרטית, אפילו הקדוש הפטרון של וול סטריט בגבעת הקפיטול, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר (מניו יורק, כמובן), חתם על הצעת החוק של סאנדרס. נכון ששומר ידע שלהצעה אין סיכוי של כדור שלג בגיהינום לעבור, אולם לפני עשור - גם מיד אחרי המשבר הכלכלי - עדיין התנגד שומר להצעות מסוג זה.

חינוך: ב-2017 הגיש סאנדרס הצעת חוק להפוך את הלימודים במכללות קהילתיות (קומיוניטי קולג') לחינמיים ולבטל את שכר הלימוד באוניברסיטאות-מדינה עבור סטודנטים ממשפחות עם הכנסה של פחות מ-125 אלף דולר לשנה. בנוסף קורא סאנדרס למחיקת חובות סטודנטים.

שינוי אקלים: הסנאטור מוורמונט תומך בגרסה של ה"ניו דיל הירוק" שהציגה בבית הנבחרים אלכסנדרה אוקאסיו קורטז מניו יורק- תוכנית לשנות באופן דרמטי תוך זמן קצר יחסית את כלכלת ארה"ב כדי לקצץ בפליטות הפחמן ולהתחיל להתייחס באופן מערכתי מלא לשינוי האקלים.

גם מתמודדים אחרים במפלגה הדמוקרטית אימצו את הרעיון, אם כי בשינויים כאלה ואחרים מתוכניתה של הכוכבת העולה "AOC". הנשיא טראמפ ורפובליקנים אחרים, מצידם, נאחזים בדיבורים על דיל חדש ירוק כהוכחה נוספת לכך שהמפלגה הדמוקרטית הולכת ונעשית סוציאליסטית.

סאנדרס מכיר בכך שהרבה ממה שהיה חדש במועמדותו ב-2016 הוא כבר בעצם מיינסטרים לקראת 2020 - ומנסה למנף זאת לטובתו. השאלה האמיתית, עם זאת, היא זו שהציג החוקר הפוליטי לארי סבאטו: "ב-2016 תודלקה המועמדות שלו במידה לא מעטה על ידי התנגדות להילארי. היא איננה הפעם ולמצביעים האלה יש שדה רחב לבחור ממנו. האם הסיכויים שלו אנדררייטד או אובררייטד?"