מקרון טען שלא ייכנע ללחץ המפגינים. אז הוא אמר

נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז היום על שורה של צעדים כלכליים בתקווה לנקז את הלחץ שמאחורי "מחאת האפודים הצהובים" שהביאה להפגנות אלימות ברחבי המדינה. בנאום בן 15 דקות ששודר מארמון האליזה, אמר הנשיא חמור-הסבר כי "אני מקבל את חלקי באחריות" למשבר. מקרון, בנקאי השקעות בעברו, נקט בטון צנוע יותר מכרגיל בעת שניסה להדוף לא רק טענות על מצוקה כלכלית ואפליה בהקצאת משאבים בין הערים הגדולות לפריפריה, אלא גם בנוגע לסגנון המנהיגות שלו. "אני יודע שפגעתי בחלקכם באמירותיי", אמר למאזיניו.

יכריזו על ניצחון? או ידחו את הוויתורים של הנשיא וידרשו יותר? בלי מנהיגים, בלי מפלגות, בלי איגודים - האפודים הצהובים (צילום: AP)

אולם מקרון ניסה להדגיש כי המחאות, ברובן מצד אנשים מעוטי הכנסה בעיירות קטנות ובאזורים הכפריים של צרפת, הן תוצאה של בעיות ארוכות טווח. "המצוקה הזו לא החלה אתמול. מה שקרה הוא שבסוף התרגלנו לזה", אמר הנשיא. "אלה הם ארבעים שנות חולי שעלו לפני השטח".

בין הצעדים עליהם הכריז הנשיא היתה העלאה של 100 יורו (כ-113 דולר) בחודש לשכר המינימום החל מהשנה הקרובה - שתמומן בידי הממשלה ולא בידי המעסיקים. שכר המינימום עומד כיום בצרפת על 1,498 יורו לחודש לפני מסים, שמשאירים לעובד 1,185 יורו בכיס.

מדובר, אם כן, בהעלאה לא בלתי מבוטלת של כמעט עשרה אחוזים מצד ממשל שטען עד כה בתוקף שכל העלאה של שכר המינימום תחסל משרות ולא תסייע ליצור אותן. מקרון סובל כמעט מתחילת כהונתו במאי 2017 משיעורי תמיכה נמוכים המקשים עליו להוציא את סדר היום שעליו נבחר לפועל, אולם המחאות, שהביאו להתנגשויות אלימות והרס רכוש במיליוני יורו בפריז ובערים אחרות, הן האתגר הגדול ביותר לשלטונו.

אמרתי שאי אפשר להעלות את שכר המינימום? אז אמרתי. נשיא צרפת, עמנואל מקרון (צילום: AFP)

מקרון נבחר על בסיס הבטחה להתניע מחדש את הכלכלה הצרפתית המדשדשת, אולם כאמור כמעט מהרגע הראשון חווה הציבור - שהעניק לו ניצחון מפתיע על כל המפלגות הוותיקות - סוג של "חרטת קנייה" והרושם, לפיו הנשיא מתעדף את העשירים ומנכר מעליו את אלה שגורלם שפר פחות, החל לקנות אחיזה בציבור.

הנשיא הצעיר - בן 40 בלבד - הכריז גם שיבטל את רוב העלאות המס על פנסיונרים עליהן הכריז, ואשר תדלקו במידה רבה את המחאות. בנוסף קרא מקרון לעסקים "שיכולים להרשות לעצמם" לתת לעובדיהם בונוס חד-פעמי לסוף השנה, והכריז שבונוס כזה יהיה פטור ממס. במהלך נוסף שנועד להפיג את זעם המוחים, הודיע מקרון שיבטל את מסי ה"תלוש" על שכר משעות נוספות. מדובר בהצעה שהועלתה על ידי הנשיא השמרני לשעבר ניקולא סרקוזי, אולם בוטל על ידי יורשו של זה, הסוציאליסט פרנסואה הולנד, בטענה שיעלה יותר מדי לאוצר המדינה.

מקרון נדר בתחילה כי לא יתכופף נוכח המחאות. אולם לאחר שניסיון ראשון לוויתורים בשבוע שעבר - ביטול מס הדלק הסביבתי החדש שעורר את רוב הזעם הראשוני - לא צלח והמחאות נמשכו גם בסוף השבוע האחרון, הגיעו גם הצעדים הנרחבים יותר היום.

גם בצרפת אוהבים את משחקי הכס, וברוח הסדרה מאיימים על השלטון: החורף החברתי מגיע (צילום: CNN)

קמפיין המחאות, שכלל חסימת כבישים ברחבי המדינה והפגנות כל סוף שבוע מזה חודש, והאלימות וההרס שנלוו אליו, גבה מחיר כבד מן הכלכלה בשמה הוא נערך. הבנק המרכזי של צרפת חתך את תחזית הצמיחה של הרבעון הרביעי בחצי, מ-0.4 אחוזים ל-0.2 אחוזים בלבד - הרחק מתחת ל-0.8% שהממשלה צריכה כדי להגיע ליעד השנתי הצנוע למדי שהציבה: 1.7%.

על פי ההערכות, 136 אלף בני אדם השתתפו בהפגנות בסוף השבוע האחרון - מספר דומה לשבוע הקודם. מאז תחילת המחאות נעצרו בידי כוחות המשטרה ברחבי צרפת למעלה מ-4,500 איש. מקרון התייחס לאלימות המפגינים, שהציתו בריקדות בשאנז אליזה והשחיתו את קשת הניצחון, ואמר כי ממשלתו לא תפגין כל סובלנות כלפי "עושי-צרות". לדבריו, "אין כעס המצדיק אלימות. כשאלימות מתפרצת, החופש חדל מלהתקיים".

קשה היה לאמוד את התגובה לנאום הנשיא מצד "האפודים הצהובים", שכן לתנועה אין מנהיגים והיא דבקה בסירוב להיכנס מתחת למטרייה של מפלגות או איגודים כלשהם. מוחים ספורים שרואיינו בערוצי הטלוויזיה בצרפת הודו שמקרון עשה ויתורים, אולם טענו שאין די באלה כדי להביא להפסקת המחאה.