למי מיועדת התכנית?
פריאל טאץ': "הפניות מגוונות ויכולות להגיע מילדים או מהורים, שמעוניינים במסגרת שתחבר את הילדים שלהם לישראל, חיבור משמעותי ואמתי, ותקנה להם ערכים ישראליים. לעיתים, מדובר על מחשבה של אחד מההורים לחזור לישראל. כשילד פונה, מדובר בציונות, ברצון לשינוי חברתי או בשינוי חינוכי, ברצון להתחבר ולהיות חלק מקבוצה, להפוך לחלק מקהילה משמעותית".
בכל אזור יש שני ימי מיון בשנה. את התאריכים והמיקומים ניתן למצוא בסוף הכתבה. לתכנית מתקבלים תלמידים בגילאי 14 עד 16, שנמצאו זכאים לעלות לישראל על פי 'חוק השבות' ושנמצאו מתאימים לתכנית. המשפחות בוחרות את זרם החינוך בו הם מעוניינות שילדם יתחנך באחד מ-26 בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים וחרדיים, בתנאי פנימיה ובפיקוח משרד החינוך. החלוקה מתבצעת תחילה על פי השפה אותה דובר המועמד, כשפה ראשונה או שנייה: אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית ופורטוגזית. "מוסדות החינוך שלנו מפוזרים בכל הארץ מהצפון ועד לדרום, מהמזרח ועד למערב. כל אחד יכול למצוא את המקום שלו. במהלך השנה, בוחרים ההורים והילדים יחד איזה בית ספר הכי מתאים להם לסגנון המשפחה".
התכנית אינה כרוכה בהתחייבות לעלייה, והתלמידים מקבלים אשרת תלמיד לשנות לימודיהם בישראל. לקראת סיום הלימודים בכיתה י"ב הם בוחרים אם לעשות עלייה או לחזור למדינה ממנה הגיעו. עברית היא לא תנאי קבלה ובכיתות נעל"ה התלמידים לומדים עברית במסגרת של אולפן, בהיקף של כעשרים שעות שבועיות בשנה הראשונה.
התלמידים של תוכנית נעל"ה, נתב"ג (ספטמבר 2018)
כמו כן, אחד מבתי הספר המשתתפים בתכנית הוא בית ספר למחוננים "נהלל". שם התלמידים לומדים ארבע שנים. לאחר מכן הם עוברים ללמוד בטכניון ומוציאים תואר מהנדס. בגיל 22 הם ממשיכים לרוב לצבא ומשרתים כמהנדסים. "מדובר בתכנית מאוד יוקרתית. הם עושים חיל, זה מדהים. את כל שמונה השנים האלה ישראל מממנת והיא גם אחראית על הילדים האלה. אי אפשר לתאר את כמות ההשקעה בהם", מספרת פאריאל-טאץ'.
"אנחנו לא מקבלים ילדים לפני כיתה ט' ולא מקבלים אחרי כיתה י', אלא אם כן הם מוכנים להישאר כיתה והם לא מעל לגיל 16 וחצי. זאת, משום שבכיתה י"א מתחילות הבגרויות והתלמידים חייבים להיות מוכנים לעבור אותם. אנחנו רוצים לתת להם את מירב הסיכוי להצלחה בבחינות. לשם כך יש צורך בשנה או שנתיים על מנת ללמוד עברית ברמה שתאפשר להם להצליח", כך פריאל-טאץ'. היא נזכרת דווקא במקרה מיוחד, בו חברי הצוות של התכנית הצליחו לעזור לצעירה שהיתה נחושה בדעתה וחדורת מוטיבציה להצטרף. זאת, למרות שלא עמדה בקריטריון הזה. "הילדה היתה בכיתה י', ולא רצתה לרדת כיתה. היא לקחה שיעורים פרטיים בעברית, עשתה מבחן מאתגר מאוד ועברה אותו בהצלחה. היא באמת מיוחדת. אישרנו לה להצטרף לתכנית והיא מרוצה".
כיצד נמדדת הצלחתה של התכנית?
לתכנית הוותיקה יש שיעורי הצלחה גבוהים, כשמדי שנה, היא מושכת אליה יותר ויותר נרשמים, רבים מהם בני אותה משפחה. לדברי פריאל-טאץ', "כשהבוגר יותר מבין שני אחים השתתף בתכנית, התגייס לצה"ל ושירת בדוכיפת, הוא סוחף אחריו את האח הצעיר, שרוצה ללכת בדרכו ונמצא בתכנית. רוב המשתתפים בתכנית נשארים בארץ. אך גם אלה שלא, הופכים לשגרירים של ישראל בעולם. הם מתחברים לישראל בדרך מיוחדת, מתוך הכרה והבנה מלאה של ישראל מבפנים. הם הופכים להיות חברים טובים. נוצרות חברויות חוצות עולם בין משתתפים שהופכים להיות אחים בנפש. יש ילד מקנדה וילד מלוס אנג'לס שהתקרבו כל כך, עד שגם המשפחות שלהם התקרבו. כך הם נפגשים קיץ אחד בקנדה יחד וקיץ לאחד בארצות הברית. המשתתפים ובני משפחותיהם נקשרים אלה לאלה ונוצרים קשרי חברות, גם עם אלה שחוזרים הביתה בגלל אילוץ כזה או אחר".
