"מעוניינים להרוס את התיק": האם חברת הסייבר הישראלית מרגלת אחר המתנגדים לה?

כאשר סוכנים סודיים פיתו שני חוקרי אבטחת סייבר לפגישות במלונות יוקרה בחודשיים האחרונים, זה היה ניסיון ברור לפגוע במחקר שלהם על החברה הישראלית שמייצרת טכנולוגיית פריצה לטלפונים חכמים, בה עושות שימוש ממשלות שונות ברחבי העולם כדי לרגל אחר האזרחים שלהן. בין השאר, על פי הדיווחים, גם ממשלת סעודיה עשתה שימוש בטכנולוגיה של החברה כדי לרגל אחר העיתונאי ג'מאל חשוקג'י שנרצח בקונסוליה הסעודית בטורקיה. כעת חושפת סוכנות הידיעות AP כי נעשו עוד לפחות ארבעה ניסיונות לחקור את הטכנולוגיה הישראלית.

חברת הריגול הישראלית ממשיכה להסתבך (אילוסטרציה: Shutterstock)

סוכנויות הביון ביקשו להיפגש עם שלושה עורכי דין שמעורבים בתביעות נגד החברה בישראל ובקפריסין, בטענה כי חברת NSO Group מכרה את תוכנת הריגול לממשלות עם היסטוריה מפוקפקת בכל הקשור לזכויות אדם. הגורם הרביעי הוא עיתונאי בלונדון שחשף את התביעות המשפטיות. שניים מהם, העיתונאי ועורך הדין מקפריסין, הקליטו בחשאיות את הסוכנים הסמויים. תמונות שלהם פורסמו בתקשורת הישראלית, בזמן שבסוכנות הידיעות התכוננו לפרסם את הידיעה.

כל ששת הגורמים ששוחחו עם הסוכנים הסמויים מאמינים כי השיחות היו חלק ממאמץ מתוזמן לפגוע באמינותם. "יש מישהו שממש מעוניין להרוס את התיק", אמר אחד הגורמים, מאזן מסרי, שמלמד באוניברסיטת סיטי בלונדון, ומייעץ לתובעים נגד החברה בישראל. מסרי אמר כי הסוכנים "חיפשו לכלוך ומידע לא רלוונטי על המעורבים".

הפרטים של מאמצי הסוכנים מעניקים הצצה אל עולם החקירות הפרטיות האפל לעתים, עם סוכנים שלא מסתפקים באיסוף מידע, אלא גם מנסים לעורר פרובוקציות. הארבעה שנפגשו עם הסוכנים סיפרו לסוכנות הידיעות כי הסוכנים ניסו לגרום להם להבטא בצורה גזענית ואנטי ישראלית, ולחשוף בפניהם מידע הקשור בתביעות.

חברת NSO הודיעה בעבר כי אין לה שום קשר לפעילויות האלה, "בין אם באמצעים ישירים ועקיפים". עם זאת, סוכנות הידיעות AP ניסתה שוב ושוב לקבל מהחברה התייחסות ליעדים החדשים שנחשפו, אך לא זכתה לתשובה.

"מישהו ממש מעוניין להרוס את התיק". מאזן מסרי (צילום: AP)

יתכן שפעילות הסוכנים הסמויים לא הייתה נחשפת לעולם, אלאמלא פעילותם של שני חוקרים שעובדים ב-Citizen Lab, ארגון שפועל בסמוך לבית הספר מונק שבאוניברסיטת טורונטו. בחודש דצמבר, ג'ון סקוט-ריילטון, אחד החוקרים בארגון, הבין שעמיתו פותה במרמה לפגישה עם סוכן במלון בטורונטו, ששאל אותו בנוגע לעבודתו ב-NSO.

כאשר סוכן נוסף שכינה עצמו מישל למברט ניגש לסקוט-איילטון כדי לארגן פגישה דומה במלון בניו יורק, התכונן לפגישה ושלח טיפ לסוכנות הידיעות שאנשיה הפריעו לפגישה באמצע כשהם חמושים במצלמות.

