ניו יורק מקווה ש"מנדרין פטינקין" ישרוד את החורף

הוא נצפה לראשונה בתחילת אוקטובר, מנמנם לו באגם הברווזים בסנטרל פארק. גם ניו יורקרים משופשפים, שראו כבר הכל, היו תמימי דעים: ציפור כזו - עוד לא ראינו. היצור, עוף המים היפה ביותר שראיתם מימיכם מתנאה ב"זקן" נוצות מחודד, חזה פלומתי וסגול, וכנפיים בלבן, כחול וכתום, כמו ציור קוביסטי של להבה.

פטינקין. מנדרין פטינקין. רישיון להקסים. החתיך המסתורי שמשגע את העיר (צילום: רג'ינה ג'וגאן)

בלוגים של צפרות חוו זינוק חד בעומס בעת שתמונותיו של העוף - תבנית צבעיו אינה מותירה ספק בכך שמדובר בזכר - הפכו לתופעה ויראלית ברשתות החברתיות. הבאזז היה כה חזק עד שלא נותרה לערוצי החדשות המקומיים ברירה אלא לשלוח ניידות צילום לאגם.

דבר אחד היה ברור - לא מדובר ביליד חמשת הרבעים. "אין שום מצב שאנחנו אמורים לראות אותו כאן בניו יורק", אומר סומיאג'יט ראי, צפר בן 29 מברוקלין שצילם את העוף יום אחד ושוחח עם הניו יורק טיימס. היצור מכונה בשפה המדעית אייקס גלריקולאטה, אבל מוכר יותר בשם "ברווז מנדרין", והוא יליד המזרח הרחוק (כולל חלקו הרוסי), שם נותרו רק כמה אלפי פריטים בטבע.

בשל העובדה שמדובר במין הנוהג להישאר עם אותו בן או בת זוג, הפך הברווז המרהיב לסמל של נאמנות בסין, שם כונה ז'אנר של ספרי "רומן רומנטי" בתחילת המאה ה-20 בשם "ברווזי מנדרין ופרפרים". כיום חיים רוב הפריטים בגני חיות ובחוות גידול.

אז מה עושה כבודו היפהפה בסנטרל פארק, דווקא? רמז לכך ניתן למצוא ברצועות הדקות שהודקו לקרסולי רגליו של העוף - שאינם התגיות המפורטות שגני חיות או פעילי שימור ומחקר משתמשים בהם. הדבר מרמז שהעוף היה שייך לאדם המגדל את בעלי הכנף לפרנסתו, או באספן. המין אמנם אינו יליד מקורי של צפון אמריקה, אבל זה לא אומר שלא מגדלים אותו כאן. תמורת 300 דולרים תוכלו לקנות זוג לגידול ממדגרת מאייר באוהיו, שמוכרת גם טווסים לבנים וברבורים שחורים. העופות נשלחים באמצעות שירות הדואר ומגיעים תוך יום או יומיים.

המעריצים מתגודדים לתפוס שוט של הסלב הכי לוהט בחמשת הרבעים (צילום: סת' ווניג, AP)

התושבים הקשוחים והעצמאים של התפוח הגדול אינם זרים לחיות מחמד מוזרות - מיונים שמגדלים על הגגות ומאלפים לחזור בכל יום, עבור בטווסים וכלה בנמר בנגאלי במשקל 350 פאונד (כ-160 קילוגרם) שנתפס לאחר שהורדם על ידי שוטר עם אקדח חצים שהוזעק לשיכון הציבורי בהארלם בו גודל, באופן לא חוקי ומסוכן בעליל, החתול הגדול. ייתכן שחובב חיות מיוחדות החליט שנמאס לו מהרכש האחרון וזרק את הברווז.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שבעלי החיים הלא-רצויים והנמלטים של הזואולוגים החובבים בעיר הגדולה מצאו את עצמם בסנטרל פארק. פעם שוחררו 43 קביות בגן השימור בפארק, ובהזדמנות אחרת נאלצו אנשי רשות הציד וחיות הבר למשות מן האגם תמסח (קרוקודיל) באורך שתי רגל. גם בפרוספקט פארק שבברוקלין נמצא לפני כמה שנים תנין קטן. 

טום מורמן, דוקטור לביולוגיה של חיות בר ומדען ראשי בעמותת השימור "דאקס אנלימיטד", אומר כי לא סביר שאספן ינטוש מרצונו ציפור כה יפה. "סביר להניח שהוא נמלט משבי באיזה לול ומצא את ביתו בסנטרל פארק". אבל זה מעורר שאלה נוספת: לאור הפרסום הרב, מדוע לא הגיע איש לתבוע את העוף המיוחד?