פריאל-טאץ' משתפת בסיפורי הצלחה רבים מאזור לוס אנג'לס, כגון הסיפור של נורית ושמשון מימון אשר להם ארבעה ילדים: "הבן הבכור סיים את תכנית נעל"ה והמשיך לשירות בצבא. הבת השנייה נמצאת בתכנית גרעין צבר. הבן השלישי נמצא כעת בתכנית נעל"ה והילדה הרביעית נמצאת איתם בלוס אנג'לס. האמא אומרת לי שהיא לא יודעת מה הם עשו, אך הם בלוס אנג'לס, בזמן שהילדים רוצים רק את ישראל".
אורן וליאת מדר הם משפחה נוספת, אשר לה בן שהשתתף בתכנית. "ליאת, האמא, אמרה לי שהחלום של כל אמא זה להגיד שהילד שלה לידה ומאושר, אך היא הבינה שהילד שלה מאושר גם אם הוא לא לידה, והוא אפילו מאושר עוד יותר, הוא פורח. היא הרוויחה ילד מאושר וכשהוא מגיע לביקור זמן האיכות איתו משמעותי יותר וזה קירב ביניהם", כך פריאל-טאץ'.
מה מיוחד בתכנית נעל"ה?
"המקום הזה של נעל"ה מלא ברגש עבורי. הוא תופס אותי בישראלית שבי, משהו עמוק מאוד", מספרת פריאל-טאץ' ומוסיפה, "אני מרגישה חשובה לעצמי כשאני עוסקת במשהו חשוב בעולם וכשאני עושה משהו טוב למישהו". זאת למרות שלא מדובר בעבודה הערכית הראשונה עבור פריאל-טאץ', שהגיעה מבית בו הוריה עסקו בחינוך.
טליה פריאל טאץ', מנהלת תכנית נעל"ה, באזור החוף המערבי של ארצות הברית
בארץ היא שימשה בתפקיד מנחת קבוצות ומורה בתיכון, מגישה לבגרויות באנגלית, ומנהלת פרויקט באגף השירותים החברתיים של משרד החינוך (שח"ר). כשהחליטה להגיע לארצות הברית לשנת שבתון וחופש עם ביתה, מצאה את גורלה ואת בן זוגה. היא לא ידעה שהחיים יובילו אותה למשרה שהפכה לחלק משמעותי כל כך עבורה.
כיום היא בעלת חברה שעוסקת בחינוך, Blossom – Educational Program, (בלוסום), שנחלקת לשתי זרועות. זרוע אחת מתמקדת ביצירת שיתופי פעולה עם אירועי תרבות וקהילה. זרוע שניה מתמקדת בייצוג של שלושה גופים גדולים: הנציגות בארצות הברית של האגודה לקידום החינוך בישראל, הנציגות המקומית לפעילות תרבותית של המחלקה לפעילות בתפוצות מטעם ההסתדרות הציונית העולמית ומנהלת תכנית נעל"ה בחוף המערבי של ארצות הברית.
"יש לנעל"ה מקום רגשי. אתה נקשר למשפחות האלה, זה משהו שאתה לא יכול להתנתק ממנו. אתה הופך לחלק, זו קהילה שנכנסת ללב. זה אחד הדברים היפים שיש. זו שליחות מהמרכיבים הכי בסיסיים של אהבת ישראל. הנפש שלי עדיין בישראל. זה הבית. אם שואלים וייטנאמי הוא יאמר שהוא אמריקאי. אם שואלים סיני הוא יאמר שהוא אמריקאי. אם שואלים ישראלי, שגר בארצות הברית כבר ארבעים שנה, הוא יאמר שהוא ישראלי. זה מיוחד וזה אנחנו", היא מסכמת. אולי זו גם סיבה נוספת לכך שהתכנית הענפה ממשיכה לשגשג ולשמש אור לצעירים יהודים רבים בעולם שמחפשים משמעות.
תאריכי ימי המיון ואזורים:
17 בפברואר- מיאמי ולוס אנג'לס
19 בפברואר- דנוור, קולורד
20 בפברואר- טורונטו
21 בפברואר- שיקגו
24 בפברואר- ניו יורק
למידע נוסף ורישום: https://www.naale-elite-academy.com/en/register/screening/