הפרשה זכתה להד רחב בישראל. בתוך זמן קצר זיהתה תכנית התחקירים הישראלית "עובדה" והניו יורק טיימס את למברט כאהרון אלמוג-אסולין, גורם ביטחוני לשעבר בישראל, שחי ברמת השרון. שעות לאחר חשיפת הסוכנים, מסרי פנה לסוכנות הידיעות ואמר כי הוא ועלאא מהאג'נה, שהגיש את התביעה נגד החברה בישראל, קיבלו הצעות מפתות משניים שעשו רושם של מנהלים בכירים כדי להיפגש בלונדון. "שמרנו על עצמנו ולא נגסנו בפיתיון", כתב מסרי.

מסרי וסקוט-ריילטון אומרים כי הם גילו שכריסטיאנה מרקו, עורכת דין שמייצגת את התובעים נגד החברה בתביעה בקפריסין, הוטסה ללונדון לפגישה משונה עם מישהו שטען כי הוא משקיע מהונג קונג. באותו הזמן, מסרי גילה שהעיתונאי שכתב על NSO הוזמן גם הוא למלון בלונדון, פעמיים, ונשאל לגבי הדיווח שלו. "דברים הופכים ליותר ויותר מעניינים", כתב מסרי.

הציג עצמו כמישל למברט. אהרון אלמוג אסולין (צילום: AP)

כמו אלמוג אסולין, הסוכן שנחשף בניו יורק, הסוכנים האחרים שניסו להגיע אל עורכי הדין הותירו שובל של טעויות. בעיקר בכל הנוגע לניסיון להיפגש עם עורך הדין שהגיש את התביעה נגד החברה בישראל, עלאא מהאג'נה. ב-26 בנובמבר 2028, עורך הדין קיבל פנייה מאדם שהציג עצמו כמרוואן אל-חאג', בכיר בחברת ניהול הון מלונדון. אל-חאג' הציע למהאג'נה הצעה מפתה, ולפיה אחד מהקליינטים שלו - אדם עשיר מאוד עם קשרים משפחתיים במזרח התיכון - זקוק לסיוע משפטי כדי להשיג אדמה שנתפסה על ידי מתנחלים ישראלים לאחר מלחמת ששת הימים. "אני חושב שאתה תוכל להיות מתאים למשימה המאתגרת", כתב אל-חאג'.

על פניו, הפנייה הייתה הגיונית. כעורך דין לזכויות אדם שיושב בירושלים, מהאג'נה הגן על פעילים פלסטינים. עם זאת, הוא החל לחשוד כאשר ניסה לברר עוד על התיק. אל-חאג' אל הסכים למסור שום מסמך או עוד פרטים על הלקוח שלו. "אפילו לא את הדברים הבסיסיים", אמר מהאג'נה לסוכנות הידיעות, "בדרך כלל לקוחות מציפים אותך במסמכים ובסיפורים". עורך הדין הוסיף כי החשד גבר עוד יותר כאשר לפתע הציע לו אל-חאג' טיסה ללונדון עם כל ההוצאות כלולות, עוד לפני שמישהו בכלל שאל אותו אם יש סיכוי לנצח במשפט כזה.

עשרה ימים לאחר מכן, מסרי קיבל מייל שהציע לו תפקיד בדירקטוריון של חברה מציריך שנקראת APOL ייעוץ. לאחר שבדק את אתר האינטרנט של החברה, הוא הפך סקפטי, לאחר שלא מצא שום פרטים על עובדי החברה, למרות שחברות ייעוץ לרוב מתגאות באנשי הצוות שלהם. למרות שדחה את ההצעה, הוא קיבל הצעה לפגישה בלונדון בכל מקרה.

בשלב הזה, מסרי ומהאג'נה האמינו כי אל-חאג' והאדם שפנה אל מסרי הם סוכנים סמויים, והחברות שלהם לא אמיתיות.