ובכן, למרות הסיפורים דלעיל על הניו יורקרים והחיות המוזרות שלהם, לא בטוח שהאורח הגיע לפארק מהעיר, ובהחלט יש מצב שהוא חצה מרחק עצום כדי להגיע אליו. ברווזים ככלל מיטיבים לעוף, ויכולים לחצות 25 מייל ביום ללא בעיה. ברווזי המנדרין שוכני היערות פיתחו כנפיים וזנבות רחבים וחזקים, המאפשרים להם להימנע ממכשולים במעופם. ולמה השתקע בפארק? "ברווזים הם חיה די חברתית", מסביר מורמן. "אם הם רואים ברווזים אחרים, רוב הסיכויים שיעצרו בדרכם ויצטרפו אליהם".

תנין קטן שנמצא בפרוספקט פארק שבברוקלין. הברווז הוא לא החיה המוזרה הראשונה שמוצאת את דרכה לפארקים של ג'ונגל הבטון (צילום: ניו יורק דיילי ניוז)

עם זאת, היחסים בין האורח לברווזים המקומיים לא היו אהבה ממבט ראשון, ונדרשה תקופת הסתגלות. "כשהוא התחיל לנקות את הנוצות שלו, כל הברווזים האחרים התקבצו סביבו", מספר ג'ו אמאטו בן ה-52 מקווינס, חובב ציפורים שמגיע לפארק בכל יום לעקוב אחרי מעללי הכוכב החדש. "הם היו סקרנים קצת - והוא פשוט ניסה לנשוך אותם. הוא עומד על שלו". התנהגות תוקפנית ממש נדירה בקרב הברווזים, ונצפית לרוב רק בקרב על נקבה פנויה. תמונה של ברווז המנדרין רודף אחרי ברווזה מקומית הפכה למם בטוויטר. למרות המוניטין שיצאו לנאמנותו, ברווז המנדרין (כמו עופות מים רבים) הוא מונוגמיסט עונתי בלבד, ובוחר בת זוג חדשה בכל אביב. אם יש למהגר שלנו בת זוג במקום ממנו הגיע, הוא בוודאות כבר שכח ממנה והיא ממנו.

חודשיים לאחר שנצפה לראשונה, הברווז הכי חתיך בסביבה הסתגל לחיי העיר. אמנם הגאווה הניו יורקית נפגעה לרגע כשהוא נצפה יום אחד באדג'ווטר שבניו ג'רזי, אולם כעבור יום הוא שב לאגם שבלב הפארק, לששונם של מעריציו. "אולי הוא מנסה למצוא את דרכו הביתה ולא מצליח", אומר אמאטו. "אולי הוא הוחזק איפה שהוא בניו ג'רזי. מי יודע?"

כשהרווק המבוקש בעיר ניסה לאבד את סטטוס הרווקות, הרשת נקרעה מצחוק (צילום: טום יה, גטי)

"הוא מהגר", אומרת דונה יוז, אחת המעריצים הללו. "אף אחד לא יודע מאיפה הוא. ככה זה בניו יורק". ניו יורק מגזין הכתיר את "הברווז הלוהט" בתואר "הרווק המבוקש בעיר", ואילו כתב העת גותאמיסט כינה אותו "מנדרין פטינקין", על שם השחקן הניו יורקי האהוב מנדי. 

מר פטינקין החתיך רחוק מלהיות הראשון מבני סוגו שמשתקע רחוק מאד מהבית. מושבה של ברווזי מנדרין בר קיימת על גדות נהר שימנה בצפון אירלנד מאז שנות ה-70, ולהקות דומות קיימות גם בעולם החדש, בסונומה שבקליפורניה ובצפון קרוליינה. אלא שבכל המקומות הללו, החורף קל בהרבה מאש בצפון-מזרח של ארה"ב.

"כשהוא התחיל לנקות את הנוצות שלו, כל הברווזים האחרים התקבצו סביבו" (צילום: טום יה, גטי)

בטבע, ברווזי מנדרין המתרבים ברוסיה ובצפון סין נודדים בחורף דרומה לאקלים נוח יותר, ביפן, בדרום סין או בחצי האי הקוריאני. בניו יורק יכול הקור להגיע לשפל מקפיא. הטמפרטורות במהלך חג ההודיה ירדו עד 18 מעלות פרנהייט (7.5- צלזיוס), החג הקר ביותר שנמדד בעיר מאז 1871. הברווז שלנו שרד את החג, אבל לא בטוח שיצליח לשרוד פרצי קור חוזרים ונשנים. אנשי צוות החינוך של מחלקת הפארקים בעיר, המכונים סיירי הפארק העירוניים, פוקחים עליו עין לוודא שלא ירעב. "הרבה אנשים דואגים לו", אומרת דונה יוז. "הברווזים האחרים שורדים את החורף, אבל הוא לא מקומי". אם אתם בעיר, תקפצו להגיד לו שלום.