שר בכיר בממשלת בריטניה מזהיר שיש "אפשרות של 50-50 שברקזיט לא יתרחש כלל בסופו של דבר, אם הצעתה של ראש הממשלה תרזה מיי לא תעבור בפרלמנט בחודש הקרוב. שר המסחר ליאם פוקס, תומך ברקזיט בולט, אמר בראיון לסאנדיי טיימס כי הדרך היחידה להיות בטוחים ב-100% כי בריטניה אכן תעזוב את האיחוד האירופי היא להצביע בעד העסקה של מיי.

יעצרו בכל זאת לפני התהום?

בריטניה אמורה לעזוב את הגוש היבשתי בן 27 המדינות (מלבדה) ב-29 במרץ 2019. אולם הדרך לעזיבה היתה מלאה מהמורות, והאחרונה שבהן הסכם הפרישה של מיי, אותו סיכמה עם האיחוד בחודש שעבר אולם איננה מצליחה להעביר בממשלתה ובקואליציה שלה, עד כה.

העסקה זקוקה להסכמת הקבינט הבריטי, והצבעה נקבעה למוקדם יותר החודש. אולם שעות לפני מועד ההצבעה, מיי דחתה אותה לאחר שהובהר לה שהיא עומדת להפסיד "בהפרש ניכר". ההצבעה הקריטית קבועה כעת לשבוע השלישי בינואר. אם לא תעבור, עצם הברקזיט יעמוד בסימן שאלה כבד, לדברי פוקס. "אם לא נצביע בעד זה, אני לא בטוח שהייתי נותן לזה (לברקזיט) יותר מ-50-50", אמר פוקס, שקרא לחבריו השמרנים להצביע בעד העסקה והסביר שכל אפשרות אחרת תגרור "פיצוץ".

הבעיה העיקרית שמונעת הסכמה על העסקה היא ה"מעבר האחורי" בצפון אירלנד. המעבר האחורי הוא הסדר שימנע חזרה ל"גבול קשה" בין אירלנד - מדינה עצמאית הממשיכה להיות חלק מן האיחוד האירופי - לבין צפון אירלנד, מרכיב בממלכה המאוחדת שיעזוב יחד עם שאר בריטניה את האיחוד.

"כל תוצאה מלבד אישור הצעתה של מיי תגרור פיצוץ". שר המסחר הבריטי, ליאם פוקס (צילום: The Independent)

הבעיה בסגירת הגבול בין צפון אירלנד לדרומה היא שהדבר יהווה הפרה מהותית של הסכמי "יום שישי הטוב" ששמו קץ לעשרות שנות מלחמה עקובה מדם בצפון אירלנד. העמדת גבול קשיח בין הרוב הקתולי בצפון אירלנד לאחיהם בדרום (עמם היו מתאחדים בשמחה אלמלא הצורך להתפשר עם השכנים הפרוטסנטים בצפון, שמצדם היו שמחים אילו היה הים המפריד בינם לבין אמא אנגליה נעלם) תביא לשובן של "הצרות", שאיש לא מעוניין בהן

נשיא הנציבות האירופית הביע השבוע את קוצר הרוח שחשים ביבשת נוכח הההתנהלות הבריטית רצופת המחדלים והכשלים בנושא שהבריטים עצמם יזמו, כשקרא לבריטניה "להתאפס על עצמה" בראיון ליומון הנפוץ וולט אם זונטאג. יונקר כינה את הציפייה בקרב חלק מן הבריטים, שהאיחוד ימצא מוצא מן המלכוד הפנימי שלהם, "לחלוטין בלתי סבירה".

אם העסקה שסיכמה מיי עם האיחוד תידחה, בממשלתה או בפרלמנט, תעמוד בריטניה בפני מספר אפשרויות, החל בעזיבה ללא עסקה (דבר שיגרור תוצאות כלכליות חמורות ומיידיות למדי) לקיום משאל עם נוסף, בו אולי תתבטל העזיבה כליל. במקרה כזה יצטרך האיחוד האירופי להסכים לקבל את בריטניה בחזרה, שכן מבחינת בריסל, בין אם יש או אין עסקה, בריטניה הפעילה את סעיף העזיבה וזהו סוף לסיפור. כדי לכתוב סוף אחר תצטרך בריטניה לשלם קנס כלשהו, בנוסף להשפלה שאינה נגמרת, אבל ייתכן שזה הפחות גרוע מכל הסיומים למחזה האבסורד הזה.